יואב גלבוע
יואב גלבוע (נולד ב-13 ביולי 1993) הוא משורר, עורך, מתרגם ומו"ל ישראלי.
![]() | |
לידה |
13 ביולי 1993 (בן 31) ניו ג'רזי, ארצות הברית ![]() |
---|---|
שם לידה |
יואב סרוסי ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהשנותיו המוקדמות
עריכהיואב גלבוע נולד בשם יואב סרוסי בניו ג'רזי שבארצות הברית. בגיל שנה עלה לארץ עם משפחתו, ילידי הארץ, והתחנך וגדל בראשון לציון. אמו, מיכל סרוסי, היא אשת חינוך שניהלה בית ספר יסודי בעיר, ואביו, גבי סרוסי, הוא פרופסור לאלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שימש שנים רבות כסמנכ"ל חברת אלביט מערכות והיה מועמד לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית. גלבוע למד בגימנסיה הריאלית, ראשון לציון.
את שירותו הצבאי התחיל כלוחם בחיל הים, ובעקבות פציעה הועבר להמשך שירותו בחיל המודיעין. לאחר מבצע עמוד ענן החליט לצאת לקצונה, וסיים את שירותו כקצין מודיעין בדרגת סגן. בתקופת שירותו עסק רבות במוזיקה, ובתוך כך היה חלק מצמד האינדי־רוק הישראלי The Lonely Peters לצד יואב קורן. בשנת 2017 הוציא הצמד את אלבומם הראשון והיחיד Sentences By My Love. באותה שנה חברו הצמד למוזיקאי נעם רותם לביצוע גרסת כיסוי לשיר Shine On של הלהקה הבריטית The House of love.
עשייתו המקצועית
עריכהספריו הראשונים והוצאה לאור "הוצאה עצמית"
עריכהלקראת שחרורו מצה"ל עבר גלבוע להתגורר בתל אביב, שם הכיר את המשורר אמיר סומר והשניים הפכו לחברים קרובים. חברות זאת הובילה את גלבוע לכתוב את ספרו הראשון, "חודשיים", שמורכב מקטעי יומן ומשירים. בספר זה הזדהה גלבוע (אז יואב סרוסי) בשמו "יואב גלבוע". הבחירה בשם זה היא מחוות כבוד לסבו מצד אמו, הארכאולוג גבריאל גלבוע, שנפטר כמה שנים קודם לכן בלי שיהיו גברים שימשיכו לשאת את שם המשפחה. עותק של "חודשיים" הגיע לידיו של פרופסור גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", שהביע בו עניין. במהרה הפך גלבוע לעוזרו של מוקד. בתפקיד זה, תרגם לאנגלית משיריהם של יונה וולך, יאיר הורביץ, דוד אבידן, דליה רביקוביץ ועוד. התרגומים פורסמו בגרסה האנגלית של כתב העת "עכשיו", The Jerusalem Review. כמו כן עסק גלבוע בלקטורה, הגהות, עימוד, עיצוב גרפי ובהנהלה שוטפת. בתקופה זאת החל לבסס את כישורי עריכת השירה שלו תחת מוקד.
באמצעות הידע שרכש גלבוע אצל מוקד, הוא נרתם לסייע לחברו, סומר, להוציא לאור את ספרו הראשון, "הארת שוליים". גלבוע הופקד על הפקת הספר ואילו מוקד שימש כעורכו. הספר יצא לאור באופן עצמאי, ללא תמיכתה של הוצאת ספרים מוכרת. עם זאת, כמעין בדיחה פנימית בין גלבוע לבין סומר, נכתב כי הספר יצא לאור בעזרת הוצאה לאור בשם "הוצאה עצמית". עם צאתו לאור, זכה הספר לעניין תקשורתי, בין השאר על רקע קורות חייו של סומר וחידושים פואטיים שונים שהוצעו ביצירה (כמו שימוש בהערת שוליים כחלק בלתי נפרד מהשיר).[1][2] הספר זיכה אותו בפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.
לאחר הוצאת "הארת שוליים" בחרו גלבוע וסומר למסד את הוצאת "הוצאה עצמית" באופן רשמי. עד כה, ראו אור בהוצאתם למעלה מ־30 ספרים בסוגות שונות כמו פרוזה ומחזות, אך שירה נותרה הסוגה העיקרית שהתפרסמה בה. בין היוצרים שספריהם יצאו בהוצאה ניתן למנות את מוטי לרנר, הלל מיטלפונקט, דורית אורגד, נבו שפיר, נעה וגנר, קמה שיר ואחרים.
בשנת 2017 החל גלבוע את לימודיו באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודים קלאסיים וסוציולוגיה, ובתוך כך למד יוונית עתיקה ולטינית. בשנת 2020 החל לפרסם מתרגומיו משפות אלה, ובתוך כך פורסם תרגומו לספר הראשון מתוך האודיסיאה להומרוס באתר "מעריב". בשנת 2018 יצא לאור "פרולוג", ספר שיריו השני של גלבוע, בהוצאת "עכשיו" ובעריכתו של מוקד, כשהמשורר רוני סומק משמש כיועץ ספרותי. עוד באותה שנה, תרגם לעברית את הנובלה הגותית לוע המים מאת בראם סטוקר.
