יהדות קניה היא ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בקניה, מדינה במזרח אפריקה, שהחלה ב-1899. בשנת 2013 מנתה הקהילה כ-600 חברים.[1]

היסטוריה עריכה

ראשית הקהילה עריכה

 
ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר עם אמבולנס ישראלי שנתרם לתושבי קניה, 1963

ב-1899 ג'יי מרקוס, איש עסקים יהודי, היגר מהודו לניירובי והקים עסק לייצוא תוצרת מקומית.[2] בשנת 1903, בקונגרס הציוני העולמי השישי הציע המזכיר הקולוניאלי הבריטי ג'וזף צ'מברלין את תוכנית אוגנדה בה חלק מהשטח בקניה ובאוגנדה יהפוך למדינה עצמאית ליהודים[3] ההצעה יצרה מחלוקת רבה בקרב הקהילה היהודית הבינלאומית, ונדחתה בקונגרס הציוני השביעי ב-1905. למרות גניזת התוכנית, 20 משפחות יהודיות התיישבו בקניה עד 1913, מרביתן בניירובי.

בשנת 1907 נחנך בית קברות יהודי, ובשנת 1913 הוקם בית הכנסת הראשון. בתקופת מלחמת העולם השנייה ובעקבות השואה עלתה ההגירה היהודית לקניה והתגוררו בה כ-1,200 יהודים. לפני הקמת מדינת ישראל סייעו חברי קהילת יהודי קניה ללוחמי האצ"ל והלח"י שנכלאו על ידי הבריטים בגילגיל. לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, היגרו יהודים רבים מקניה לישראל. משנת - 1963, כשקניה הפכה לעצמאית מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין ישראל לקניה.[4]

המאה ה-21 עריכה

בין יהודי קניה בולטים ראש עיריית ניירובי לשעבר ישראל סומן והמלונאי אברהם בלוק. בשנת 2013 מנתה הקהילה היהודית כ-600 חברים.[1] הקהילה היהודית הקנייתית מזוהה עם הקונגרס היהודי האפריקאי. החיים הקהילתיים היהודיים בקניה מתרכזים סביב הקהילה העברית בניירובי, בה נמצא בית הכנסת היחיד במדינה. עם מגוון רחב של פעילויות חינוכיות, חברתיות וספורטיביות המוצעות במרכז הקהילתי בוורמונט הול, שנמצא בסמוך לבית הכנסת. תפילות מתקיימות בכל ליל שישי, שבת בבוקר ובכל החגים. בשטח הקהילה יש גם מקווה. אין מקור קבוע לכשרות, אך הקהילה משתדלת לייבא בשר כשר. הקהילה העברית בניירובי מפרסמת עלון דו-חודשי בשם "שלנו".[4]

קהילת הקיקויו עריכה

60 חברים מקהילת קיקויו מכנים את עצמם הקהילה היהודית "Kasuku Gathundia". הקהילה התפתחה בקרב חקלאים ברמות קניה, ליד ניהורורו. לדברי הפטריארך שלהם, יוסף בן אברהם נג'וגו, הקהילה צמחה מפיצול עם הקהילה היהודית המשיחית הגדולה של קניה, כאשר ביקור, כביכול, של יהודי ניירובי הוביל להבנתם שהמנהגים שלהם הם משיחיים ולא יהודיים. לאחר שנודע על ההבחנה, הוא ואברהם נדונגו מבוגואה התפצלו מהקהילה, והחלו ללמוד יהדות לעומק. ההחלטה לבצע ברית מילה, באופן מסורתי טקס התבגרות שנאסר על פי חוק בגיל צעיר, משמעותו שילדי הקהילה חייבים לנסוע לאוגנדה כדי לערוך את הטקס על ידי האבאיודאיה. לבית הכנסת של הקהילה העברית בניירובי אין קשרים עם קהילה זו.[5]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "עבור יהודי ניירובי, המתקפה בקניון מערערת את תחושת הביטחון השברירית". הארץ. 5 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "לפני ישראל שקלו היהודים להתיישב במערב קניה". 2015.
  3. ^ "הקונגרס הציוני: הצעת אוגנדה". הספרייה היהודית הווירטואלית.
  4. ^ 1 2 "יהודי קניה".
  5. ^ לידמן, מלאני (2015). "ברמות של קניה, קהילה יהודית נאבקת על הכרה". The Times of Israel.