דוד אבידן
דָּוִד אֲבִידָן (21 בפברואר 1934 – 11 במאי 1995) היה משורר, סופר, צייר, מתרגם, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי.
 | |
| לידה |
21 בפברואר 1934 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
11 במאי 1995 (בגיל 61) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| שם לידה |
David Moritz (דוד מוריץ) |
| בן או בת זוג |
ברוריה אבידן-בריר |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
| תקופת הפעילות | 1953–1995 (כ־42 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס ביאליק (1993) |
  | |
את עיקר פרסומו קנה אבידן כמשורר בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. מבקרים ישראלים[1] מחשיבים אותו בדרך כלל לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד יהודה עמיחי ונתן זך[2].
תולדות חייועריכה
דוד אבידן נולד ב-1934 בתל אביב כדוד מוריץ (לאחר הולדת אחיו הצעיר נדיב, אשר לימים היה מחבר תשבצי ההיגיון נדיב אבידן, שינה אביהם את שם משפחתם לראשי התיבות של אבי דוד ונדיב). דוד למד בגימנסיה "שלוה" בתל אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים היה חבר ב"ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי" (בנק"י), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית "קול העם". הוא התגורר ברחוב שמשון בתל אביב.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם, ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית. אבידן שאף להרחיב את גבולותיה של השפה העברית, ליצור מילים חדשות (הרבה באמצעות הלחם בסיסים) ולהעניק משמעויות נוספות למילים קיימות.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל־"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). שירים מקוריים אחרים של אבידן שהולחנו הם "הרי את מותרת לכל אדם", שהולחן על ידי אמנים שונים, ובהם ארקדי דוכין, חוה אלברשטיין, דני ליטני ונפתלי אלטר; "הרחובות ממריאים לאט" (יוני רכטר ושם טוב לוי, וכן אסף אמדורסקי); "הזמנה להצגה יומית" (ברי סחרוף); "בעיות אישיוֹת" (שלומי שבן); "איזה סקסאפיל יש למשוררים זקנים" (שאנן סטריט) ועוד.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה" של ג'וזף וייצנבאום, הדמיה פרודית של פסיכותרפיסט. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצוין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטפון-יד[3], שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד."
ספר פרובוקטיבי אחר שפרסם בשם "דו"ח על מסע אל. אס. די." תיאר את מסע ה-LSD שהוא עבר.
אבידן תרגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
בשנת 1968 השתתף אבידן בתערוכה הקבוצתית "+10 - בעד ונגד", במסגרת קבוצת +10 של רפי לביא בגלריה 220 בתל אביב[4][5].
בשנת 1958 הכיר את אשתו הראשונה, העיתונאית ברוריה אבידן, את אשתו השנייה, לילי (סיגל) אבידן, הכיר בשנת 1972, ובשנת 1986 הכיר את ציפורן לוטם שהייתה לאם בנו יחידו.
דוד אבידן נפטר בתל אביב ב-11 במאי 1995 בגיל 61, כשהוא עני, חולה ושקוע בחובות. הוא נקבר בבית העלמין ירקון בגוש דן, והמשורר נתן זך ספד לו בהקריאו את שירו המצמרר של הנפטר: "שיר ילדים", הפותח בשורה "המוות יבוא אלי ביום ההולדת". כשנה לפני מותו, כבר נודע ברבים מצבו הנפשי, הגופני והכלכלי הירוד עם שידור כתבה בטלוויזיה הישראלית שחשפה את תנאי חייו, ובה אבידן אף חשף כי שקע בחובות של כ-100 אלף שקלים.
על מצבתו בבית העלמין ירקון חקוק שירו הקצר "אֲדַמִּלָּה". שמו של שיר זה ("אדם" ו"מלה", שהותכו ל"אדמלה") מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מהלחם בסיסים של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר, בנה של צפורן לוטם[6] (שאף היא הוציאה לאור מספר ספרים).
רחובות נקראו על שמו של דוד אבידן בשכונת המשתלה בתל אביב, וכן בפתח תקווה, נתניה ובכפר סבא.
ספריםעריכה
ספרי שירה בעבריתעריכה
- ברזים ערופי שפתיים, הוצאת "ארד", 1954.
- בעיות אישיות, ארד, 1957.
- סיכום ביניים, עכשיו, 1960.
- שירי לחץ, א. לוין-אפשטיין, 1962.
- משהו בשביל מישהו, הוצאת שוקן, 1964: מבחר שירים מארבעת ספריו הקודמים, בתוספת שירים חדשים.
