מכון וינגייט

מכון וינגייט - המכון הלאומי למצוינות בספורט
	מכון וינגייט, צילום אוויר, 2013
	מכון וינגייט, צילום אוויר, 2013
אקדמיית ספורט
על שם	אורד צ'ארלס וינגייט
תקופת הפעילות	1957–הווה (כ־67 שנים)
מייסדים	עמנואל ארנסט סימון
בעלי תפקידים
יו"ר	יואב הלר
מנכ"ל	גיא אטיאס
מיקום
מיקום	דואר מכון וינגיט נתניה, 42902
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°15′39″N 34°50′03″E / 32.260833333333°N 34.834166666667°E
	מכון וינגייט
	(למפת נתניה רגילה) מכון וינגייט

ערך זה עוסק במכון הלאומי למצוינות בספורט של מדינת ישראל. אם התכוונתם למכללה השוכנת בשטח מכון וינגייט, ראו המכללה האקדמית בווינגייט.

מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט של מדינת ישראל, הוא מרכז אימונים של ענפי הספורט האולימפיים והפראלימפיים ומשמש כבית לאומי של איגודי הספורט, היחידה לספורט הישגי והיחידה לקידום ספורט נשים. המכון מספק את המעטפת לספורטאי ההישג של מדינת ישראל, לרבות פנימייה לטיפוח ספורטאים צעירים מחוננים, רפואת ספורט ומחקר, הכשרת מאמנים ומדריכים, לינה והסעדה, מתקני אימון וכיתות לימוד.

המכון, הקרוי על שם אורד צ'ארלס וינגייט, החל לפעול בשנת 1957 וחרת על דגלו "להוביל בעולם בידע, בתשתיות ובאימון לאיתור ולטיפוח ספורטאי עלית בראייה לאומית".

המכון נמצא בגבולה הדרום-מערבי של נתניה ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך רגלית מסודרת או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון, כשהכניסה אליו קיימת מכביש החוף בלבד, ומפרידים ביניהם נחל פולג ושביל ישראל - ללא מעבר גישה כלשהו.

היסטוריה

תושבי ארץ ישראל שבקשו לעבור הכשרה בהוראת חינוך גופני, טרם קום המדינה בימי המנדט הבריטי, נהגו לנסוע לשם כך לסקנדינביה ובפרט לדנמרק. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הדבר לא היה אפשרי ובשנת 1944 התקיים קורס ראשון להוראת חינוך גופני בארץ ישראל. קורס שני התקיים בשנת 1945 וקורס שלישי התקיים בצפון תל אביב מסוף שנת 1949 עד אוגוסט 1950^[1]. קורסים אלו נחשבו לצעדים בהקמת מכון וינגייט^[2].

לאחר נפילתו של אורד צ'ארלס וינגייט במלחמת העולם השנייה, הוחלט בועד הלאומי להקים על שמו מוסד מרכזי לחינוך גופני בארץ ישראל, שמטרותיו הכשרת מורים לחינוך גופני, ארגון מחנות נופש לנוער ולעם, הכשרה גופנית לעולים ומחקר והסברה בשדה החינוך הגופני. המכון תוכנן לשמש מעין אוניברסיטה לחינוך גופני גבוה^[3].

בתחילת 1947 דווח שלצורך הקמת המוסד הוקצה על ידי קהילת ציון אמריקאית והקרן הקיימת שטח של 40 דונם לצורך הקמת המכון באזור הרצליה ונתקבלה הבטחה לתרומה של 10,000 לירות מדרום אפריקה לצורך ההקמה^[4]. בסוף 1949 הוקם חבר נאמנים למכון, שכלל את יעקב דורי, עמנואל ארנסט סימון ואברהם קצנלסון^[5]. על תכנון המכון מונה האדריכל אריה שרון^[6]. ולמנהלו הראשון ומוביל הפרויקט התמנה ברוך בג. בעקבות השטח המצומצם שהוקצה למכון בהרצליה, הוחלט להעבירו לאזור נתניה ולהקימו על 200 דונם שהוקצו על ידי הקרן הקיימת ועוד 50 דונם שהוחלט להפקיע במועצת עירית נתניה בתחילת 1951. ראש עיריית נתניה עובד בן עמי הצטרף לחבר הנאמנים של המכון^[7]. אולם הקמת המכון התעכבה בגלל העדר כספים^[8] והעבודות החלו בסוף שנת 1953^[9]^[3]. בשלב ראשון הוקם האגף הראשי שכלל מכון מחקר, כיתות וספרייה^[10]. באוגוסט 1954 נחנך אולם הספורט של המכון שנבנה בכספי הקרן האמריקאית למוסדות בישראל^[11]^[12].

