יאנוש קיש

פילוסוף, עיתונאי ופוליטיקאי הונגרי-יהודי

יאנוש קישהונגרית: Kis János; נולד ב-17 בספטמבר 1943, בודפשט) הוא פילוסוף ליברלי יהודי-הונגרי, חבר מייסד והנשיא ראשון של "ברית הדמוקרטים החופשיים" (SZDSZ) שהייתה מפלגה פוליטית הונגרית מיוצגת באספה הלאומית מ-1990 עד 2010. קיש הוא חבר בקבוצה שמכונה בז'רגון העיתונאי "גן הילדים של ג'רג' לוקאץ'", כלומר, תלמידו של הפילוסוף המרקסיסטי ג'רג' לוקאץ', חוג שבשמו הרשמי נקרא אסכולת בודפשט הידועה גם בשם אסכולת לוקאץ' הייתה קבוצה של פילוסופים והוגים שהתקבצו סביב ג'רג' לוקאץ' בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

יאנוש קיש
Kis János
Kis János 1989.jpg
לידה 17 בספטמבר 1943 (בן 79)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק האוניברסיטה המרכז-אירופית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהיג מפלגה (19901991) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ברית הדמוקרטים החופשיים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Zsuzsa Hegedüs עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יאנוש קיש נולד במשפחה יהודית ואיבד את אביו כבר בינקותו. במהלך מלחמת העולם השנייה אביו גורש למחנה ריכוז בשל מוצאו היהודי, משם לא שב. שני דודיו מצד אמו גם הם הפכו לקורבנות השואה.[1] קיש למד תחילה בבית הספר המפורסם גורקי בו הלימודים התקיימו בהונגרית וברוסית גם יחד. בבית ספר זה למדו הילדים "כמיוחסים של המנהיגים הקומוניסטים" והתפתחו מאוחר יותר לאישי ממשל מדע, תקשורת ותרבות חשובים, אך לעיתים קרובות הפכו תלמידים אלה לאופוזיציה לשיטה. לדוגמה

  • יאנוש קיש עצמו,
  • רוברט אנגלוס (פרופסור אמיריטוס, חבר באקדמיה ההונגרית למדעים),
  • פטר הלאס (במאי קולנוע),
  • לאסלו גראי (פסיכולוג, פרופסור באוניברסיטה)
  • גזה קומורוצי (פרופסור, מומחה לשפה העברית, לשפה האשורית, סופר, היסטוריון) ועוד אישים חשובים בתחומים רבים.

בית הספר עצמו, אשר שכן בעבר בבניין ה"גימנסיה ע"ש סנט אישטוואן" נסגר אחרי אירועי 1956. תלמידיו הועברו לגימנסיה יוקרתית אחרת ע"ש מיקלוש רדנוטי (לשעבר הגימנסיה היהודית של בודפשט). גם יאנוש קיש סיים שם את בחינות הבגרות בשנת 1962. ב-1967 סיים את לימודי התואר בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד.

בתחילת הקריירה שלו בשנות ה-60 הוא הצהיר על דעות מרקסיסטיות, לוקאצ'יסטיות, אולם מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הפך לנציג האגף האינדיבידואליסטי הרדיקלי של השמאל, תאורטיקן של "ליברליזם זכויות האדם". בתקופת הדיקטטורה הקומוניסטית עסק בהקשר התאורטי ולאחר חילופי המשטר (ב-1989) התמודד בעבודתו גם עם סוגיות מעשיות. קיש היה מרצה גם ב"אוניברסיטה המעופפת", האוניברסיטה החופשית של יום שני, שפעלה בסביבות 1980 (האוניברסיטה המעופפת הוא שמה של סדרת הרצאות שאורגנו בבתי מגורים פרטיים בעשור האחרון של המשטר הקומוניסטי ההונגרי. המערכת הרשמית ראתה אותם וצפתה בהם כמקום מפגש לקבוצות אופוזיציה. מבצעי מרצי ומשתתפי ה"אוניברסיטה" הוטרדו על ידי המשטרה).

קיש מתח ביקורת על המרקסיזם על בסיס מדעי, אך התשובה שקיבל לא הייתה מדעית: במה שנקרא אז "משפט הפילוסופים" הוא גורש מ"מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית" (MSZMP) הודח מהמכון לפילוסופיה של האקדמיה ההונגרית למדעים ונידון ל"אלם", ל"שתיקה". הוא הפך אז למתרגם פרילנס ולדמות מובילה באופוזיציה הדמוקרטית. קיש מילא תפקיד מרכזי ביוזמות בעלות חשיבות רבה לפני שינוי המשטר, כפי שהופיע בשנת 1981 במגזין "דברן", שבו שימש כעורך ראשי של עידן "לפני חילופי המשטר" (ה"דברן" היה כתב עת פוליטי ותרבותי ליברלי שפורסם מאוקטובר 1981 עד דצמבר 2012, בתחילה כפרסום בלתי חוקי במהלך שנות ה-80). בשנים 1990–1991 הפך קיש כבר לנשיא ועדת המערכת באופן חוקי.