- אור של פיל (רצף רישומים עם איורימילוליים), המאה השלושים, 1967.
- שירים בלתי-אפשריים + דו"ח אישי על מסע ל. ס.ד., המאה השלושים, 1968.
- שירים חיצוניים, עקד, 1970.
- שירים שימושיים, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1973.
- הפסיכיאטור האלקטרוני שלי, לוין-אפשטיין, 1974.
- שירי מלחמה ומחאה, לוין-אפשטיין, 1976.
- שירי אהבה ומין, לוין-אפשטיין, 1976.
- שירים עקרוניים, לוין-אפשטיין, 1978.
- תשדורות מלווין ריגול, לוין-אפשטיין, 1978.
- אנרגיה משורבטת, המאה השלושים, 1979.
- ספר האפשרויות - שירים וכו', הוצאת כתר, 1985.
- אבידניום 20, כתר, 1987.
- המפרץ האחרון - שירי סופת המידבר ושבעה שירי רקע, הוצאת "המאה השלושים" והוצאת "תירוש", 1991.
- אדמלה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001 (מבחר שירים, בעריכת דוד וינפלד).
- כל השירים כרך 1 1965-1951, הקיבוץ המאוחד, 2009 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
- כל השירים כרך 2 1973-1968, הקיבוץ המאוחד, 2010 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
- כל השירים כרך 3 1978-1974, הקיבוץ המאוחד, 2010 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
- כל השירים כרך 4 1991-1985, הקיבוץ המאוחד, 2012 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
מדריכיםעריכה
- לילות תל אביב, הוצאת תירוש.
- טיפים למשורר מתחיל, הוצאת 'דחק', סדרת 'דרש – כתבי־מופת בפואטיקה ואסתטיקה', 2021
באנגליתעריכה
- MEGAOVERTONE, 1966.
- NO, 1969. (דו-לשוני)
בערביתעריכה
- קצאיד מוסתחילה (שירים בלתי-אפשריים), 1970.
ספרי ילדיםעריכה
- עלילות דני מחונני, הוצאת ירון גולן, 1993
- עלילות דני מחונני בניו יורק, הוצאת ירון גולן, 1993
- ראש לשועלים, הוצאת ירון גולן, 1994
תרגומיםעריכה
- קדיש מאת אלן גינסברג - המחזה ושני קטעים מתוך הפואמה, תרגם וצרף מבוא: דוד אבידן. אחרית דבר: רונן סוניס. עורך: יהודה ויזן, דחק, 2013. התרגום פורסם לראשונה בכתב העת 'פרוזה' ב-1976 (גיליון 4–5) והוצג בתיאטרון הבימה באותה השנה בכיכובה של ליא קניג.
- כיצד שיקר לבעלה מאת ג'ורג' ברנרד שו – (עברית: דוד אבידן), פורסם לראשונה ב'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך ט', 2018.
סרטיםעריכה
- הכל אפשרי (1968)
- זוז (1969)
- מין (1971)
- צפנים טלפתיים (1976)
- שדר מן העתיד (1981)
לקריאה נוספתעריכה
- מנחם בן ויותם ראובני, דויד אבידן, דיוקן/3, הוצאת נמרוד, 2003.
- גבריאל מוקד, ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006
- הופר חגי, הפסימיזם הפואטי - מיפוי ראשוני של יצירת דוד אבידן, הוצאת הופר/ בית עלים, ירושלים, 2010.
- גלעד מאירי, הר געש סימפתי: פרודיה, הומור ואוונגרד בשירת דוד אבידן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2012.
