יהודה נוריאל

עיתונאי ישראלי

יהודה נוריאל (14 ביולי 19631 ביולי 2020) היה עיתונאי ישראלי. החל את דרכו העיתונאית כעורך התרבות בעיתון "ירושלים", ובהמשך בתפקידי עריכה וכתיבה במוסף "סופשבוע" של מעריב, וכן ב-"7 ימים" ו-"7 לילות" של ידיעות אחרונות, שם הוא כתב עד פטירתו.

יהודה נוריאל
יהודה נוריאל.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 ביולי 1963
ירושלים, ישראל
פטירה 1 ביולי 2020 (בגיל 56)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, פובליציסט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר yehudanuriel
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נוריאל נולד בשכונת נחלת אחים בירושלים[1] להורים צברים ילידי ירושלים. חלק ממשפחתו הם יוצאי איראן שעלו לארץ ישראל מהעיר משהד והתיישבו בירושלים.[2] בגיל צעיר עבר עם משפחתו להתגורר במעברת תלפיות. בכיתה ג' שקלו להקפיץ אותו כיתה, אך לאחר שיועצת בית הספר ייעצה לאמו במקום זאת לרשום אותו לבית ספר טוב יותר, עברה המשפחה להתגורר בבית הכרם.[1] הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה ובצבא היה קצין מודיעין. לאחר השחרור למד משפטים באוניברסיטה העברית.[3]

שימש עורך-המשנה של המוסף "סופשבוע" של "מעריב" ומבקר בעיתון "רייטינג", ערך והגיש את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתכופפות" ותסריטים לטלוויזיה, והשתתף כחבר פאנל במהלך 2018 בתוכנית הטלוויזיה "ערב ערב" בפינת "יורים בנגמ"ש" בערוץ 11 בתאגיד השידור כאן, "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8.

ב-2003 פוטר מהעיתון "מעריב" לאחר שפרסם במקומון "זמן תל אביב" טור סאטירי שמתח ביקורת על המתנגדים לסרבנות.[4] נוריאל חתם על הטור בשם א' שיקלגרובר, שהיה שמו של אביו של אדולף היטלר (עד ששינה אותו להיטלר בגיל מבוגר). הטור הורכב מציטוטים שנלקחו מדבריו של היטלר.[5] למרות זאת, הטור תורגם לאנגלית והופץ באתרי אינטרנט שונים, עד שפנה אליו עורך הירחון האמריקאי "הארפר'ס" וביקש את רשותו לפרסם את הטור בגיליון של המגזין.[6]

נוריאל הרצה בנושאי משפט, מוזיקה וקולנוע. היה גם מומחה לספורט ואוהד של בית"ר ירושלים.

נוריאל היה פעיל במאבק לשיפור מעמדם של בני עדות המזרח.[7]

נוריאל היה תושב תל אביב. נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב ממחלת הסרטן בגיל 56.[8] הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.[9]

שבועות אחרי מותו, בעקבות עדויות שהופיעו ברשתות החברתיות, פורסם תחקיר העוסק במערכות היחסים של נוריאל עם נשים, שבמסגרתו העידו נשים על התעללויות נפשיות ופסיכולוגיות מצדו.[10] על פי העדויות, חלק מהנשים היו נערות צעירות כשהכירו את נוריאל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014 (דקה 10:20)
  2. ^ "הוריי הם ילדי פלשתינה... אני דור שלישי ודור שמיני, מצד שני, בארץ. הוריי הם ילדי ירושלים, הם משפחה שעלתה מצד אחד ממשהד." (דקה 08:46), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
  3. ^ "זה היום הראשון או השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית" (דקה 12:15), כתב "העין השביעית", משהו יותר מצלצל, באתר העין השביעית, 22 במאי 2014
  4. ^ יוסי דהאן, ארץ קטנה עם שפם - על מה פוטר יהודה נוריאל, העוקץ, ‏13 באוקטובר 2003
  5. ^ ענת באלינטהעיתונאי יהודה נוריאל פוטר מ"מעריב" לאחר שפירסם טור סאטירי עם ציטוטים של היטלר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2003
  6. ^ אמיר בן-דודעלילות שיקלגרובר, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
  7. ^ עינב שיף, מרב בטיטו, "יהודה לא היה מגיש כתבות, אלא יצירות אמנות", באתר Ynet,‏ 2 ביולי 2020
  8. ^ העיתונאי יהודה נוריאל הלך לעולמו בגיל 56, באתר ynet, 1 ביולי 2020
  9. ^ הלוויתו של העיתונאי יהודה נוריאל תתקיים מחר ב-12:00 בבית העלמין ירקון, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2020
  10. ^ "קראתי לו השטן": נשים מספרות על ההתעללויות מצד העיתונאי יהודה נוריאל, Haaretz הארץ
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.