התיכון ליד האוניברסיטה
התיכון ליד האוניברסיטה, המכונה בראשי תיבות ליד"ה (שם קודם: תיכון בית הכרם), הוא בית ספר הכולל חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ליד האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.
 | |
 | |
| בית ספר על-יסודי | |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1935 |
| שכבות לימוד | ז'-י"ב |
| מנהל | ד"ר גלעד אמיר |
| מיקום | רח׳ פרופ׳ מנשה הראל, גבעת רם, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′50″N 35°11′49″E / 31.78056°N 35.19694°E |
| http://www.leyada.net | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   התיכון ליד האוניברסיטה | |
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
התיכון נוסד בשנת 1935 ביוזמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית ובתמיכת הוועד הלאומי ו"בית המדרש למורים העברי", והיה בבעלות משותפת של האוניברסיטה העברית ובית המדרש למורים, שסיפק את הבניין לבית הספר החדש. הבניין נבנה בסמוך לבית המדרש למורים בשכונת בית הכרם. בתחילה נקרא "תיכון בית הכרם" אך בהמשך שינה את שמו. התיכון נועד לסייע בהכשרתם של מורים, כדי להכין עתודת תלמידים ולשמש במה למחקרים חינוכיים.
בתקופת המנדט התקיים קשר הדוק בין בית-הספר לבין האוניברסיטה, וראש המחלקה לחינוך באוניברסיטה שימש גם בתפקיד מנהל התיכון. מנהלי התיכון באותה תקופה היו פרופ' אלכסנדר דושקין, פרופ' עקיבא ארנסט סימון וד"ר אליעזר ריגר שעסקו במקביל בתפקידים אקדמיים וחינוכיים.
בית-הספר נועד לסייע בהכשרתם של מורים לעתיד שלמדו באוניברסיטה. הם צפו בשעורים שהתקיימו בו והתנסו גם בהוראה מעשית. נוסף להיותו בית ספר לדוגמה להכשרת מורים התאפיין בית הספר במספר איפיונים נוספים. בית הספר כלל שש שנות לימוד: החל מכיתה ז' (אשר מכונה א') עד כתה י"ב (שמכונה ו'), בניגוד למבנה של ארבע שנות לימוד בתיכון שהיה נהוג באותה תקופה במערכת החינוך. בית הספר שם דגש על עקרון העשרה ובחירה בתוכניות לימודים, וגם הקנה חשיבות רבה לתחום החינוך החברתי. הוקמה מועצת תלמידים שהייתה שותפה לקבלת החלטות בתחומים שונים של חיי בית הספר.
מתחילת דרכו שאף בית הספר לא לשמש רק כמוסד להקניית ידע, אלא להתחשב בכלל אישיותו של התלמיד. מספר שנים לאחר הקמתו החל בית-הספר גם לראות את אחת ממטרותיו בקידום תלמידים מחוננים וסיפוק צורכיהם הייחודיים.
בית הספר מומן מתשלום שכר לימוד בתוספת כספי תרומות של יהודים מאמריקה ותמיכה של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. עם מוריו בתקופת היישוב נמנו ישעיהו ליבוביץ ושמואל סמבורסקי, שלימדו מדעים, מרדכי ארדון, שלימד ציור, מנשה הראל, שלימד גאוגרפיה של ארץ ישראל, ויצחק נבון, שלימד ערבית.
לקראת סוף תקופת המנדט הועלה רעיון להעביר את בית הספר להר הצופים ליד קמפוס האוניברסיטה. הרעיון לא יצא לפועל עקב פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק הר הצופים מהעיר. לאחר הקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם הוחלט להעתיק את בית-הספר למבנה חדש, אותו תכנן האדריכל שמעון פובזנר ונחנך בתחילת שנות השישים בקרבת הכניסה הראשית לקמפוס.
בתקופת המדינה שמר בית-הספר על רבים מהמאפיינים הייחודים שלו מראשית דרכו, אך חלו בו גם שינויים לא מעטים. מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית. בית-הספר פתח כיתות מופרדות מיתר הכיתות, עם תוכנית לימודים נפרדת שנועדה לקדם תלמידים בעלי הישגים נמוכים על פי גישת ההוראה המשקמת של פרופ' קרל פרנקנשטיין מהאוניברסיטה העברית. הונהגו גם תוכניות לימודים ייחודיות במקצועות שונים שעליהם נבחנו התלמידים בבחינות בגרות שחוברו על ידי מורי בית הספר, וכן תוכניות ה"אתגר", המאפשרות לימודים מוגברים וביצוע בגרויות מוקדם מן הרגיל.
החל משנת הלימודים 1991–1992 יושם הסדר שבמסגרתו התקבלו תלמידי בית-הכרם אוטומטית לחטיבת הביניים, לאחר ויכוח ציבורי שבו התנגדו בהנהלת בית הספר לקבל את ילדי השכונה.
