יואל היילפרין (הראשון)

רב מקובל

רבי יואל היילפרין מזמושץ'[1], המכונה רבי יואל בעל שם הראשון[2] (נפטר לפני שנת ה'תפ"א), היה מקובל שכיהן כרב[3] ואב"ד (אב בית דין)[4] במספר עיירות. הוא חי בתקופת גזירות ת"ח-ת"ט והתפרסם כבעל מופת וכבעל שם[3].

ביוגרפיהעריכה

אביו של רבי יואל היה רבי יצחק אייזיק היילפרין שכיהן כאב"ד ור"מ בטיקטין, בנו של רבי אליעזר ליפמן היילפרין, בנו של רבי משה היילפרין מברסט (מחבר ספר "זכרון משה" על פירוש רש"י לתורה), בנו של רבי זבולון אליעזר היילפרין[5]. אמו של רבי יואל (אשת רבי יצחק אייזיק) הייתה אסתר בת רבי הירץ מסטנוב[6].

בתחילה[7] כיהן רבי יואל כאב"ד ור"מ בלוצק[8]. בשנת ה'תנ"א[9] נתקבל לכהן כאב"ד ור"מ בפינסק[10]. בשנת ה'תנ"ב, כשנתקבל רבי נפתלי כ"ץ מאוסטרוה לכהן כרב ואב"ד בפוזנן, נקרא רבי יואל למלא את מקומו באוסטרוה[11].

במשך ימי כהונתו באוסטרוה התפרסם כבעל שם, ונסע הרבה בכל רחבי פודוליה לרפא חולי נפש וחולי הגוף באמצעות לחשים וקמעות, ולגרש דיבוקים על ידי להטים והשבעות וצירופי שמות קדושים[3].

בסוף ימיו[12] נתקבל לאב"ד ור"מ בלבוב[13], אבל נפטר באוסטרוה[3] בטרם שעלה בידו לעבור לגור בלבוב[14], ונקבר באוסטרוה[15].

רבי יואל נמנה בין ראשי "ועד ארבע ארצות" ובין ראשי הוועד של "חמשה ראשי קהילות מדינת ליטא"[16].

סגולותיו ורפואותיו נדפסו בספרים "תולדות אדם"[17] ו"מפעלות אלקים"[18]. על שני הספרים נמצאות הסכמותיו של נכדו, ר' יואל בעל שם השני.

נפלאותיועריכה

עוד בחייו הרבו לספר ממנו מופתים ונפלאות שונים[3]. לדוגמה:

  • בספר "תולדות אדם"[19] מסופר כי "בשנת ת"ח בעת הזעם כשברחו רבים על הספינות והרקים רדפו אחריהם בדוגיות וספינות קטנות וכמעט שהשיגום", תלה רבי יואל קמע על הספינה, "והלכה במרוצה נפלאה מאד מאד ונתעלמה מעיני הרקים".
  • בספר "קב הישר"[20] מסופר באריכות שבשנות ה'תמ"א-ה'תמ"ב פעל רבי יואל אצל השדים לבוא ולהתדיין בפני בית הדין הצדק שבפוזנן וגם לקיים "פסק הדין" של בית הדין לצאת מבית מסוים שכביכול השתלטו עליו.

צאצאיועריכה

בנו של רבי יואל היה רבי אורי, אביו של רבי יואל היילפרין (השני)[21] שהתפרסם אף הוא כבעל שם[22].[דרושה הבהרה]

