ידע סמוי או ידע חבוי – בניגוד לידע גלוי – הוא ידע שקשה לבטא או לזקק, ולכן קשה יותר להעבירו לאחרים באמצעות כתיבתו או תמלולו. זה יכול לכלול חוכמה, ניסיון, תובנה ואינטואיציה.[1]

לדוגמה, הידיעה שלונדון נמצאת בבריטניה היא פיסת ידע גלויה ומפורשת; הנמען יכול לרשום אותו, להעביר אותו ולהבין אותו. לעומת זאת, היכולת לדבר שפה, לרכוב על אופניים, ללוש בצקים, לנגן בכלי נגינה או להשתמש בציוד מורכב – דורש ידע שלא תמיד ידוע באופן גלוי ובמפורש, ושקשה או בלתי אפשרי להעביר באופן מפורש לאנשים אחרים.

דוגמאות עריכה

  • אחת הדוגמאות המשכנעות ביותר לידע סמוי היא זיהוי פנים: ניתן לזהות פנים של אדם אחר ולהבדילם מפנים של אנשים אחרים די בקלות. את הזיהוי הזה לא ניתן לתאר במילים.[2]
  • דוגמה נוספת לידע סמוי היא הרעיון של שפה טבעית: לא ניתן ללמוד שפה רק על ידי לימוד כללי הדקדוק. דובר שפת אם קולט אותה בגיל צעיר, וכמעט לחלוטין לא מודע לדקדוק הפורמלי שאותו ניתן ללמד באופן מפורש בגיל מאוחר יותר.
  • דוגמאות נוספות הן איך לרכוב על אופניים או כמה חזק לקשור תחבושת. אלו דברים שניתנים ללמידה בעיקר באמצעות ניסויים אישיים.
  • תהליך בסמר הוא דוגמה נוספת: הנרי בסמר מכר פטנט על תהליך ייצור הפלדה המתקדם שלו ולאחר מכן נתבע על ידי הרוכשים לאחר שלא הצליחו לגרום לו לעבוד. בסופו של דבר, בסמר הקים חברת פלדה משלו כי הוא ידע לעשות זאת, למרות שלא הצליח להעביר זאת למשתמשי הפטנטים שלו.[3]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Tacit and Explicit Knowledge | Key Concepts in Information and Knowledge Management". www.tlu.ee. נבדק ב-2021-04-15.
  2. ^ Polanyi, Michael. [1966] 1983. The Tacit Dimension. Gloucester: Doubleday & Company Inc. p. 4.
  3. ^ Gordon, J.E. The new science of strong materials. Penguin books. November 2020
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.