מלאכת מכה בפטיש
הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. המלאכה מכונה על שם פעולת שימוש בפטיש לביצוע מלאכה. כאשר אומן מסיים ייצור של כלי, הוא מכה הכאות אחרונות על הכלי, כדי לעגל, או להרחיב, לקצר או לרבע את הכלי כמתוכנן[1]. חז"ל ביארו את המושג כביצוע כל פעולה שמהווה סיום תהליך של הכנת דבר־מה - "גְמַר מלאכה"[2].
לעיתים תיקון חפץ (מתקן מנא), נחשב כתולדה של מלאכת מכה בפטיש.
המלאכה
עריכהמלאכה זו, ביסודה, מורכבת משתי פעולות: הגבהת הפטיש להכות והמכה עצמה שהיא כאשר הפטיש הורד על האבן. נחלקו החכמים האם מכה בפטיש היא פעולת ההורדה לבד, או שגם פעולת הגבהת הפטיש היא כזו, לפי הגישה המקובלת המלאכה היא רק הורדת הפטיש על הסדן, ולפי רבי יוסי היא מורכבת משתי פעולות שונות[3]. כלי מוכן שממתין לכך שיציירו עליו כדי להשתמש בו, הציור עליו אסור משום מלאכת מכה בפטיש, וגם שרטוט חלק מהציור, הוא בכלל המלאכה.
דוגמאות
עריכה
פתיחת פקק בקבוק שתייה בשבת, יש הסבורים כי יש איסור לפותחו בשבת משום מכה בפטיש שכן על ידי פתיחתו, מכשירים את הפקק והופכים אותו לכלי; שכן עד הפתיחה הוא היה מחובר לטבעת שמנעה ממנו לשמש כפקק, ורק על ידי הפתיחה הוא משמש כפקק. אולם יש מתירים לפתוח פקקים בשבת, מהם הרבנים עובדיה יוסף וישראל יעקב פישר לשיטתם הפקק נחשב לכלי כבר לפני פתיחתו למרות הטבעת המהדקת אותו.
ואילו הרב שלמה זלמן אוירבך אסר זאת, אם כי הוא סייג את דבריו, והתיר לפתוח את הבקבוק אם משליכים מיד לאחר הפתיחה את הפקק לאשפה, שכן במקרה כזה פותח הבקבוק "מצהיר" במעשיו כי הוא אינו משתמש בפקק כבכלי. בעקבות הפולמוס, מיוצרים במקומות רבים בקבוקים מיוחדים בהם הפקק הוא ללא רשת המחברת אותו לבקבוק, כך שמותר לפתוח אותו בשבת.
אף פתיחת קופסאות שימורים אסורה בשבת, אם מתכוננים להשתמש בה שימוש חוזר. האיסור היה קיים יותר בעבר שהיו משתמשים בקופסאות השימורים שימוש חוזר לאחסון חפצים קטנים. כיום שעל פי רוב זורקים את הקופסאות שימורים לאחר השימוש יש המתירים מהם הרב שלמה זלמן אוירבך שלדעתו קופסת שימורים נחשבת לכלי גם בהיותה סגורה, ושימושה החדש לאחסון האוכל לאחר פתיחתה, נחשב לשימוש ארעי. מאידך פוסקים אחרים[4] אוסרים לפתוח גם אם מתכוננים לזרוק לאחר השימוש הראשוני מכיוון שעל ידי הפתיחה נהפכה הקופסה לכלי אחסון (ולפני כן לא הייתה ראויה לכלום כי הייתה אטומה לחלוטין). עם זאת גם לדעת המחמירים רוב הפוסקים אומרים שניתן לפותחן אם עושים חור בצד השני כך שעל פי רוב לא משתמשים בקופסה שוב וכן מותר לפתוח אם מקלקלים את הקופסה שאי אפשר להשאיר בה את המאכל[5]
דרבנן
עריכהחז"ל אסרו פעולות שונות שמהם אפשר לבוא לידי איסור מכה בפטיש;
- אסור לנגן בכלי נגינה בשבת או להשמיע קול פעמון, להשמיע קול קצב, ואפילו למחוא כפיים, מחשש שמא יתקן כלי נגינה. בעלי התוספות סבורים כי איסור זה לא שייך בזמנינו באופן שאין אנו יודעים לתקן כלי שיר[6], דבריהם הובאו ברמ"א[7]
- אסור לשחות בשבת בים או בנהר, (לטבול במים מותר) מחשש שמא יתקן מצוף לשוט בו. בבריכה שסביבה שפה, פעולת השחיה מותרת.
- חיתוך והתאמת פריט לגודל הרצוי, לדעת הרמב"ם[8] והשולחן ערוך[9] אסור בשבת מדרבנן משום מכה בפטיש, בין הדברים ניתן למנות חיתוך נייר טואלט, מגבת נייר, חוט דנטלי ונייר כסף. יש הסוברים שהאיסור מהתורה (ההבדל בין גישות אלו יהיה במקרים של כבוד הבריות).
- הברקת כלי כסף, לדעת הרמב"ם נאסר בשבת משום שדומה למתקן כלי וגזירה משום מכה בפטיש . רש"י סבור כי האיסור רק באופן שהניקוי משייף את כלי הכסף, והאיסור מהתורה משום מלאכת 'ממחק'. בפוסקים דנו במקרים דומים כמו ניקוי כלים בצמר פלדה, הסרת חלודה מכלים, הברקת כלי זכוכית ועוד.
ביטוי
עריכהה"מכה בפטיש" משמש גם כביטוי שבזכות משהו מסוים הדבר הסתיים, כלומר במקרה שאדם הגיע וזרק משפט באמצע הרחוב והמשפט הזה גרם ללכת ולקנות מוצר מסוים, אז אומרים שהאמירה של אותו אדם הייתה ה"מכה בפטיש" של כל המכירה
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על מלאכת מכה בפטיש בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על מתקן מנא בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ רבינו יהונתן מלוניל, קובץ שיטות קמאי, שבת חלק ב, דף אלף לז, באתר היברובוקס
- ^ פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ב', בפסקה מכה בפטיש.
- ^ תוספתא על מסכת כריתות פרק ב' ברייתא י'.
- ^ החזון איש, הרב אלישיב.
- ^ שמירת שבת כהלכתה פרק ט'. שיטת הסטייפלער והרב ניסים קרליץ שמותר לפתוח רק אם מחוררים את שני צדדים יחד, כי גם חירור צד אחד הוא תחילת תיקון הכלי אך פוסקים רבים סוברים (הרב אלישיב, הרב אוירבך) שכיוון שמטרת החירור היא קלקול אין בכך חשש. בעבר היו שהתירו לגמרי פתיחת קופסאות שימורים ובהם הכף החיים, המנחת שבת והרב ליפמן דוד שובקס.
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל', עמוד א'.
- ^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ט, סעיף ג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ג, הלכה ו'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"מ, סעיף י"ג
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.