המכון נפתח ב-7 באפריל 1957^[13]^[14]. בשנת 1959 הועבר לתחומו בית המדרש למורים לחינוך גופני^[15] שהיה במחנה יונה בתל אביב^[16]. במאי 1964 נחנך בית ד"ר א. ניסן למחקר בעיות החינוך הגופני מבחינה רפואית^[17].

באוגוסט 1971 נפתחה במכון בריכה אולימפית^[18]. בשנת 1984 נחנכו במכון שני מבני פנימייה חדשים ומרכזיה פדגוגית^[19]. חלק ממבני המכון תוכננו על ידי צמד האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן.

בשנת תשמ"ט (1989) הוענק למכון פרס ישראל.

ביולי 2013 נחנכה במכון בריכה אולימפית חדשה אשר בדצמבר 2015 אירחה את אליפות אירופה בשחייה 2015 (בריכת 25 מטר).

מכון וינגייט אירח מספר פעמים את משחקי "אולימפיאדת הילדים" הישראלית שנוסדה ב-2008 ומתקיימת מדי שנה בהשתתפות אלפי ילדים.

ב-25–27 בספטמבר 2016 אירח המכון לראשונה את "המשחקים הלאומיים" של עמותת ספיישל אולימפיקס ישראל.

מנכ"ל המכון אמוץ בכר פעל להבראת המכון ושיפור המצב הכלכלי שלו. במרץ 2017 אושר בכנסת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ז-2017^[20], המסדיר את פעילותו של מכון וינגייט. החוק נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2018 ובמסגרתו הפך המכון לתאגיד ממשלתי באחריות משרד הספורט.

ביולי 2018 נערכה אליפות העולם בלקרוס במגרשי המכון^[21] לצד פתיחתה וקיום הגמר באצטדיון נתניה.

גופים הפועלים בשטחי המכון

מכון וינגייט מרכז בתחומו מגוון של גופים הפועלים בתחום הספורט^[22]:

גופים הפועלים מטעם מכון וינגייט

בית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט - בית הספר למאמנים ומדריכים נוסד במכון וינגייט בשנת 1965 מטעם רשות הספורט^[23]^[24]. ואוחד לתוך המכון בשנת 1970^[22]. בית הספר מכשיר מאמנים, מדריכים, שופטים ואנשי מנהל ספורט, נופש פעיל ושיקום בכל תחומי הספורט והפעילות הגופנית. בית הספר מקיים גם קורסים בשלוחות חיצוניות בקריית מוצקין, ירושלים, גני תקווה, רמת גן וראשון לציון.
מרכז וינגייט ללימודי רפואה משלימה - המרכז מציע כ־30 קורסים בתחום הרפואה המשלימה אשר מקנים בסיומם תעודת הסמכה למקצוע מבוקש במגזר הפרטי ובמוסדות טיפוליים בהתאם לדרישות האיגודים.
בית הספר לפיזיותרפיה - בית הספר הוקם על ידי קופת חולים כללית באמצע שנות ה-60 והיה בית הספר השני לפיזיותרפיה בישראל^[25]. בשנת 1986 בית הספר היה מסונף לאוניברסיטת תל אביב. עד שנת 1980 העניק בית הספר תעודת גמר, והחל מאותה שנה העניק בית הספר לפיזיותרפיה לבוגריו תואר ראשון^[26]. בית הספר נסגר בשנת 1994.

כמו כן, כולל המכון מחלקות שונות, בהם:

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט והיחידה לפיזיותרפיה - המרכז מתמקד בבדיקות כשירות של ספורטאים והקהל הרחב, כמו גם במחקר יישומי בתחום מדעי ההתנהגות ומדעי החיים. המחקרים וממצאיהם העמידו את מכון וינגייט בשורה הראשונה של מרכזי המחקר והרפואה בעולם.
המרכז הפדגוגי ע"ש טרנר - כולל בתוכו את הספרייה לחינוך גופני וספורט ע"ש מאיר מרט, ארכיון ע"ש צבי נשרי לתולדות החינוך הגופני והספורט בישראל, והיחידה האורקולית. ביולי 1974 הוחלט להקים בית לציון שנה לפטירתו של נשרי ולשכן בו את הארכיון של החינוך הגופני^[27].
יד לאיש הספורט היהודי - נוסד כדי לכבד ולהעלות על נס ספורטאים וספורטאיות יהודים מכל רחבי תבל, שהגיעו להישגים יוצאים מהכלל בתחום הספורט בכל הזמנים.
אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט במכון וינגייט - הוקמה במטרה לקדם כישרונות צעירים בספורט ולאפשר להם להגיע למיצוי מרבי של יכולתם.
יחידה לספורט הישגי - זרוע מבצעת של הוועד האולימפי שעוסקת בקידום וטיפוח ספורטאי ההישג הישראליים.
המחלקה להוצאה לאור ולעזרי לימוד^[28].
בית הספר התיכוני הוקם ב-2024 עבור תלמידי אקדמיית וינגייט המתגוררים בפנימיית המכון ועד כה למדו בבתי ספר אזוריים מחוץ למכון.

גופים שאינם שייכים למכון

המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט, הפועלת באופן עצמאי, אינה קשורה למכון וינגייט ובמשך שנים אף מסוכסכת עם המכון^[29].
בה"ד 8 - בית הספר לכושר קרבי של צה"ל.
מערך הכושר הקרבי

מבנים מרכזיים במכון

בשטח המכון מרוכזים מקבץ מבנים ומתקני ספורט. בין המבנים ניתן למנות את הפנימייה לספורטאים, אכסניה לספורטאים אורחים (בית הנבחרות) הכוללת 36 חדרים, מרכז לרפואת ספורט, אמפיתיאטרון עם 1,600 מקומות ישיבה ואודיטוריום עם 630 מושבים. לצידם גם מבני משרדים, כיתות לימוד ועוד.

במתקני הספורט המרכזיים ניתן למנות את הבריכה האולימפית הישנה של המכון הכוללת יציע של 540 מקומות שאירחה את רוב תחרויות השחייה הרשמיות בישראל וכן אירחה את תחרויות השחייה במכביה ה-17 וה-18. בריכה זאת שסבלה מבלאי מיועדת להיבנות מחדש בשנים הקרובות. לידה קיימת בריכת אימונים קטנה ובריכת פעוטות ולצידן נבנתה בריכה אולימפית חדשה (בריכת טוטו וינגייט) בעלות כ-95 מיליון ₪ שיכולה להכיל כ-2,500 צופים. הבריכה החדשה נפתחה בחודש יולי ב-2013. היא מארחת בקביעות את אליפויות ישראל בשחייה המתקיימות פעמיים בשנה (אחת בחורף ואחת בקיץ) וכן אירחה את תחרויות השחייה והכדורמים של המכביה ה-19, ה-20 וה-21 ואמורה לארח גם במכביה ה-22. בפתיחתה היא הכילה 1,500 מקומות ביציע אחד ויש לה אפשרות להרחבה על ידי הקמת יציע זמני נוסף. בחודש יוני 2014 אירחה הבריכה את גביע הים התיכון- COMEN, אשר אותו אירחה הבריכה הישנה בשנת 1998. ב-2015 אירחה את תחרות השחייה הבינלאומית "רב אומות- Multinations" בקטגוריית JUNIOR- בנות 15–16, בנים 17–18. בדצמבר 2015 אירחה הבריכה את אליפות אירופה בשחייה 2015 (בריכת 25 מטר) כשלצורך כך הוקטנה הבריכה והוקם בה יציע זמני כך שבתחרויות צפו עד 3000 איש במקצים השונים. בנוסף אירחה הבריכה את אליפות אירופה לשחייה לנוער ב-2017 ואת אליפות העולם לשחייה לנוער ב-2023. המכון אף היה אמור לארח את אליפות אירופה בכדורמים בינואר 2024 (אליו הועברה לאחר שבמקור תוכננה להתקיים בתל אביב בבריכה זמנית שנועדה לקום בביתן 2 באקספו ת"א), אך בשל מתקפת 7 באוקטובר ב-2023 ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, בוטלו והועברו ליעדים אחרים תחרויות ספורט שנועדו להיערך בארץ ובהם גם אליפות אירופה בכדורמים שפוצלה בין הולנד שאירחה את האליפות לנשים וקרואטיה שאירחה את התחרות לגברים.