ב-20 בנובמבר 2007, בעיצומה של שביתת ארגון המורים העל-יסודיים, נשבר בבית הספר שיא גינס – "השיעור הצפוף בעולם": כ-244 תלמידים הצטופפו בכיתה ששטחה 30 מ"ר וקיבלו שיעורים במחשבת ישראל, בתנ"ך ובספרות. המבצע תוכנן על ידי מועצת התלמידים של בית הספר כמחאה על סירובה של הממשלה להפחית את מספר התלמידים הגבוה בכיתות הלימוד בבתי הספר בישראל.
החל משנת 2008 ניתנה לתלמידי מערב העיר עדיפות בקבלה לבית-הספר על פני תלמידים מאזורים אחרים בעיר. זוהי עדיפות שהייתה שמורה אז רק לתלמידי בית-הספר היסודי בית הכרם. מהלך זה נכפה על בית הספר לאחר מאבק ציבורי שהוביל ראש העיר, ניר ברקת.
במצעד הגאווה בירושלים שהתרחש ב-30 ביולי 2015, נדקרה למוות תלמידת בית הספר שירה בנקי. ב-1 באוגוסט 2015 הונף דגל הגאווה מעל בית הספר. ב-2 באוגוסט 2015 נפטרה שירה בנקי מפצעיה.
מבנה התיכוןעריכה
בחטיבת הביניים שש-שבע כיתות בשכבה (משתנה משנה לשנה).ארבע או חמש מהן מוגדרות כ"כיתות מואצות", בהן לומדים ברמה מוגברת והתלמידים המיועדים להן אובחנו כמחוננים; כיתה אחת היא כיתה "רגילה", שאיננה "מואצת", וכיתה נוספת לוקחת חלק במיזם הקרוי "התוכנית החדשה", שמטרתו לפתח תלמידים בעלי רצון ללמוד, ולפתח את כשרונותיהם.
בשנת הלימודים תשע"ו נפתחו לראשונה 7 כיתות לימוד בשכבה א' (ז').
מימון בית הספר מכספי ציבור בשילוב גבייה של סכומים גבוהים מההורים. מימון כפול זה מעורר התנגדות בקרב פעילים במינהלים הקהילתיים ובמערכת החינוך העירונית.
.jpg)
| בוגרים מצטיינים על גבי קיר "להסתקרן ללמוד להצטיין" | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רשימת מנהלי בית הספרעריכה
| שם | תקופת כהונה |
| פרופ' אלכסנדר דושקין | 1935–1939, 1951–1953 |
| פרופ' עקיבא ארנסט סימון | 1939, 1950 |
| ד"ר אליעזר ריגר | 1935–1951 |
| ד"ר מאיר שפירא | 1951–1978 |
| ד"ר שמואל קנלר | 1978–1989 |
| גב' חנה לויטה | 1989–2003 |
| ד"ר גלעד אמיר | 2003–הווה |
בוגרים נודעיםעריכה
בין בוגרי התיכון ניתן למצוא אישים חשובים רבים שעיצבו לאורך השנים את דמותה של מדינת ישראל, מן התחום הציבורי והעסקי ובתחומים נוספים לרוב מתחומי המשפט, המדעים והרוח. בין בוגרי בית הספר נמנים 20 חתני פרס ישראל, שני חתני פרס נובל וחתן אחד של מדליית פילדס במתמטיקה. להלן רשימה חלקית של בוגרים (השנה בסוגריים היא שנת סיום הלימודים בבית הספר):
- יצחק נבון (1939), הנשיא החמישי של מדינת ישראל
- אסתר הרליץ (1939), דיפלומטית, חברת כנסת מסיעת המערך
- יונה רוזנפלד (1941), פסיכואנליטיקאי וחוקר עבודה סוציאלית
- יוחאי בן-נון (1942), מפקד חיל הים וגיבור ישראל
- חדוה בן-ישראל (1943), פרופסור להיסטוריה של העת החדשה
- שמואל ביקסון (1944), אדריכל
- גבריאל בך (1945), פרקליט המדינה ושופט בית המשפט העליון
- אליעזר שמואלי (1947), מנכ"ל משרד החינוך והתרבות
- גד אביגד (1947), חתן פרס ישראל במדעים מדויקים
- שלמה אלכסנדר (1947), פיזיקאי, חתן פרס ישראל במדעים מדויקים
- נסים ברוך (1949), מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל הביטוח הלאומי
- דניאל כהנמן (1951), חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002
- מנחם ברינקר (1952), פרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה כללית
- מישאל חשין (1953), משנה לנשיא בית המשפט העליון
- צבי רפופורט (1953), כימאי, חתן פרס ישראל בכימיה
- יוסף דן (1953), חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודית
- משה אבלס (1954), פיזיולוג וחוקר מוח
- אהרן ברק (1954), נשיא בית המשפט העליון
- גדעון עזרא (1955), סגן ראש השב"כ, שר וחבר הכנסת
- רבקה מיכאלי (1955), שחקנית
- עליזה רוזן (1957), שחקנית
- אבישי מרגלית (1957), פילוסוף, חתן פרס ישראל בפילוסופיה
- אריה אורגד (1957), במאי ומנחה טלוויזיה
- יהורם גאון (1957), זמר ושחקן
- אלכסנדר לויצקי (1958), פרופסור לביוכימיה
- דייוויד גרוס (1959), חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004
