יואן קוקוזל

יואן קוקוזל או יוחנן קוקוזל הקדוש (בבולגרית: Свети Йоан Кукузел ‏, במקדונית: Свети Јован Кукузел, ‏ ביוונית: Άγιος Ιωάννης Κουκουζέλης איוס יואניס קוקוזליס, באלבנית: Jan Kukuzeli, בסביבות 1280 - 1360) היה מלחין ("מלודוס") וזמר כנסייתי ("פרוטופסלטוס") ממוצא בולגרי ויליד אלבניה, תאורטיקן ורפורמטור של המוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית שפעל בימי הביניים באימפריה הביזנטית. בגלל קולו המרשים כונה "בעל הקול של מלאך".(Ангелогласния - אנגלוגלאסניה, ,αγγελόφωνο Καλλικέλαδο ). כונה גם "האמן" או ביוונית "או מאיסטור". יש המחשיבים אותו ליוצר השני בחשיבות בתולדות המוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית בימי הביניים, אחרי יוחנן מדמשק. הצטיין גם בסגנון הלחנתו המקושטת והמליסמטית. עשה שינויים במערכת התווים -על ידי סימנים הנקראים הנוומות של קוקוזל או מערכת התווים הנאו-ביזנטית.

תמונה של יואן קוקוזל הקדוש בקודקס מוזיקלי מן המאה ה-15 הנמצא בלאוורה הגדולה שבהר אתוס

מקור השם "קוקוזל"

ככל הנראה, מקור השם "קוקוזל" הוא במילה היוונית "קוקיא" שמובנה "פול" והמילה היוונית ממקור סלבי "זליה" שמשמעותה "כרוב". אומרים ששם זה נדבק בו מפני שכשהיו שואלים אותו מה אכל, היה עונה" פול עם כרוב" (κουκιά καί ζέλια). אך ייתכן כי השם בא מ"קוקוזליה", כינוי לזמיר בפי תושבי צפון יוון.

שנותיו המוקדמות

קיימים מעט פרטים על חייו ופעילותו של יואן קוקוזל. חוקרים רבים חשבו שהוא חי במאה ה-12 בימי קיסרים משושלת קומננוס. אגון ולס, דימיטרי קונומוס ואחרים סבורים שפעל במאה ה-14 בתקופה שלאחר מסע הצלב הרביעי והיה בן זמנם של הפטריארכים מימי שושלת הקיסרים פאלאולוגים. המידע עליו נובע בעיקר מכתב יד על חייו מן המאה ה-14 הנמצא בספרייה הלאומית על שם "הקדושים קיריל ומתודי" בסופיה. על חייו מספור גם בכתב יד הנמצא במנזר הבולגרי זוגרפו בהר אתוס ובסיפור של אגאפיוס מן המאה ה-17, "גאולה לדייגים".

יואן קוקוזל נולד בדוראצו בממלכה האלבנית שבשליטת שושלת אנג'ו בשלהי המאה ה-13. הוא התייתם מאביו בילדותו ואמו הייתה בולגריה. לדעת רוב החוקרים, לרבות דייוויד מרשל, הוא היה ממוצא בולגרי. חוקר בשם רוברט אלזי גם כן סבור שהיה ממוצא סלבי, אולי מקדוני. יוונים ניסו למצוא לו גם מוצא יווני וטענו, ככל הנראה טענות לא מבוססות, ששם משפחתו היה פפדופולוס. גם סרבים טענו לבעלותם עליו וכי נולד בשטח ארצם, ביוטיניאניה פרימה, על יד ניש.

זמר בחצר הקיסר

יואן קוקוזל או קוקוזליס, כפי שנקרא ביוונית, התחנך בבית הספר לזמרה שליד חצר הקיסרים הביזנטים בקונסטנטינופול וככל הנראה, היה תלמידו של יואניס גליקיס ("המתוק"). הוא הפך מהר לאחת הסמכויות המובילות בתחום בתקופתו. הוא כבש באיכויות קולו את לבו של הקיסר (קרוב לוודאי אנדרוניקוס השני פלאולוגוס) והתמנה לזמר כנסייתי ראשי.("פרוטופסלטוס" או "ארכימוזיקיס") בכנסיות המרכזיות של בירת האימפריה (קתדרלת איה סופיה וכנסיית הארמון המלכותי - "תואוטוקוס וולאכרנון").

