פתיחת התפריט הראשי

יהושע אלוּף (ווֹלְפּיַאנסקי) (4 במרץ 190026 ביולי 1980) היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף (תשל"ד).

יהושע אלוף
אלוף
לידה 4 במרץ 1900
סלונים, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 1980 (בגיל 80)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אלוף נולד בג' באדר ב' תר"ס בשם יהושע וולפיאנסקי בעיירה סלונים שברוסיה הלבנה. בילדותו למד ב"חדר מתוקן", ובשנת 1912 נשלח על ידי הוריו לארץ ישראל והחל ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנת 1914 חזר לביקור אצל הוריו ונותר באירופה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. את לימודיו הוא המשיך בבית הספר הריאלי בוורשה. בתקופה זו החל אלוף לעסוק בפעילות ציונית ובספורט ולשלב ביניהן, בהיותו חבר האגודה הציונית "שארית יעקב" וחבר אגודת הספורט "מכבי". בשנת 1920 שב לארץ ישראל והשתקע בה. בשנת 1924 נישא להינדה לבית נאמן, בתו של אבא נאמן.

בהגיעו חזרה לארץ עבד כפועל בניין. באותה תקופה הצטרף גם לארגון "ההגנה", מטעמו סיים בשנת 1921 קורס מדריכים והחזיק במהלך השנים בתפקידים מרכזיים: חבר מפקדת ההגנה בירושלים (19331939), קצין קשר בין הסוכנות היהודית לבין שלטונות המנדט הבריטי (בתקופת מאורעות תרצ"ו) ואחראי חיל הנוטרים במחוז ירושלים.

כעבור שנתיים מעלייתו המחודשת החלה פעילותו להתמקד בפיתוח הספורט. במשך 15 שנים עבד אלוף כמורה לחינוך גופני בגימנסיה הרצליה ובבית המדרש למורים העברי בירושלים. בשנת 1925 נשלח להשתלמות מקצועית בדנמרק, ובשובו מונה לשמש כמעמל הראשי של מכבי תל אביב ולאחר מכן במכבי ירושלים. אלוף נבחר לחבר ההנהגה הארצית של מכבי והופקד על ארגון תחרויות המכביה הראשונות בארץ (בשנים 1932, 1935, 1950 ו-1953). מטעם מכבי ארץ ישראל הוא נשלח בשנים אלו כמשקיף לאולימפיאדת פריז (1924) ואולימפיאדת לונדון והיה נציגו הרשמי של היישוב היהודי באירועי ספורט ונוער בינלאומיים, בהם כינוס הנוער הדמוקרטי בפראג (1947). משנת 1938 כיהן אלוף כמפקח (יותר מאוחר נקרא מפקח ראשי) על החינוך הגופני בבתי הספר. במקביל לעיסוקיו אלו הוא נמנה עם מייסדי התאחדות הספורט, הוועד האולימפי הארצישראלי וארגון מורי החינוך הגופני. כמו כן, הוא נמנה עם חברי הוועדה למונחי החינוך הגופני של האקדמיה ללשון העברית.

פעילותו כמפקח ראשי על החינוך הגופני נמשכה משנת 1938, מטעם הוועד הלאומי, ועד לשנת 1954, במסגרת משרד החינוך והתרבות. לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראש המחלקה להכשרה גופנית של המשרד.

אלוף זכה בהוקרה על פועלו: נבחר לחבר כבוד של מכבי תל אביב, חבר חבר הנאמנים של מכון וינגייט, חתן פרס דב הוז לספורט מטעם עיריית תל אביב (1951) (עבור ספרו "מונחי ההתעמלות") וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף (תשל"ד).

אלוף היה אב לבן יחיד, ארי אלוף (1927–2000),[1] שהיה טייס, מנהל ב"אל על" וראש מחלקת המבצעים של מִנהל התעופה האזרחית

אלוף התגורר ברמת גן.[2] התאלמן מאשתו בדצמבר 1970. על שמה הוא ייסד מלגה לתלמידי מכון וינגייט[3]. נפטר בי"ג באב ה'תש"ם (1980), בגיל 80. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4] הותיר את בנו, כלתו ונכדיו.