- אריק כרמון (1961), נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מיכאל הד (1961), פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית
- דוד טרטקובר (1962), מעצב גרפי ואמן
- תום שגב (1963), היסטוריון ועיתונאי
- בני הנדל (1964), עיתונאי קול ישראל
- מאיר שלו (1966), סופר
- בלפור חקק (1966), משורר וסופר
- הרצל חקק (1966), משורר וסופר
- חיים שיבי (1967), עיתונאי ידיעות אחרונות
- ליאורית דניאל (1968), שיאנית ישראל בזריקת דיסקוס
- שרה סטרומזה (1968), פרופסור לערבית ולמחשבת ישראל
- אריאל רובינשטיין (1968), פרופסור לכלכלה
- יחיעם ויץ (1969), היסטוריון
- עידית דורון (1969), פרופסור לבלשנות
- שלמה מור-יוסף (1969), מנכ"ל הדסה והמוסד לביטוח לאומי
- שפרה הורן (1969), סופרת
- חיים בוזגלו (1970), במאי קולנוע
- אורית נוקד (1970), שרה וחברת כנסת
- רענן דינור (1971), מנכ"ל משרד ראש הממשלה
- ענת סרגוסטי (1971), עיתונאית
- נפתלי תשבי (1971), פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית
- דויד גרוסמן (1971), סופר, זוכה בוקר
- קרנית פלוג (1973), נגידת בנק ישראל
- עידו נחושתן (1975), אלוף, מפקד חיל האוויר
- דורון אביטל (1976), מנהל בית הספרים הלאומי וחבר הכנסת
- אמיתי זיו (1976), פרופסור לרפואה
- חנוך רוזן (1977), פנטומימאי
- עופר מרין (1978), רופא, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, מפקד בית חולים שדה
- עזרי טרזי (1980), מעצב תעשייתי, פרופסור בבצלאל
- גדי טאוב (1983), סופר והיסטוריון
- אלישבע גרינבאום (1983), משוררת
- מיכל בירן (1983), פרופסור להיסטוריה של מרכז אסיה
- גלעד טוקטלי (1984), במאי ומפיק בטלוויזיה
- אסנת לבציון-קורח (1986), רופאה, מנהלת הדסה הר הצופים
- יעל לבנטל (1986), שחקנית, תסריטאית וקומיקאית
- גיל שוויד (1986), מייסד "צ'קפוינט"
- אלון שרביט (1987), עיתונאי ובמאי
- עינת וילף (1988), חברת כנסת מטעם סיעת העבודה וסיעת העצמאות
- אילון לינדנשטראוס (1988), פרופסור למתמטיקה, חתן מדליית פילדס
- אלון חילו (1989), סופר
- דנה אולמרט (1990), עורכת ספרות ופעילת שמאל
- מיכל צור שלו (1990), יזמת הייטק
- ניר ברעם (1994), עיתונאי וסופר
- אורי בלאו (1995), עיתונאי
- עינת עמיר (1997), אמנית
- יעוז סבר, (1997) עיתונאי, איש יחסי ציבור. דובר עיריית רעננה
- תמר איש-שלום (1999), עיתונאית ומגישת חדשות
- עופר ברקוביץ' (2001), סגן ראש עיריית ירושלים
- ענת קם (2004), עיתונאית שהואשמה בהדלפת מסמכים מסווגים
- יותם ברגר (2012), עיתונאי ומשפטן.
- עדן לוי (2012), משפטנית ומנהלת פרויקט "מעיין במדבר".
- מיכאל אוחנה (2013), כדורגלן בית"ר ירושלים
- אורי קובו (2015), שחמטאי רב-אמן, סגן אלוף ישראל עד גיל 20
למדו בבית הספר, אך אינם בוגריו:
- בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שר החוץ, שר האוצר.
- אורית סטרוק, חברת כנסת מטעם סיעת הבית היהודי.
- זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, יו״ר הסוכנות היהודית, חבר כנסת.
מורים נודעיםעריכה
|
|
לקריאה נוספתעריכה
- דני יעקובי, "ראשיתה של הכשרה מקצועית באוניברסיטה מחקרית: הקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית" בתוך: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.
- "יובל שנים לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים", ירושלים, 1987.
קישורים חיצונייםעריכה
- סיפורו של בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה (ליד"ה) על גבי ציר זמן דינמי - סיפר מקומי
- תמונות והסברים על הארכיטקטורה של מבנה בית הספר בגבעת רם, מיכאל יעקובסון באתר 'חלון אחורי', 26 ביולי 2017
- טל חסין, אצולת השכל, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
- ראובן לייב, המחזור של ה"מי ומי", באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 ביוני 2007
- עופר אדרת, בחזרה לבית הספר האריסטוקרטי בירושלים, באתר הארץ, 25 במרץ 2016