- עכשיו 66, תשנ"ט - חוברת המוקדשת לדוד אבידן
- חיה שחם, "סימן של אמנציפציה" או "אקט של מלחמה"? על זיקתה הפארודית של שירת אבידן אל שירת אלתרמן, מחקרי ירושלים בספרות עברית י"ג (תשנ"ב) עמודים 261–294 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- קריאה חוזרת – דוד אבידן מראיין: "להיות מתורגם – זה תיסכול" – על שפה ועל היעדר קנה-מידה – ריאיון טלפוני עם המשורר האמריקני הנודע ג'ון אשברי • "ברוסיה הכל נזיל, מטורף, מסוכן" – ריאיון טלפוני עם המשורר הרוסי אנדריי ווזנסנסקי • "אני משורר זקן, אבל פרוזאיקון צעיר" – ריאיון טלפוני עם המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו • "אני אינטליגנטי – אבל טיפש" – על אינטליגנציה יצירתיות וזהות יהודית. ריאיון שנערך לפני שנים עם סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב. דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015
- אבי פיטשון, לא רק משורר חד פעמי: תערוכה חדשה מציגה את האמן הרב-תחומי דוד אבידן, באתר הארץ, 19 ביוני 2019
קישורים חיצונייםעריכה
- דוד אבידן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דוד אבידן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דוד אבידן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דוד אבידן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
"דוד אבידן", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
דוד אבידן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דוד אבידן, באתר Discogs (באנגלית)- דוד אבידן, באתר בית לזמר העברי
- דוד אבידן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- דוד אבידן, בארכיון הבימה
- רשימת הפרסומים של דוד אבידן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שיריו המולחנים והמוקלטים של דוד אבידן באתר שירונט
- דוד אבידן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דוד אבידן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- דוד אבידן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- דוד אבידן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דוד אבידן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- עידן לנדו, איזה סקס-אפיל יש למשוררים מתים? היה משורר גדול, שחי כמו נמר, מת כמו כלב, וזכה לקבורת חמור. איך שכחנו את דוד אבידן ואיך, באתר הארץ, 25 באפריל 2001
- יהושבע סמט-שינברג, אָדָם יֻלַּד כְּדֵי לְהִדָּמּוֹת וְגָדֵל כְּדֵי לְהִבָּדֵל, בלוג הספרנים, הספרייה הלאומית, 31 ינואר 2019
- ליאת, דוד אבידן האיש והאגדה, באתר הבחירה החופשית
- אלי אשד, האיש שבא מהעתיד, באתר nrg, 11 במאי 2005
- אריק גלסנר, על דויד אבידן, מקור ראשון, 2008
- ניסים קלדרון, נמר של נייר, באתר ynet, 16 ביולי 2009
- מנחם בן, סדרן הזיונים של דוד אבידן, באתר nrg, 16 בינואר 2010
- זלי גורביץ', השירים והאגו של המשורר דוד אבידן, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
- לילך נתנאל, מה הרג את דוד אבידן, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012
- ד"ר דרור פימנטל, מתנת המקום: מהלדרלין עד אבידן, היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל // גיליון מספר 10 - ימין, שמאל ורוח הקודש, אוקטובר 2008
- תר אבידן, שיר וציור לזכר אבי, דוד אבידן, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
- מאמרי דוד אבידן באתר נתן אלתרמן
ירון לונדון מקריא שיר של דוד אבידן "סיפור אהבים", גלי צה"ל, 18 ביולי 2017- אילן שאול, הסמים, הקשיים הכלכליים והייאוש הקיומי: משאלת המוות של דוד אבידן, באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2018
- יהושבע סמט-שינברג, כרוניקה טראגית של אינדיווידואליסט, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ינואר 2019
- טל פרנקל אלרואי, "אהב את הקץ, כי הוא אביך ואמך ובניך אחריך" : שירתו של דוד אבידן בין תשוקה לאותנטי לבין רצון לעוצמה, מטעם 3, ספטמבר 2005, עמ' 37–46
- דוד אבידן, כתיבת שירה מחייבת מראש ויתור על צניעות ועל נימוס, באתר הארץ, 18 במאי 2020
- טל סלוצקר, האיש מהעתיד בתערוכה במוזיאון תל אביב, "יקום תרבות", 21 ביולי 2019
- גלעד מאירי, מינימום כסף, מקסימום אגו – הטיפים הפואטיים של דוד אבידן, באתר "מעלה", דצמבר 2021 - על "טיפים למשורר מתחיל"
.svg){kind=logo}
הערות שולייםעריכה
- ^ גבריאל מוקד, בספרו ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, 2006, עמוד 9
- ^ גיטה אבינור, "על שלושה משוררים ישראלים" (על יהודה עמיחי, דוד אבידן ונתן זך), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
- ^ טייפ מנהלים
- ^ בנו כלב, "קבוצת עשר פלוס - מיתוס ומציאות", קטלוג התערוכה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2008, עמ' 7.
- ^ Ran Shechori, Art in Israel, Sadan Publishing House, 1974, pp 32-35
- ^ ראו מכתב מאת צפורן לוטם במוסף 7 לילות של עיתון ידיעות אחרונות, בתאריך 22 במאי 2015
| הקודם: גבריאל פרייל |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם עמליה כהנא-כרמון 1993 |
הבא: מאיר ויזלטיר, חנוך לוין |