יאן קליין
יאן קליין (בהולנדית: Jan Kasper Klein, נולד ב-8 ביוני 1912) היה מורה להתעמלות בבית ספר בדלפט שבהולנד וחסיד אומות העולם.
 | |
| לידה |
8 ביוני 1912  |
|---|---|
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| מקצוע |
מורה להתעמלות |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (28 במאי 1974) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יאן קליין |
  | |
פעילותו בתקופת השואה
עריכהזמן מה לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה הנאצית אפשר קליין ליהודי בשם מישה אלקן להתגורר עמו. החל מינואר 1943 אפשר קליין גם לקופץ למים היהודי בוב דנבום (Bob Denneboom)[1], שעד אז הסתתר במקומות מסתור שונים, לגור עמו. באביב 1942, עם תחילת גירושיהם של יהודי הולנד למחנות השמדה, הסתיר בביתו קליין את כל בני משפחתו של דנבום, ובסך הכל 17 יהודים. כדי לתת הסבר משכנע לשכניו בדבר העובדה שהוא מביא ככרות לחם רבים לביתו, סיפר להם קליין שהוא מפעיל עסק לפירורי לחם. בתקופת המלחמה הועסק יאן בהפצת מזון, ועיסוק זה אפשר לו לנוע בחופשיות ברחבי העיר. באמצעות קשריו עם המחתרת ההולנדית האנטי-נאצית הצליח קליין להשיג כרטיסי מזון וכך לספק מזון נוסף למסתתרים. חלק מהיהודים המסתתרים הועברו בחשאי מעת לעת אל בית אמו של קליין בעיר האג.
חשיפתו ומעצרו
עריכהב-16 בפברואר 1944 פשטו הגרמנים על בתיהם של קליין ושל אמו. כולם נעצרו, כולל יאן, גב' קליין ומישה אלקן. רק בוב דנבום נמלט. מבין 19 האנשים שנעצרו, רק חמישה שרדו את המחנות. הוריו של בוב, אחותו ובעלה, נרצחו באושוויץ. חברו של בוב, סימון ווס, נרצח בגרמניה. יאן קליין, שנכלא בדכאו, ואמו, גב' קליין בת ה-65 שנכלאה בווכט, שרדו. מבין היהודים שרדו רק שלושה: מישה, שעלה לישראל לאחר המלחמה; רוזה ווס-רייקסמן, שלאחר מכן נישאה לבוב דנבום; וקרוב רחוק של בוב. מקס ון פרג הגיע לדירת המסתור של יאן קליין בספטמבר 1943 לאחר שדירת המסתור של משפחתו בדלפט נחשפה בעקבות הלשנה. הוא נתפס שם בפשיטת הגרמנים, הועבר לאושוויץ ולא שב.
לאחר המלחמה
עריכהלאחר המלחמה שב קליין לעבודתו כמורה להתעמלות.
הכרה
עריכהב-1974 הכיר יד ושם בקליין כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ על בוב דנבום, באתר יד ושם