הלאוורה הגדולה בהר אתוס

התנזרותו

איקונין "המדונה של יואן קוקוזל" - קוקוזלוליסה או קוקוזליצה - הנמצא בכוך של קוקוזל בלאוורה הגדולה באתוס

מספרים שהקיסר ביקש לחתן אותו, אך הוא נמלט מהחצר מפני ששאף להתנזר מן החיים החילוניים וללכת למנזר. הוא ניצל את הזדמנות ביקורו של ראש לאוורה הגדולה (מייאסטי לאוורה) מאתוס (הלאוורה של אתנאסיוס הקדוש מאתוס) כדי להתוודות בפניו ולהודיע לו על רצונו להיות נזיר. ראש הלאוורה ברך אותו על כוונותיו. בהגיעו לשער הלאוורה הציג עצמו בפני השוער כרועה צאן וביקש רשות להיכנס כדי להתקבל לשורות הנזירים. השוער העיר בפניו שהוא צעיר מאוד. אז השיב לו קוקזל במילות ירמיה הנביא: "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" (איכה,ג,כ"ז). הוא התקבל ללאוורה ונשלח לרעות את כבשי המנזר. בינתיים, כשנודע לקיסר על בריחתו של האמן הצעיר הוא רתח מזעם וציווה שיחפשו אותו.

יואן הסתיר מכולם את כשרונותיו פן יזהו אותו ויגיע הדבר לאוזני הקיסר. עד שיום מן הימים בעת ששהה עם הכבשים במרעה הרגיש דחף בלתי נשלט לשיר שירי הלל לאלהים. נזיר שהתגורר במערה בסביבה שמע את קולו המלאכי וסיפר על כך אב הלאוורה. קוקוזל אישר בפני אב הלאוורה שהוא זה השמר הנמלט מחצר הקיסר שאותו פגש בעבר בקונסטנטינופול.

אב הלאוורה התייצב בפני הקיסר וביקש את מחילתו. אחרי ששמע את דבריו כבש הקיסר את כעסו ושלח לקוקוזל את מחילתו ואת ברכתו. יש אומרים שאפילו ביקר באתוס כדי לראות אותו ולמחול לו בעצמו.

קוקזל קיבל רשות לבנות לעצמו כנסייה קטנה בשם הארכנגלים הקדושים עם כוך למגורים, במרחק כ-500 מ' מן הלאוורה הגדולה. בילה שישה ימים בשבוע בתאו במדיטציה דתית ובתפילה. בימי ראשון ובחגים נהג לשיר במקהלה בכנסייה כזמר מן השורה.

יום אחד בעת שהתפלל ושר אקתיסטוס בפני איקונין של מרים הקדושה נרדם וחלם חלום. הבתולה הופיעה בפניו ופקדה בו לשמוח וציוותה לו לא להפסיק לשיר שירי הלל לכבודה והבטיחה כי היא לא תשכח אותו. הקדושה נתנה לו בחלום מטבע זהב. כשהקיץ משנתו ראה קוקוזל מטבע זהב ליד האיקונין והתרגש עד דמעות. מאז השקיע עוד יותר מאמץ בהשתתפותו במקהלת יום ראשון. האיקונין של הבתולה הנמצא עד היום בקפלה בתוך המנזר נקרא בעבר "המדונה של קוקוזל".("קוקוזליסה" או "קוקוזליצה")

פעם אחרת כשלקוקוזל התנפחו הרגליים ונאכלו על ידי תולעים עקב מעשי ההסתגפות הקשים והעמל הרב שהטיל על עצמו, הופיעה שוב הבתולה בחלום ואמרה לו:"מעכשיו תבריא" ואכן רגליו החלימו וחזרו להיות כפי שהיו קודם.

יואן קוקוזל נפטר ב 1 באוקטובר, ככל הנראה בסביבות שנת 1360. הוא הובא לקבורה בכנסיית הארכאנגלים שהוא בנה במתחם הלאוורה הגדולה בהר אתוס. השאיר מספר תלמידים, אחד מהם גרסימוס שכתב לו ביוגרפיה.

תרומתו למוזיקה הביזנטית

קוקוזל תרם להנהגת הסגנון והרפרטואר המלודי, הקאלופוני במוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית ולהפצת מערכת התווים (פאלאוגרפיה) "המאוחרת", ה"נאו-ביזנטית" או "קוקוזלית" - הנוומות של קוקוזל- ששימשו במוזיקה הביזנטית.