שנה לאחר מכן, במהלך 2019 יצא לאור ספרו השלישי "אמת" בעריכתו של דוד וינפלד, שבעקבותיו השתתף בפסטיבל המשוררים במטולה ובפסטיבל מטר על מטר בירושלים.
בין השנים 2020-2021 ערך גלבוע יחד עם המשורר והעורך נבו שפיר את מדור השירה של עיתון מעריב אונליין בשם "שירה זה לא נורא".
בשלהי 2020, הודיעה "הוצאה עצמית" על הפסקה של הוצאת ספרים חדשים לאור.
הוצאה לאור "קתרזיס"
עריכהבראשית שנת 2021 ייסד גלבוע את הוצאת הספרים קתרזיס בניהולו, שבה הוא משמש כעורך ראשי. במהלך שנת 2021 הוציאה הוצאת קתרזיס כ-20 ספרים. במרוצת השנים, ספרים שראו אור בהוצאה, חלקם בעריכתו, הפכו לרבי מכר וזיכו את כותביהם בפרסים ספרותיים.[3]
בשנת 2025, הודיעה ההוצאה על ייסוד סדרת עלית בשם "ארגו", בעריכת אלון ארד. הספר הראשון שראה בה אור הוא "אותו נהר, אותו נער" מאת שמעון אדף.
חיים אישיים
עריכהבשנת 2022 נשא לאישה את אביב גלבוע (כהן גנוסר). הזוג מתגורר בתל אביב ולהם בת אחת.[דרוש מקור]
יצירתו
עריכהשירה
עריכה- חודשיים, הוצאת אוריון, 2016.
- פרולוג, הוצאת עכשיו, 2018. עורך: גבריאל מוקד.
- אמת, הוצאה עצמית – הוצאה לאור, 2019 עורך: דוד וינפלד.
תרגומים
עריכה- לוע המים (מאנגלית) מאת בראם סטוקר, הוצאה עצמית – הוצאה לאור, 2018.
- פסיכה וקופידון (מלטינית) מאת לוקיוס אפוליוס, הוצאת קתרזיס, 2021.
- ארס פואטיקה (מלטינית) מאת הורטיוס, בליווי איורים של האמנית אודליה שמעוני, הוצאת קתרזיס, 2024.
ספרים שערך
עריכה- יתרון הביתיות, אלון ארד, 2022.
- הציור ועוד סיפורים, דורית אורגד, 2021.
- אבטיח עם זנב, לי עברון, 2023.
- יסודות שבריריים מאוד, מיטל חודורקובסקי, 2023.
- לענת הדבש, נולי עומר, 2023.
- כמו ילדים במסיבת יומולדת, נעה וגנר, 2022.
- לו, עידית ברק, 2024.
- מאדי, נעמה הכט, 2022.
קישורים חיצוניים
עריכה- רז ישראלי, לגיל אין משמעות: טיפים למשורר המתחיל, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018
- חגית בת-אליעזר, שכלית-חושית ובעלת איכויות רוק-סטאריות. כתב העת יקוד. 4 בפברואר 2020
- אילן ברקוביץ' על המרד הלירי של פרח השירה הצעיר יואב גלבוע. יקום תרבות 29 במרץ 2018
- יואב גלבוע באתר הספרייה הלאומית
- המדור "שירה זה לא נורא", במעריב אונליין
- יואב גלבוע, דף שער בספרייה הלאומית
משיריו:
- יואב גלבוע, כְּשֶׁעֵץ בְּגִידָתֵךְ יַצְמִיחַ פֵּרוֹתָיו, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2018
- יואב גלבוע, שירים | קָרְבָּן אֲצִילִי לְמַעַן הָאַהֲבָה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019
- יואב סרוסי גלבוע, שׁוּעַל הַכֶּסֶף חָצָה אֶת חַלּוֹנִי הַיּוֹם וְלֹא שָׁאַלְתִּי מַדּוּעַ., באתר הארץ, 4 בדצמבר 2017
- יואב גלבוע, כל שצריך לשכוח, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
- יואב גלבוע, שיר ביום: שמש, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בינואר 2019
- יואב גלבוע, אדם יושב, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בספטמבר 2017
- 2 שירים בעיתון 77
- "להביא את ז'אנר המחזות לידי קריאה" ראיון לאיריס קול. רדיו ללא הפסקה. 2 בדצמבר 2019.
- יואב גלבוע, לסבל אין אלוהים
- חגית בת-אליעזר: מיטב השירה העברית של העשור השני של המאה ה-21 – החלק הראשון: אהובתי נטולת הגוף מאת יואב גלבוע
- יואב גלבוע, 2 שירים. מגזין קפל. מאי 2018
- יואב גלבוע, רעדו אמות הסיפים. בכיוון הרוח.
הערות שוליים
עריכה- ^ ירדן אלעזר, שירי הזהות של אמיר מוקדשים לאב היהודי, האב הערבי והאם שהתגיירה, באתר Xnet, 1 בנובמבר 2017
- ^ מסקנדליסט למשורר: אמיר סומר מאיר את השוליים, באתר NRG
- ^ זכיית המשורר צור גואטה בפרס הליקון ע"ש רמי דיצני.