חתנו של רבי יואל היה רבי בצלאל כ"ץ[23] שמילא את מקומו כאב"ד באוסטרוה, בנו של רבי נפתלי כ"ץ הנ"ל[24], ואביו של רבי יצחק אייזיק כ"ץ אב"ד אוסטרוה[25] (סבו של רבי יצחק אייזיק כץ מחבר הספרים "ברית כהונת עולם" ו"זכרון כהונה")[26].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קב הישר, ‏פרק סט, באתר HebrewBooks
  2. ^ נקרא רבי יואל בעל שם הראשון כדי להבדילו מנכדו, רבי יואל בעל שם השני.
  3. ^ 1 2 3 4 5 עזריאל גינציג, ‏"בעל-שם, יואל (הראשון) בר' יצחק אייזיק היילפרין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ג, עמוד 139, באתר HebrewBooks
  4. ^ דעת קדושים, עמוד 60
  5. ^ דעת קדושים, עמוד 57–60
  6. ^ דעת קדושים, עמוד 59 בשם גדולת שאול.
  7. ^ אנשי שם, ‏ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, באתר HebrewBooks,
    מליצי אש, ‏מור"ר יואל היילפרין ז"ל מאוסטרא אב"ד לבוב, באתר HebrewBooks
  8. ^ בהסכמה על ספר "צפנת פענח חדש" [1] בתאריך יום ג' דברים ה'תמ"ט חתם: "החונה בק"ק לויצק", וכן בהסכמה לספר "בית הילל" [2], בתאריך ג' בתשרי ה'תנ"א חתם: "חונה בק"ק לויצק".
  9. ^ אנשי שם, ‏ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, באתר HebrewBooks,
    כלילת יופי, באתר HebrewBooks
  10. ^ בהסכמה לספר "דברי חכמים" (בשער הספר: "ספר דברי חכמים והוא מתחלק לשני חלקים, שם האחד דעת חכמה... ושם השני הוא מקור חכמה...") [3] (בשנת ה'תנ"א) חתם: "החונה בק"ק פינסק" (הספר נדפס בשנת ה'תנ"ב).
  11. ^ כלילת יופי, באתר HebrewBooks
  12. ^ פני ארי' זוטא, נדפס בווילהרמרשדורף, ה'ת"פ, באתר HebrewBooks
  13. ^ בהסכמה לספר "ברית שלום" [4], (בירוסלב, בתאריך יום ב', כ"ד בתשרי ה'תע"ג) חתם: "חו' (=חונה) בק"ק אוסטרא ומצ"פ (=ומצודתו פרושׂה) בק"ק לבוב והגליל". (הספר נדפס בפרנקפורט, ה'תע"ח). ודומה לזה חתם בהסכמה לספר "פני משה" [5] (בתאריך יום א', ב' בשבט ה'תע"ו) ובהסכמתו לספר "עיר חומה" [6] (בתאריך כ"ד באלול ה'תע"ב ביריד ירוסלב).
  14. ^ אנשי שם, ‏ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, באתר HebrewBooks,
    כלילת יופי, באתר HebrewBooks
  15. ^ אנשי שם, ‏ה"ר יואל ב"ר יצחק אייזיק היילפרין, באתר HebrewBooks
  16. ^ חתימתו מופיעה יחד עם ראשי הוועדים בהסכמות למספר ספרים שנדפסו באותה תקופה:
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "צפנת פענח חדש" [7] בתאריך יום ג' דברים תמ"ט.
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "בית הילל" [8], בירוסלב בתאריך ג' בתשרי תנ"א.
    • הסכמת ועד "חמשה ראשי קהילות מדינת ליטא" על ספר "דברי חכמים" ("מתחלק לשני חלקים שם האחד דעת חכמה... ושם השני הוא מקור חכמה" – מלשון שער הספר) [9], בשנת תנ"א.
    • הסכמת ועד ארבע ארצות לספר "ברית שלום" [10], בירוסלב, בתאריך יום ב', כ"ד בתשרי תע"ג (הספר נדפס בפרנקפורט, תע"ח).
  17. ^ תולדות אדם, באתר HebrewBooks. הספר מכיל:

    פעולות וסגולות מעולות ויקרות/ לנשים עקרות/ ולהחיו' (=ולהחיות) זרע העשוקים בידי מכשפות ארורות/ או שמתים ב"מ (=בר מינן) בשנים קצרות/ מסיבת חולי כפיה ועינא בישא ושאר סיבות אשר עליהם עוברות/ וגם למקשה לילד וליולדת הרבה שמירות/ ועוד שאר רפואות כאשר עיניכם תחזנה בסימני הספר כולם על דגלם סדורות/ וגם פעולות לזכרון להיות דברי תורה על לוח לב חרות/ נלקטו מכתבי קודש של המקובלים הגדולים המפורסמים בכל העולם ה"ה מוהר"ר אלי' ב"ש (=אליהו בעל שם) וה"ה מוהר"ר יואל בעל שם...

  18. ^ מפעלות אלקים, באתר HebrewBooks. הספר מכיל:

    פעולות ע"פ שמות הקדושים והטהורים וסגולות מועילות ורפואות הטבעיות/ לא יערכם כתם אופיר ומרגליות/ מחצב מקודם הוא מכתבי... מוהר"ר יואל בעל שם...

  19. ^ תולדות אדם, ‏סי' קנח, באתר HebrewBooks
  20. ^ קב הישר, ‏פרק סט, באתר HebrewBooks
  21. ^ מפעלות אלקים, באתר HebrewBooks
  22. ^ מפעלות אלקים, באתר HebrewBooks
  23. ^ דעת קדושים, עמוד 63, בשם ספר ברוך מבנים אשר
  24. ^ כלילת יופי, באתר HebrewBooks
  25. ^ נצר משרשים. גזע קעה. 
  26. ^ זכרון כהונה, ‏הקדמה, באתר HebrewBooks