יהושע מנחם אהרנברג
הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב. כיהן כרב ראשי במחנות המעצר בקפריסין.
 | |
| לידה |
20 בדצמבר 1904 י"ב בטבת תרס"ה גורליצה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1976 (בגיל 71) כ"ד באדר ב' תשל"ו תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | גליציה, ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 26 במרץ 1976 |
| השתייכות | רבני גליציה, חסידות |
| רבותיו | הרב מאיר אריק ור' אהרן רוקח מבלז |
| חיבוריו | "דבר יהושע", "ראשי בשמים". |
  | |
תולדותיו עריכה
נולד בעיירת קעמעטש (Kemecse) שבהונגריה ליצחק-אריה לייב ושרה אהרנברג, שהיו במקור מגורליץ שבגליציה. בצעירותו למד אצל הרב נפתלי הירץ בומבך אב"ד סמבור ומחבר ספר 'גבעת הלבונה', ולאחר מכן אצל הרב מאיר אריק אב"ד טורנא שאף הסמיכו לרבנות, כמו כן נסמך לרבנות על ידי הרב הורביץ מפרובוז'נא והרב פירר מקראסנו.
בשנת תרפ"ה נישא להינדא-לאה בירנבוים מקרקוב (מתלמידותיה הראשונות של שרה שנירר), שם המשיך בלימודיו. עבר טלטולים רבים בזמן השואה. נכלא בגיטו בוכניה והצליח להימלט לסלובקיה ומשם להונגריה. אהרנברג ושתי בנותיו הם מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיעו בשנת 1944 לשווייץ, שם שוכנו במלון, שהפך למתקן אכסון לפליטים, בעיירה קו (Caux) הסמוכה למונטרה. כמו רוב ניצולי הרכבת עלה לארץ ישראל בספטמבר 1945 (אלול ה'תש"ה) והתיישב בירושלים. רבות מתשובותיו ההלכתיות שפרסם בספר דבר יהושע עוסקות בשאלות הלכתיות העוסקות בשואה.
בשנת תש"ז (1947) התבקש על ידי הרב הראשי הרב הרצוג לשמש כרב ראשי במחנות הגולים בקפריסין. הוא שהה בקפריסין עד חיסול המחנות, ושם עסק בעיקר בבעיות אישות ועגינות. הוא גם יסד שם ישיבה שבה למדו כשמונים בחורים.
עם חיסול המחנות בשנת תש"ט בקפריסין חזר לארץ ישראל, ונתמנה לראש אב בית הדין ביפו ולאחר מכן בתל אביב. היה בקי בכל שטחי ההלכה, אך בעיקר נודע במומחיותו בדיני אבן העזר (אישות). בתחום זה יעץ לרב הראשי הרב אונטרמן. נמנה עם חסידות בלז והיה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר, רבי אהרן רוקח.
נפטר בערב שבת והלווייתו התקיימה במוצאי שבת בתל אביב ובירושלים. בהלווייתו נספד על ידי האדמו"ר מבלז בהיכל ישיבת בלז ברחוב אגריפס בירושלים. הובא לקבורה בהר הזיתים.
היה אב לשלוש בנות. בתו שרה נישאה לעסקן החסידי ר' יחזקאל שרגא פרנקל. בתו ליבא נישאה לר' דוד ארליך. בתו ריבה נישאה לאברהם חנוך אברמוביץ, בנו של יהודה מאיר אברמוביץ.
ספריו עריכה
מפסקיו ההלכתיים הבולטים עריכה
- אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידי ישראל בכל צורה שהיא (חלק ב סימן מח).
- מותר לפתוח בקבוקים בשבת ויום טוב (חלק ב סימן מה).
- בזמן הזה עיקר מצוות הדלקת נר חנוכה אינה על פתח ביתו מבחוץ אלא בתוך ביתו. ומי שמדליק בחוץ ייתכן ואינו יוצא ידי חובה (חלק א סימן מ).
לקריאה נוספת עריכה
- תולדותיו במבוא לשו"ת "דבר יהושע" חלק ג'
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' קמו-קעט.
- קורות משפחתו בימי השואה בספר "דבר הישועה", שנכתב ויצא על ידי בנותיו, תשנ"ד
- מאיר וונדר, "מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה": חלק א' בערכו
קישורים חיצוניים עריכה
יעקב צ. מאיר, להדליק עכשיו בפנים זהו דרך בטוחה יותר, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2017
יהושע מנחם מענדל בן יצחק אריה ליב אהרנברג (1904-1976), דף שער בספרייה הלאומית
