גורליצה
גורליצה (בפולנית: Gorlice, ביידיש: גאָרליץ, נהגה "גוֹרליץ") היא עיר קטנה בדרום פולין (בעבר בגאליציה), 287.2 קילומטר דרומית לוורשה, ובה אוכלוסייה של 28,707 איש (נכון ל-2004).
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן | ||
| תאריך ייסוד |
1354  | ||
| שטח | 23.56 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 26,405 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 49°39′20″N 21°09′37″E / 49.65563°N 21.16035°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.gorlice.pl | |||
  | |||
תולדות היישוב
עריכהבשנת 1401 הוענקו לגורליצה זכויות עיר, ופרנסתה התבססה בעיקר על סחר בתבואות. בשנת 1689 פגעה בעיר דליקה קשה.
במאה ה-19 הוקמו בעיר מפעלים לזיקוק נפט. במהלך מלחמת העולם הראשונה, במאי 1915, העיר הייתה המוקד של מתקפת גורליצה-טרנוב.
יהודי גורליצה
עריכה
ערך מורחב – קהילת יהודי גורליצה
בתחילה נאסר על יהודים להתיישב בעיר, אך החל מראשית המאה ה-18 החלה להתפתח בעיר קהילה יהודית, ובמחצית השנייה של המאה ה-18 הוקם בה בית כנסת.
במחצית השנייה של המאה ה-19 קיימו יהודי העיר יחסי מסחר עם הונגריה, וייסדו בעיר מספר בתי זיקוק לנפט. בשנים 1874 ו-1898 נערכו פרעות ביהודי העיר על ידי איכרים פולנים.
בתחילת המאה ה-20 הוקמו בעיר מספר תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים, בעיקר של חסידות באבוב, וכן פעלו בה חוגים ציוניים ותנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר, בני עקיבא ובית"ר.
בין מלחמות העולם סבלו יהודי העיר מאנטישמיות גוברת מצד שכניהם הפולנים, שכללה מספר מקרים של הכאת יהודים, וכן גילויי חרם והצבת משמרות לפני חנויות של יהודים. בתקופה זו מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כ-6,000 איש, כמחצית מתושבי העיר.
בשואה
עריכהבימים הראשונים של ספטמבר 1939 עזבו את העיר כשליש מיהודיה, ונסו מזרחה. מנגד, הגיעו אליה פליטים יהודים ממערב פולין.
ב-7 בספטמבר נכבשה העיר על ידי הגרמנים, ואלו החלו בלקיחת יהודים לעבודות פרך ובמעשי התעללות פומביים, כגון גזיזת זקנים. כמו כן, בתי הכנסת של העיר חוללו ונשרפו, ומצבות בית העלמין של העיר נעקרו ממקומן, ושימשו לאבני מדרכות בעיר.
בינואר 1940 צוו היהודים בעיר לשאת על ידם השמאלית סרט עם מגן דוד, והוקם בה יודנראט בראשות עורך הדין הציוני הנריק ארנולד, אשר הוכה ונורה על ידי הגרמנים במשרדו בשנת 1941 לאחר שסירב למלא את הוראותיהם.
באוקטובר 1941 הוקם בעיר גטו, אשר הפך בפברואר 1942 לגטו סגור, בו שררה צפיפות גדולה (כעשרה עד חמישה עשר איש בחדר), והיהודים אולצו למסור את דברי הערך שלהם, כאשר משפחות שלא עשו כן נרצחו בשלמותן.
ביום 22 ביולי 1942, ערב תשעה באב, ציוו הגרמנים על כל הגברים היהודים להתייצב בכיכר העיר (כיכר דבוז'יסקו), וכ-300 צעירים נשלחו למחנה פלאשוב.
ביום 14 באוגוסט 1942, לפנות בוקר, כותר הגטו בעיר על ידי הגרמנים ואנשי המשטרה הפולנית והאוקראינית, והיהודים צוו להתייצב בכיכר דבוז'יסקו. שטח הגטו נסרק, ומי שנמצא בו נרצח במקום. מבין היהודים שהתייצבו בכיכר, כ-200 צעירים נשלחו למחנה פלאשוב וכ-700 זקנים וילדים נשלחו במשאיות לאתר "גארבץ" שליד הכפר אומנישונקה, ושם נרצחו. אנשי היודנראט ומשפחותיהם נרצחו ליד בניין הגסטאפו.
הנותרים בכיכר הועברו לצריפים מול תחנת הרכבת בעיר, שם הוחזקו בצפיפות גדולה, ללא מזון או שתייה, כשלושה ימים, עד שליחתם בקרונות משא למחנה ההשמדה בלז'ץ.
מעט היהודים שנותרו בעיר ובכפרי המחוז שלה, והועסקו בעבודות כפייה, הוכנסו לגטו חדש שהוקם בעיר, בו שוכנו כ-700 איש. ביום 14 בספטמבר 1942 חוסל גטו זה, ויהודיו שולחו לבלז'ץ.
ביום 17 בינואר 1945 שוחררה העיר, כ-200 יהודים חזרו אליה, אך עזבוה במהרה ולא נותרו בה יהודים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גורליצה (בפולנית)- "גורליצה", באתר JewishGen (באנגלית)
- מ.י. בר-און (עורך), ספר יזכור לקהילת גורליצה, בספריית העיר ניו יורק
- גורליצה (Gorlice), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- גורליצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "גורליצה", באתר השטעטל הווירטואלי
- סמואל פישמן, מרטין דין ויולנטה קריימר, גורליצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 508–510), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
גורליץ (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