פרסומיועריכה

(כתיבה, עיבוד, תרגום ועריכה)

  • סולם קיר: תרגילים לבית הספר ולאגודת הספורט; מעובד על ידי ע"א סימון וי’ אלוף, תל אביב: המחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי, ת"ש.
  • מונחי החנוך הגופני, חלק א: ההתעמלות; מעובד על ידי יהושע אלוף, ירושלים: הוועד הלאומי לכנסת ישראל – המחלקה להכשרה גופנית, ת"ש. (מהדורה ב: משרד החנוך והתרבות – אגף החנוך – המחלקה להכשרה גופנית; נ. טברסקי, תש"י-; מהדורה ג: הספורט בעברית, תל אביב: הוועדה האמריקאית למען הספורט בישראל; נ. טברסקי, תשכ"ו 1965[5])
  • עמנואל סימון, בהשתתפות יהושע אלוף, תורת החנוך הגופני, 2 כרכים, ירושלים: הוועד הלאומי לכנסת ישראל – המחלקה להכשרה גופנית, תש"א. (חלק ב: מאת יהושע אלוף, בהשתתפות עמנואל סימון) (התוכן: חלק א: האדם ותרגילי הגוף; חלק ב: החנוך הגופני להלכה)
  • מישחקי תנועה; מעובד על ידי יהושע אלוף, ירושלים: ספריה להכשרה גופנית, תש"א.
  • התעמלות בספסל ובארגז, ירושלים: הוועד הלאומי לכנסת ישראל – המחלקה להכשרה גופנית; חברת קוהלת, תש"ד.
  • המכניקה של גוף האדם, ירושלים: הוועד הלאומי לכנסת ישראל – המחלקה להכשרה גופנית, 1945. (מהדורה ב: 1952)
  • דבורה מרקוס-טורנר, אתלטיקה קלה; תורגם מכתב יד אנגלי בידי יהושע וארי אלוף, ירושלים: מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1968.
  • אביבה לימון ההתעמלות החינוכית המודרנית; בעריכת יהושע אלוף, באר שבע: בית המדרש למורים ולגננות בנגב בסיוע רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך והתרבות, תשכ"ט.
  • דע את שריריך: (כלי עזר קל ומשעשע לשינון שרירי הגוף); מעובד ומו"ל על ידי יהושע אלוף, תל אביב: המחבר, תשכ"ט. (תרגיל להתאמת מקום השרירים בגוף על ידי גזירה והדבקה) (מהדורה חדשה ומתוקנת: תל אביב: הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל, תשנ"א 1991)
  • הארולד א' האריס (אנ'), האתלטיקה היוונית והיהודים; תרגום ועריכה: יהושע אלוף ומרילין בר-אור; תרגומים מיונית: דקלה תדמור, תל אביב: עם הספר בשיתוף עם מכון וינגייט לחינוך ולספורט, תשל"ג 1972.
  • יהושע אלוף, מרגלית עקביא, מ.ל.א – מה למה איך: ספר עזר לגננות ולמורות כוללות המטפלות גם בחינוך גופני, תל אביב: [חמו"ל], תשל"ג. (מהדורה ג מתוקנת: מה? למה? ואיך? בחינוך הגופני לגיל הרך, נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט בסיוע רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך והתרבות, תשל"ז)
  • יהושע אלוף ומשה גלבלום (עורכים), ספר זיכרון למכבי וורשה: 1915–1939, תל אביב: התאחדות חברי מכבי וורשה בישראל, תשל"ג 1973.
  • תורת התנועה: (ספר לימוד העקרונות של תנועות גופנו), חלק א: עקרונות מהפיסיקה, נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, 1980.

לקריאה נוספתעריכה

  • 'אלוף (אולפינסקי), יהושע', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 45–46.
  • חיים ויין, 'יהושע אלוף בגבורות', החינוך הגופני והספורט 1 (1980), 3–6.
  • 'הזוכים בפרסי ישראל בספורט ובתרבות הגוף', בתוך: חיים קאופמן וחגי חריף (עורכים), תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי – המחלקה לחינוך והדרכה; נתניה: מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, תשס"ג 2002, עמ' 297–300.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארי אלוף באתר Geni.
  2. ^ יעקב ברוש, פרס ישראל לשירותים גרועים, דבר, 5 במאי 1974.
  3. ^ מילגה לזכר הינדה לוף, דבר, 23 באפריל 1974
  4. ^ יהושע אלוף באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  5. ^ "הספורט בעברית", דבר, 16 במרץ 1966.