יהודה בן חנין
רבי יהודה בן חנין (סביב ה'ש', 1540 - לפני ה'שע"ט, 1619) היה מקובל ופרשן מקראי שפעל במרוקו ובאלג'יריה במאה השש עשרה והשבע העשרה.
קורותיו עריכה
נולד לאביו ר' יעקב בחבל הסוס שבדרום מערב מרוקו. שם נמנה עם תלמידי הרב משה בן מימון אלבאז (המכונה: הרמב"ם אלבאז), שלימד קבלה בשיטה הקדמונית. יש המשערים[1] כי החבורה פעלה בכפר אקא שבאזור תרודאנת. בתקופה מאוחרת יותר, היגר לאלג'יר.[2] החוקרים משערים,[3] כי בשנת ה'שנ"ה, בעקבות מגפה שפקדה את תושבי המקום, נאלץ רבי יהודה לנדוד למקום אחר, והגיע לאלג'יר. רבי יעקב איפרגאן שנמנה גם הוא על תלמידי הרמב"ם אלבאז, מזכיר[4] שהוא בן אחותו של רבי יהודה בן חנין. כמו כן הוא מרבה להביא ציטוטים מחיבוריו.[5]
מעט ידוע מדעותיו ההלכתיות, אך בין השאר ידוע כי רבי יהודה בן חנין מיקל בדין רשות הרבים, וסובר שהתנאי של שישים ריבוא הוא הכרחי כדי לקבוע שרשות הרבים מן התורה.[6] כמו כן במנין חוטי התכלת בציצית, דעתו כהרמב"ם, חוט אחד תכלת ושבעה חוטים לבן.[7]
חיבוריו עריכה
- 'עץ חיים' - על רמ"ח מצוות עשה. יצא לאור בשנת ה'תקמ"ג בליוורנו, על ידי רבי אברהם טובייאנה. וכעת יצא לאור מחדש על ידי הרב חיים ערן אלפסי מצפת תשפ"ג עם השוואות לג' כתבי היד הגהות וביאורים והשלמות רבות.
- 'עץ הדעת' - על מצוות 'לא תעשה', נדפס בשנת תשפ"ג, על ידי הרב חיים ערן אלפסי.
- 'מנחת יהודה' - על התנ"ך, מתחלק לשני פירושים 'שמן' ו'קטורת', כאשר הראשון הוא על דרך הפשט והשני על דרך הסוד. עד כה יצא לאור כרך אחד הכולל את פירושו ליהושע, שופטים ושמואל (תשע"ז, על ידי הרב שלמה מתתיהו לוונטהל). חלקים נוספים מצויים בכתבי יד.[8]
- ספר האור - על טעמי המקרא בדרך הסוד. עודנו בכתבי יד וטרם ראו אור.
לקריאה נוספת עריכה
- משה חלמיש, 'פעמים' מס' 45, עמ' 85–110.
- הרב שלמה מתתיהו לוונטהל, הקדמה לספר מנחת יהודה.
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו הקדמת המו"ל לספר מנחת יהודה עמ' 13-14.
- ^ ראו בהקדמת רבני ליוורנו לספר 'עץ חיים' כי הרב יהודה בן חנין היה מרבני אלג'יר.
- ^ ראו מבוא לספר מנחה חדשה עמוד י.
- ^ ראו: ר"י איפרגאן, מנחה חדשה עמ' קסא, קסה ועוד.
- ^ ראו הקדמת המו"ל ל'מנחת יהודה' עמ' 13.
- ^ ראו 'אליבא דהלכתא' עט, גנזי הלכה ג.
- ^ ראו עץ חיים מצווה כו.
- ^ ביאורים על חלק מפרשת בראשית ראו אור בקובץ 'ישורון' כב, עמ' צג-קו.