כמו כן במכון היו קיימים שני מגרשי כדורגל לאימונים שאחד מהם, מגרש כהנר, הכיל 1,500 מקומות ב־2 יציעי בטון אך בשנים האחרונות הוסב לשימושים אחרים כשעל חלקו הוקם אוהל אימונים גדול להתעמלות אמנותית ובחלקו השני הוכשר מתחם לכדורעף חופים. לצידם הוקם גם אצטדיון מרכזי מואר שכלל גם 6 מסלולי אתלטיקה לאימונים ו-1000–1500 מקומות לקהל ביציע בטון המאפשרים לו לארח טורנירים כמו משחקי נבחרת ישראל ברוגבי ונבחרת הנשים של ישראל ברוגבי. בתוספת מקומות על הדשא מול המגרש אירח האצטדיון גם 2,000 צופים במשחק רוגבי שהתקיים ב-6 באפריל 2013 בין נבחרת הגברים ברוגבי של ישראל ולטביה וכן בתוספת טריבונה זמנית שימש כמגרש הראשי לאירוח אליפות העולם בלקרוס ב-2018. בשנים הקרובות מיועד המגרש לעבור שיפוץ מקיף שיסב אותו למתקן אימונים לאומי לאתלטיקה הכולל 8 מסלולי אתלטיקה וכן שדרוג יציע הבטון כדי לאפשר בו קיום תחרויות. בנוסף קיימים במתחם מדשאה בשם "דשא גיל" לנוי ולפעילויות שונות בהשתתפות של עד 5,000 איש ו-3 מגרשי דשא ללא הפרדה לאימוני רוגבי, כדורגל ובייסבול. במכון הוקם גם ב-2014 מועדון קשתות מטעם איגוד הקשתים בישראל המאפשר אימונים ותחרויות לקליעה המאפשר להציב 30 מטרות בו זמנית וירי חיצים עד למרחק של 90 מטרים.

במתחם קיים גם מרכז טניס הכולל 7 מגרשים שלשניים מהם נבנו יציעי בטון המכילים 300 מקומות לקהל. מגרש פתוח לכדורסל ומגרש רב תכליתי מקורה ונטול קירות למשחקי כדור שונים כקט-רגל, כדורעף, כדוריד וכדורסל המכיל 350 מקומות ביציע. לצידו גם קיימים 3 מגרשי חול לטורנירי כדורעף חופים.

עוד נבנו במכון מספר אולמות ספורט לאימונים בענפי כדור שונים והתעמלות שחלקם גם מותאם לאירוח תחרויות וכוללים 324 מקומות באולם המרכזי בבניין לספורט הישגי, 300 מושבים מתקפלים באולם הי"א ו-500 מקומות באולם בג לקהל הצופים ואף ניתן להפריד את האולמות הגדולים באמצעות מחיצות ניידות למספר אולמות קטנים לאימונים פרטים.

ברחבי המכון מפוזרים פסלים של הפסל דניאל בהריר העוסקים בספורט.

סמוך למכון הוכשר זמנית מתחם למרוצי שטח לאופנועי מוטוקרוס וכדומה שאירח לראשונה תחרויות מוטוריות בספטמבר 2012 בנוכחות אלפי צופים. בסוף 2015 הוחלט להכשיר בקביעות את המתחם למרוצי שטח לאופנועים וטרקטורונים כולל יציע קבוע לכ-1000 צופים שנחנך בסוף 2015 ויש אפשרות להוסיף יציעים ארעיים לצורך קיום תחרויות קבועות במתחם (כולל גם לאופני שטח). המתחם הוא חלק מתוכנית לייסוד ליגות מרוצים לענפים מוטוריים שונים בישראל.

בשנים האחרונות מאז הפך המכון לתאגיד ממשלתי תחת משרד הספורט, החל פיתוח מחודש במכון הכולל שיפוץ מבנים ותיקים לצד תוכניות פיתוח רבות למבנים חדשים הכוללים תוספת מתקני אימונים ואירוח ספורטאים וכן קליטת אימוני ספורטאים אולימפיים בענפים שונים שחלקם התאמנו עד כה במכון הדר יוסף בתל אביב ובאתרים נוספים. תחת כיסוי המכון אמורים להיבנות בארץ שלוחות נוספות לאימוני ספורטאים, "וינגייט דרום" המיועד להיבנות סמוך לשדרות ו"וינגייט צפון" המיועד להיבנות במועצה אזורית גלבוע בקרבה לעפולה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של מכון וינגייט
חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
אוריאל דסקל, "וינגייט צריך להיות בית המקדש של הספורט הישראלי", באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2015
מכון וינגייט, דף שער בספרייה הלאומית

מכון וינגייט משמורת שער פולג

הערות שוליים

^ שיחות מעריב - בגוף בריא נשמה בריאה, מעריב, 23 באוגוסט 1950
^ אליעזר רואי, חיילים משוחררים רוכשים מקצוע, דבר, 17 בפברואר 1950
^ ¹ ² נתניה תהפך למרכז ספורט, חרות, 3 בינואר 1954
^ מכון וינגייט לחינוך גופני, דבר, 18 בפברואר 1947
^ מכון וינגייט - להוראה בחינוך גופני לחיילים משוחררים, חרות, 30 בנובמבר 1949
^ מעט מהרבה - הוקם חבר הנאמנים, דבר, 30 בנובמבר 1949
^ רבע מליון ל"י יושקעו במכון וינגייט, מעריב, 22 בינואר 1951
^ ועדת לבון פגעה קשה בחינוך הגופני, על המשמר, 14 באוגוסט 1953
^ נתניה -מוקם מכון וינגייט, דבר, 28 בדצמבר 1953
^ מכון וינגייט יופעל בחודש אוגוסט, חרות, 8 במרץ 1954
^ משוט בארץ, דבר, 25 באוגוסט 1954
^ נשלמו שני בניינים במכון וינגייט, דבר, 12 בספטמבר 1954
נגמרה יציקת הגג במכון ע"ש וינגייט, על המשמר, 27 באוגוסט 1954
^ על חוד הכידון, דבר, 7 באפריל 1957
נפתח המכון לחינוך גופני ע"ש וינגייט, דבר, 8 באפריל 1957
^ מכון וינגייט ישמש מרכז לפיתוח הספורט ותרבות הגוף, דבר, 12 באפריל 1957
^ גלעד רוזן וערן רזין, המרוץ אחר המכללה, דצמבר 2004, עמ' 44
^ משה לרר, חצי יובל לביהמ"ד למורים ובר מצווה למכון וינגייט, מעריב, 22 במרץ 1970
^ נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964
^ דן גלעד, בריכה אולימפית - למכון וינגייט, דבר, 1 באוגוסט 1971
^ שנתון הממשלה לשנת תשמ"ה, עמ' 228, בארכיון המדינה
^ חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ז-2017, ס"ח 2621 מ-30 במרץ 2017
^ אורן אהרוני, אליפות העולם בלקרוס יוצאת לדרך בישראל, באתר ynet, 24 ביוני 2018
^ ¹ ² Revue de l'Association canadienne pour la santé, l'éducation physique et la récréation, Vol. 44, pages 19-22
^ 100 מאמנים מתוצרת עצמית יעשירו את הספורט הישראלי, מעריב, 30 בנובמבר 1965
^ אולם ראו:נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964, המדווח כבר שמאי 1964 על מוסד להכשרת מדריכים, מאמנים ושופטים. ולעומת זאת, ראו רשות הספורט אינה מתכוונת לשלוט, מעריב, 30 בינואר 1966 בו כתוב בינואר 1966 על פתיחה בשנה הבאה.
^ טובה צדקה, עיסוי אינו ניסוי, דבר, 2 ביוני 1966
^ דליה מזורי, מקצוע הפיזיותרפיה זקוק לטיפול נמרץ, מעריב, 20 בנובמבר 1986
^ יוקם בית ע"ש צבי נשרי, דבר, 21 ביולי 1974
^ ברוך דגון, מכון וינגייט - בית יוצר גם לספרות ספורטיבית, דבר, 16 במרץ 1975
^ בג"ץ 6976/05 המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט בע"מ נ' משרד החינוך, התרבות,המדע והספורט ואחרים, ניתן ב־11 באוגוסט 2009, סעיף 9