מאז שנות ה-80 הוא פעיל בהוראה ובמחקר בחו"ל ובהונגריה. בשנים 19881989 היה פרופסור אורח בניו יורק ב-New College of Social Sciences. בשנת 1996 היה פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק ומשנת 1992 היה פרופסור באוניברסיטה המרכז-אירופית (CEU).

בפוליטיקה היומיומית השתתף מתחילת חילופי המשטר ועד 2002. ב-1988 הוא היה המנהל של רשת היוזמות החופשיות ואחר כך עד 1991 היה המנהל של מפלגת ברית הדמוקרטים החופשיים. בשנים 1990–1991 הוא היה הנשיא הראשון של ברית הדמוקרטים החופשיים (SZDSZ) ולאחר מכן עד 1999 היה חבר במועצה הלאומית של המפלגה. הוא עזב את המפלגה ב-2002.

על יהדותועריכה

בראיון לכתב העת היהודי-הונגרי שבת:

שאלה: מה המשמעות של היהדות עבורך? אתה מחשיב את עצמך כיהודי?

תשובה: במילה אחת: כן ... ההערכה העצמית שלי מחייבת אותי להגדיר את עצמי בין היתר כיהודי.

שאלה: איך אתה מתייחס לישראל? היית שם?

תשובה: לא, לא הייתי בישראל. אילו הייתי חי כאשר הרעיון הציוני גובש, כנראה לאהייתי נוסע לפלשתינה כדי הקמת שם מדינה. אחרים ישבו שם במשך מאות שנים, ולא היה להם מקום ברעיון הזה הציוני. אבל אחרי מלחמת העולם השנייה, היה בלתי נמנע שמדינת ישראל תקום וכיום קיימת כבר יותר מחצי מאה. מיליוני היהודים שנולדו וגדלו שם יהיו בחוסר צדק אכזרי אם ישללו מהם את מולדתם. כך לא ניתן לתקן את העוול שפקד את הערבים הפלסטינים. עובדה היא גם שקיומה של ישראל טוב לא רק ליהודים שחיים בגבולותיה. הגולה היהודית היא עד היום יעד לאנטישמיות, שמפעם נחלשת ואחר כך שוב עולה וישראל, כמדינה, חברה בקהילה הבינלאומית, יכולה לפעול נגד האנטישמיות. ישראל היא גם מקום מפלט אחרון עבור רבים לעלות אליה אם נרדפים. לכן אני רואה חשיבות בקיומה וביטחונה של ישראל, למרות שכנראה הייתי חושב כך גם אם לא הייתי יהודי בעצמי, ואני לא יודע מה יידרש כדי שאחיה את שארית חיי.

עבודותיו העיקריותעריכה

  • איך אפשרית כלכלה ביקורתית? (יחד עם ג'רג' בנצה וג'רג' מרקוש) (1973)
  • חברה בסגנון סובייטי בעיניים מרקסיסטיות ( יחד עם ג'רג' בנצה, בשם בדוי מארק רקובסקי) (1977)
  • האם יש לנו זכויות אדם? (1986)
  • Politics In Hungary. For a Democratic Alternative (1989)
  • לגבי הפלה. טענות בעד ונגד (1992)
  • נייטרליות המדינה, בית ההוצאה לאור אטלנטיס, בודפשט, 1997 (East-European Non-Fiction), מסת"ב 9637978917
  • דמוקרטיה חוקתית (2000)
  • האם יש לנו זכויות אדם? (2003)
  • הפוליטיקה כבעיה מוסרית (2004)
  • Politics as a moral problem תורגם לאנגלית. ניו יורק CEU Press, 2008
  • מה זה ליברליזם? מסות, מחקרים, 1985–2014 ; Kalligram, ברטיסלאבה, 2014 (יצירות נבחרות של יאנוש קיש)
  • נייטרליות המדינה ; Kalligram, ברטיסלאבה, 2015 (יצירות נבחרות של יאנוש קיש)
  • פוליטיקה כבעיה מוסרית ; Kalligram, 2017 (יצירות נבחרות של יאנוש קיש)
  • דמוקרטיה חוקתית. Kalligram,, 2019 ( יצירות נבחרות של יאנוש קיש)
  • נידון לחרות. שיחות ביוגרפיות עם טמאש מסריץ' ואנדראש מינק ; Kalligram, 2021 ( יצירות נבחרות של יאנוש קיש)

לקריאה נוספתעריכה

  • אפשרי. מתלמידיו של יאנוש קיש ; עורכים: Kriszta Kovács, Attila Gábor Tóth; קליגרם, ברטיסלאבה, 2013

ראיונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאנוש קיש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה