ידידיה מונסונייגו
הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תרכ"ח, 1867) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.
קורות חייו עריכה
נולד בשנת ה'תקנ"ט (1799)[1] לרבי רפאל אהרן מונסונייגו ששימש כאב בית הדין ורבה של פאס, כצעיר מבין ארבעה בנים. בצעירותו למד אצל רבי אברהם אבן דנאן וכנראה גם אצל אביו. לפרנסתו שימש כשוחט ובודק בעיר והיה מומחה גדול בתחומים אלו להם הקדיש חלק גדול מספרו קופת הרוכלים. בשנת ה'ת"ר (1840), לאחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו בבית הדין, תפקיד אותו מילא עשרים ושמונה שנה. בנו רבי יהושע מונסונייגו, שימש אותו, והשיב תשובות הלכתיות למשיגים על אביו.
נפטר בפאס בכ"ט בחשוון (ערב ראש חודש כסלו)[2] ה'תרכ"ח (1867).
פיוט ולשון עריכה
כחלק מהכשרתו הרבנית עסק ר' ידידיה גם בפייטנות, אבל רק אחדים משיריו שרדו. רבי יוסף בן נאים מעיד שהחזיק ברשותו שניים מפיוטיו: פיוט להפסקת תענית[3], ופיוט "מי כמוך" על הצלתה של קהילת פאס בשנת ה'תקצ"ב (1832). פיוט נוסף שכתב נמצא בשנים האחרונות בסוף ספרו קופת הרוכלים והוא קינה על הריגת הנערה סוליקה חגואל בשנת 1834, פרט המאשש את ההשערה שר' ידידיה נהג להגיב בשירתו על אירועי התקופה. רבים מפיוטיו דומים להפליא לאלו של רבי יעקב אבן צור שלדברי החוקרים השפיע רבות על המשוררים שבאו אחריו.
עסק רבות גם בבלשנות וכתב חיבור שלם להוכיח את קרבתה של השפה הערבית לעברית. בספרו הוא מביא דוגמאות רבות למלים בערבית אשר לדבריו מקורן בשפה העברית לשכבותיה (לשון המקרא ולשון חכמים) או בלשון הארמית.
משפחתו עריכה
נישא למרים. ידועים בניו רבי יהושע מחבר הספר "שבילי משפט", ושניים נוספים יעקב ורפאל שנפטרו בחייו ולזכרם הקדיש כמה מיצירותיו. בן נוסף היה ר' יהודה ובת בשם חנינא. נינו הרב ידידיה מונסונייגו כיהן כרב הראשי וראב"ד מרוקו.
חיבוריו עריכה
כתב חיבורים רבים במקצועות שונים בתורה וידועים למעלה מ-20 מהם. מחיבוריו שנדפסו:
- דבר אמת – שאלות ותשובות בחלקים אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר שבשולחן ערוך.
- קופת הרוכלים – ליקוטי דינים בענייני איסור והיתר על פי סדר הא"ב.
- מנחת זיכרון – אוסף ערכים בדיני ממונות לפי סדר הא-ב
לקריאה נוספת עריכה
- הרב דוד עובדיה, פאס וחכמיה חלק א, עמוד 309
קישורים חיצוניים עריכה
- חכם ידידיה מונסונייגו, באתר "החכם היומי"
- פיוט "מי כמוך" לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו – יוסף תדגי, באתר מורשת יהדות מרוקו
- רחל חיטין־משיח ותמר לביא, שני פיוטי בקשה מאת ר' ידידיה מונסוניגו
- מכתב תשובה מרבי ידידיה מונסונייגו, באתר קדם (בית מכירות פומביות)
ידידיה בן רפאל אהרן מונסונגו (1800-1867), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי פרופ' משה עמאר (במבוא לספר קופת הרוכלים) נולד בסביבות שנת ה'תק"ס (1800) ונקרא כנראה על שם סבו ר' ידידיה משה מונסונייגו, מדייני העיר שנפטר בכ"ח בסיוון ה'תק"ס.
- ^ לפי יוסף תדגי ("פיוט מי כמוך לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו"), נפטר ר' ידידיה בה' בכסלו.
- ^ פיוט אותו כתב אחר שעלה בידו לצום שבוע שלם, ממוצאי שבת עד ערב שבת (תענית המכונה "תענית הפסקה").