תקופתו - מזוהה במסורת הביזנטית עם תקופת ה"פריחה" . לפי השיטה הישנה השתמשו ברישום המוזיקה הביזנטית ב 22 תווים וסימנים. ספר הלימוד של קוקזל ששימש בלימוד המוזיקה נקרא בזמנו "פאפאדיקי" (παπαδική) .הוא כלל מערכות של כ-80 סימנים מוזיקליים והתווים, הקרויים "נוומות " והלקוחים מספרי זמרה שונים. הסימנים שקוקזליס השתמש בהם כללו גם סימנים רבים לקביעת המקצבים, חלוקת הזמנים, קישוטים, ואף לתנוחות ידיים (חירונומיות) וכו'. המעתיקים בדורות הבאים לא ידעו להבחין היטב בין סוגי הסימנים השונים - המוזיקליים גרידא ואלה שייצגו קישוטים ותנוחות יד, מה שזרע בלבול וסיבוכים. למשך כחמש מאות שנה עד לרפורמה של כריסנתוס בהתחלת המאה ה-19, השתמשו במערכת תוויו.

רשימת הסימנים אורגנה עוד לפניו על ידי אסכולתו של יואניס גליקיס בשיר דידקטי שנקרא "האיסון הגדול של הפאפאדיקי" ( Μέγα Ίσον της Παπαδικής ), שיר העובר את כל שמונת המודוסים או הטונים המוזיקליים (ביוונית - "אכי", ביחיד: אכוס, בשפות סלביות:גלאס) מתוך ה"אוקטואיכוס". מערכת שמונת האכוסים העומד ביסוד השירה הביזנטית. תרגול השיר איפשר לתלמידי הזמרה את הקניית שמונת ה"אכי". קוקזל ערך גרסה שנייה ל"מגא איסון" של יואניס גליקיס, שהיה ככל הנראה מורו ורבו.

מבין כ-2500-3000 לחניו ועיבודיו שרדו עד לימינו כ-90 מיצירות, כשהמפורסמת שבהן היא "פוליאליון של האשה הבולגריה", המוקדש לאמו ושנוהגים לשיר בשבוע הפסחא. שיר זה מכיל, לדעת חוקרים, יסודות מסוימים משירי הקינה מן המסורת העממית הבולגרית.

קוקוזל הלחין סוג חדש של קובצי מוזיקה קולית ותרגולים "חירונומיים". לחניו הם מונופוניים ועתירי מליסמות וקישוטים, בעלי דרגת קושי גבוהה לביצועם. הם מתאפיינים במנעד רחב (כמעט 2 אוקטבות) ובמנה מוזיקלי מורכב

הנצחה

יואן קוקוזל נחשב לדמות בעלת ההשפעה המרבית במוזיקה הביזנטית המאוחרת.

• הוא הוכרז לקדוש של הכנסייה האורתדוקוסית כשחג שמו נקבע ב 1 באוקטובר.
• בית ספר למוזיקה בעיר הולדתו דורס קיבל את שמו.
• במנזר ארדניצה באלבניה קיים ציור על יואן קוקוזל המקבל מטבע ממרים הקדושה
• מפרצון באי ליבינגסטון שבאיי שטלנד הדרומיים באנטארקטיקה נקרא על שמו Kukuzel Cove
• בשנת 1938 הסופר הבולגרי דוברי נמירוב פרסם רומן על חייו של קוקוזל תחת הכותרת "קול המלאך"
• הדואר של בולגריה (1983) ושל אלבניה (1996) הנפיקו בולים לזכרו
• מקהלה כנסייתית של גברים בסופיה נושאת את שמו. גם בעיר יאשי ברומניה קיימת מקהלה כניסייתית של סטודנטים על שמו (הוקמה בשנת 2007)
• רחובות בערי הבלקן (למשל, בבוקרשט) קרויים על שמו

מבחר יצירות

קוקזל הלחין המנונים, פוליאלוס, שירי אירמוס, פאסאפנואריה וכו'.

• פוליאלאוס של אשה בולגריה (בבולגרית: Polieleiat na Bulgarkata)
• Αργά Ανοιξαντάρια אניקסאנטריה איטית
• שיר כרובים בחצר Pridvorna heruvimska pesen
• מקדמת דנא הנביאים (Άνωθεν oι Προφήται )
• Vladiku i Sviashtennonochalnika nashego
• Μέγα Ίσον της Παπαδικής (מגה איסון טיס פאפאדיקיס) - שיר ללימוד שיטת התווים
• Τους Oδόντας αυτού - מספר תהלים, פרק קי"ב, פסוק י' (... שיניו (יחרוק)) Ps 101
• Καλοφωνικό στιχηρό Αγ. Δημητρίου (סטיחירוס קאלופוני לדמטריוס הקדוש)
• Τότε Λαλήσει (ואז יאמר להם)
• Ο Κατοικών Εν Ουρανοίς (יושב בשמים) מספר תהלים, פרק ב', פסוק ד'
• Άγγελοι Αρχάγγελοι

ספרים

• סידור התפילות- מתחילת הערבית ועד סוף הליתורגיה
• ספר הזמרה והתווים המוזיקליים עם תנוחות היד וכל הטכניקות של הזמרה

Τέχνη ψαλτικὴ καὶ σημάδια ψαλτικὰ μετὰ πάσης χειρονομίας καὶ συνθέσεως ποιηθέντα παρὰ Μαΐστορος Ἰωάννου Κουκουζέλη

• אמנות הזמרה הכנסייתית
• Ερμηνεια της παραλλαγες του τροχου

מקורות מודפסים

• Das neue Lexikon der Musik, Band 2, Verlag J.B.Metzler ,Stuttgart, 1996

לקריאה נוספת

• Boris Kremenliev Bulgarian-Macedonian folk music, University of California Press 1952, עמוד 12
• Γρηγορίου Θ. Στάθη, Ο Μαϊστωρ Ιωάννης Παπαδόπουλος ο Κουκουζέλης – Η ζωή και το έργο του, Αθήνα 1986.
• Giuseppe Ferrari, L’Albania e la musica bizantina, revista “Oriente Cristiano”, anno XVIII, nr. 4 (Ottobre-Dicembre), 1978, Palermo, p. 122-132
• Σίμωνος Ι. Καρά, Ιωάννης Μαϊστωρ ο Κουκουζέλης και η εποχή του, Αθήναι, 1992.
• Герцман Е.В. Documenta Koukouzeliana // Византийский временник. – М., 1999. – Т. 58. Филарет (Гумилевский), архиепископ. Исторический обзор песнопевцев и песнопений греческой церкви: (Репринтное издание). – Свято–Троицкая Сергиева Лавра, 1995. С. 341–357.Примечания
• Georgιos Th. Militsis O Osios Ioannis Koukouzelis" 2004
• Edward V. Williams John Koukouzeles' reform of Byzantine chanting for Great Vespers in the fourteenth century Diss.Yale, Yale University Press 1968,
• (A. Gastoué, Introduction à la paléographie musicale byzantine, Catalogue des manuscrits de musique byzantine de la Bibliothèque Nationale de Paris. Paris, 1908, p.20).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואן קוקוזל בוויקישיתוף

• סינאקסאריון (ביוונית)
• יואניס קוקוזליס ב"מוסיפדיה" אנציקלופדיה חופשית של המוזיקה היוונית ברשת - לפי

Τάκης Καλογερόπουλος, Λεξικό της Ελληνικής μουσικής, εκδόσεις Γιαλλελή, 2001 (טאקיס קלוגרופולוס - לקסיקון של המוזיקה היוונית, הוצאת יאללי, 2001

• Bzyantine Music resources Analogion(באנגלית)
• יואן קוקוזל באתר "אמריקה אורתודוקסית" (באנגלית)
• The Great Soviet Encyclopedia, 3rd Edition (1970-1979). © 2010 The Gale Group, Inc
• חוואליטה גוספודה ונבס - "Αινείτε τον Κύριον - הללו את ה' מן השמיים מאת יואן קוקזל, סרטון באתר יוטיוב
• על יואן קוקוזל באתר הנוצרי אורתודוקסי "פראבוסלבייטו" (בבולגרית)
• בוריסלב גרגייב, 1984

Boris Guerguiev, Le Monde Orthodoxe nr.104, 1984, מצוטט ב"יואן קוקוזל הקדוש" בבלוג בצרפתית של Maxime le minime מפרובאנס על הזמרה הביזנטית] 30sept.2008 Saint Jean Koukouzelis

• החלק האחרון - טרירם - ב"פוליאלאוס לאשה בולגרית", סרטון באתר יוטיוב
• http://www.ec-patr.net/Koukkouzelis.htm ביוגרפיה באתר כנסייתי (ביוונית)
• [ ביוגרפיה באתר נוצרי אורתודוקסי רומניhttp://www.crestinortodox.ro/sfinti/sfantul-ioan-cucuzel-cantaretul-(הקישור אינו פעיל) [la-marea-lavra-120293.htm
• על מדונה של קוקוזל (ברומנית)
• Nicu Moldoveanu Istoria muzicii bisericeşti la români,curs, Facultatea de teologie ortodoxă, Universitatea din Bucureşti, 2007, (ברומנית) (ניקו מולדוביאנו - היסטוריה של המוזיקה הכנסייתית אצל הרומנים)