[1] שיחות מעריב - בגוף בריא נשמה בריאה, מעריב, 23 באוגוסט 1950

[2] אליעזר רואי, חיילים משוחררים רוכשים מקצוע, דבר, 17 בפברואר 1950

[חרות1954-3] ¹ ² נתניה תהפך למרכז ספורט, חרות, 3 בינואר 1954

[4] מכון וינגייט לחינוך גופני, דבר, 18 בפברואר 1947

[5] מכון וינגייט - להוראה בחינוך גופני לחיילים משוחררים, חרות, 30 בנובמבר 1949

[6] מעט מהרבה - הוקם חבר הנאמנים, דבר, 30 בנובמבר 1949

[7] רבע מליון ל"י יושקעו במכון וינגייט, מעריב, 22 בינואר 1951

[8] ועדת לבון פגעה קשה בחינוך הגופני, על המשמר, 14 באוגוסט 1953

[9] נתניה -מוקם מכון וינגייט, דבר, 28 בדצמבר 1953

[10] מכון וינגייט יופעל בחודש אוגוסט, חרות, 8 במרץ 1954

[11] משוט בארץ, דבר, 25 באוגוסט 1954

[12] נשלמו שני בניינים במכון וינגייט, דבר, 12 בספטמבר 1954
נגמרה יציקת הגג במכון ע"ש וינגייט, על המשמר, 27 באוגוסט 1954

[13] על חוד הכידון, דבר, 7 באפריל 1957
נפתח המכון לחינוך גופני ע"ש וינגייט, דבר, 8 באפריל 1957

[14] מכון וינגייט ישמש מרכז לפיתוח הספורט ותרבות הגוף, דבר, 12 באפריל 1957

[15] גלעד רוזן וערן רזין, המרוץ אחר המכללה, דצמבר 2004, עמ' 44

[16] משה לרר, חצי יובל לביהמ"ד למורים ובר מצווה למכון וינגייט, מעריב, 22 במרץ 1970

[17] נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964

[18] דן גלעד, בריכה אולימפית - למכון וינגייט, דבר, 1 באוגוסט 1971

[שנתון1984-19] שנתון הממשלה לשנת תשמ"ה, עמ' 228, בארכיון המדינה

[20] חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט), התשע"ז-2017, ס"ח 2621 מ-30 במרץ 2017

[21] אורן אהרוני, אליפות העולם בלקרוס יוצאת לדרך בישראל, באתר ynet, 24 ביוני 2018

[Revue44-22] ¹ ² Revue de l'Association canadienne pour la santé, l'éducation physique et la récréation, Vol. 44, pages 19-22

[23] 100 מאמנים מתוצרת עצמית יעשירו את הספורט הישראלי, מעריב, 30 בנובמבר 1965

[24] אולם ראו:נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964, המדווח כבר שמאי 1964 על מוסד להכשרת מדריכים, מאמנים ושופטים. ולעומת זאת, ראו רשות הספורט אינה מתכוונת לשלוט, מעריב, 30 בינואר 1966 בו כתוב בינואר 1966 על פתיחה בשנה הבאה.

[25] טובה צדקה, עיסוי אינו ניסוי, דבר, 2 ביוני 1966

[26] דליה מזורי, מקצוע הפיזיותרפיה זקוק לטיפול נמרץ, מעריב, 20 בנובמבר 1986

[27] יוקם בית ע"ש צבי נשרי, דבר, 21 ביולי 1974

[28] ברוך דגון, מכון וינגייט - בית יוצר גם לספרות ספורטיבית, דבר, 16 במרץ 1975

[29] בג"ץ 6976/05 המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט בע"מ נ' משרד החינוך, התרבות,המדע והספורט ואחרים, ניתן ב־11 באוגוסט 2009, סעיף 9

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מכון וינגייט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכון וינגייט