ידידיה מונסונייגו

הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1867 - ה'תרכ"ח, 1799) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.לימים רבה הראשי של מרוקו

קורות חייועריכה

נולד בשנת ה'תקנ"ט (1799)[1] לרבי רפאל אהרן מונסונייגו ששימש כדיין בבית הדין בפאס, כצעיר מבין ארבעה בנים. בצעירותו למד אצל רבי אברהם אבן דנאן וכנראה גם אצל אביו. לפרנסתו שימש כשוחט ובודק בעיר והיה מומחה גדול בתחומים אלו להם הקדיש חלק גדול מספרו קופת הרוכלים. בשנת ה'ת"ר (1840), לאחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו בבית הדין, תפקיד אותו מילא עשרים ושמונה שנה.

נפטר בפאס בכ"ט בחשוון (ערב ראש חודש כסלו)[2] ה'תרכ"ח (1867).

פיוט ולשוןעריכה

כחלק מהכשרתו הרבנית עסק ר' ידידיה גם בפייטנות, אבל רק אחדים משיריו שרדו. רבי יוסף בן נאים מעיד שהחזיק ברשותו שניים מפיוטיו: פיוט להפסקת תענית[3], ופיוט "מי כמוך" על הצלתה של קהילת פאס בשנת ה'תקצ"ב (1832). פיוט נוסף שכתב נמצא בשנים האחרונות בסוף ספרו קופת הרוכלים והוא קינה על הריגת הנערה סוליקה חגואל בשנת 1834, פרט המאשש את ההשערה שר' ידידיה נהג להגיב בשירתו על אירועי התקופה. רבים מפיוטיו דומים להפליא לאלו של רבי יעקב אבן צור שלדברי החוקרים השפיע רבות על המשוררים שבאו אחריו.

עסק רבות גם בבלשנות וכתב חיבור שלם להוכיח את קרבתה של השפה הערבית לעברית. בספרו הוא מביא דוגמאות רבות למלים בערבית אשר לדבריו מקורן בשפה העברית לשכבותיה (לשון המקרא ולשון חכמים) או בלשון הארמית.

משפחתועריכה

נישא למרים. ידועים בניו רבי יהושע מחבר הספר "שבילי משפט", ושניים נוספים יעקב ורפאל שנפטרו בחייו ולזכרם הקדיש כמה מיצירותיו. בן נוסף היה ר' יהודה ובת בשם חנינא. נינו הרב ידידיה מונסונייגו כיהן כרב הראשי וראב"ד מרוקו.

חיבוריועריכה

כתב חיבורים רבים במקצועות שונים בתורה וידועים למעלה מ-20 מהם. מחיבוריו שנדפסו:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי פרופ' משה עמאר (במבוא לספר קופת הרוכלים) נולד בסביבות שנת ה'תק"ס (1800) ונקרא כנראה על שם סבו ר' ידידיה משה מונסונייגו, מדייני העיר שנפטר בכ"ח בסיוון ה'תק"ס.
  2. ^ לפי יוסף תדגי ("פיוט מי כמוך לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו"), נפטר ר' ידידיה בה' בכסלו.
  3. ^ פיוט אותו כתב אחר שעלה בידו לצום שבוע שלם, ממוצאי שבת עד ערב שבת (תענית המכונה "תענית הפסקה").