פתיחת התפריט הראשי

ברסט (בלארוס)

עיר בבלארוס

בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć‏ ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית[1] בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול). בעיר 347,576 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2018).[2]

ברסט
Брэст
Coat of Arms of Brest, Belarus.svg
סמל ברסט
Berastre stiag.svg
דגל ברסט
Brest Montage (2017).jpg
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז)  ברסט
ראיון ברסט
ראש העיר Aliaksandr Sciapanavič Rahačuk
תאריך ייסוד 1019
שטח 146.12 קמ"ר
גובה 280 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 347,576 (2018)
 ‑ צפיפות 2.297 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 52°06′00″N 23°40′40″E / 52.1°N 23.6777777°E / 52.1; 23.6777777
אזור זמן UTC+3
city-brest.gov.by
קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת

היסטוריהעריכה

ב-1918 נחתם בעיר חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה שלום בין רוסיה, שעברה את מהפכת אוקטובר, למעצמות המרכז. החוזה הביא לעצמאות פולין, לטביה, ליטא, אסטוניה, פינלנד ואוקראינה.

בין מלחמות העולם הייתה העיר בתחום פולין, ונמנו בה כ-25,000 יהודים, כמחצית מתושביה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבש הוורמאכט את ברסט ב-14 בספטמבר 1939. על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נמסרה העיר לרוסים ב-23 בספטמבר 1939 במצעד צבאי משותף עליו פיקדו הגנרלים היינץ גודריאן וסמיון קריבושיין.

ב-22 ביוני 1941[3] נכבשה העיר בידי הגרמנים, לאחר שהייתה ליישוב הסובייטי הראשון שהותקף במבצע ברברוסה. מבצר ברסט ליטובסק החזיק מעמד עד 30 ביוני 1941.

בימים הראשונים לכיבוש נרצחו בעיר כ-5,000 גברים יהודים. בסתיו 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בשני גטאות, בהם התפתחו תנאי רעב קשים, והם צוו בענידת טלאי צהוב. מגטאות אלו הועברו יהודי העיר ב-15 באוקטובר 1942 לתחנת הרכבת בעיר, ממנה הוסעו לתחנת ברונה גורה, שם נרצחו כולם. היהודים שנתפסו מסתתרים בגטאות, נרצחו במקום. בפברואר 2019 התגלה בעיר בור ירי, ובו שרידיהם של יותר מ-1,200 יהודים שנרצחו בידי הנאצים.[4] ב-28 ביולי 1944 שיחרר הצבא האדום את העיר. לעיר שבו 14 יהודים בלבד. על גבורת מגיני העיר אל מול הצבא הגרמני המתקרב זכתה מצודת העיר בתואר מבצר-גיבור ברית המועצות, והייתה לאתר היחיד שאינו עיר שזוכה במדליה מסוג זה.

בתום מלחמת העולם השנייה עברה העיר לתחומי הרפובליקה של בלארוס במסגרת ברית המועצות.

עם האישים היהודים המפורסמים שנולדו בברסט נמנים ראש ממשלת ישראל בעבר מנחם בגין, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הרב איסר יהודה אונטרמן והשושלת הרבנית לבית סולובייצ'יק. כמו כן אביו של אריאל שרון, שמואל שיינרמן, נולד בעיר ונמלט ממנה לגאורגיה ומאוחר יותר לארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בין רבני העיר: הרב יואל סירקיש - הב"ח, הרב יעקב מאיר פאדווא, מהרי"ל דיסקין, רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ה"בית הלוי", בנו הרב חיים סולובייצ'יק ואחריו רבה האחרון של העיר, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. לצידם של שני הרבנים האחרונים, כיהן כדומו"צ הרב שמחה זליג ריגר. עם עלייתו של הרב יצחק זאב ארצה בתחילת מלחמת העולם השנייה, מסר שיעורים במקום מושבו בירושלים, וכך נוצר הבסיס לישיבת בריסק שפועלת כיום בראשות בנו ונכדיו.

באוקטובר 2014 פרסם העתון דיילי מייל כתבה על מאות מצבות מבית הקברות היהודי העתיק שהתגלו במהלך חפירות לבניין קניון בעיר, ובעקבותיו התברר שהתגלו כבר למעלה מאלף חמש מאות מצבות פזורות בבתים ובבניינים בעיר והם שמשו לאחר השואה ובתקופת השלטון הסובייטי לבניה ברחבי העיר. על חורבות בית הכנסת הגדול בבריסק נבנה קולנוע ובמרתפיו ניתן להבחין בהריסות בית הכנסת.

ליד המבצר של בריסק נבנתה אנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה (כולל יהודים). לידה רוכזו המצבות שנאספו בבית הקברות היהודי וברחובות בריסק.

בשנת 2019 נתגלו בקבר אחים בעיר גופות רבות של יהודים שנרצחו בשואה בירי בראשם ונקברו בבור, ומיקומם לא היה ידוע קודם. הקבר הגדול התגלה בפברואר 2019, במהלך עבודות בנייה בעיר, אז לא הייתה ברורה כמות הקרבנות.[5] עם פתיחתו בחודש מאי 2019 נספרו 1,214 גופות. זהותם היהודית של הנרצחים הייתה ניכרת, השלדים היו לבושים בבגדים יהודים דתיים אופייניים לתקופה, וכן בשרידי כובעים לגברים, ובכיסויי ראש לנשים.[6]

שליח חב"ד בעיר הוא חיים רבינוביץ, יליד ירושלים, הפועל בעיר מאז 2003 מטעם ארגון 'אור אבנר' וארגון הקהילות היהודיות בחבר העמים. הוא מפעיל בית כנסת, גן ילדים ובית תמחוי.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה