יוהאן פרידריך אוברבק

יוהאן פרידריך אוברבקגרמנית: Johann Friedrich Overbeck‏; 3 ביולי 1789 - 12 בנובמבר 1869) היה צייר גרמני וחבר בתנועת הנצרתיים.[1]

יוהאן פרידריך אוברבק
Johann Friedrich Overbeck 2.jpg
לידה 3 ביולי 1789
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה ליבק, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 1869 (בגיל 80)
מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איטליהאיטליה סן ברנרדו אלה טרמה, רומא
מקום לימודים
תקופת הפעילות ? – 12 בנובמבר 1869 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות נאו-קלאסיציזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Italia and Germania, The Selling of Joseph עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1853)
מסדר מיכאל הקדוש
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
צלב המפקד של מסדר פרנץ יוזף
Benemerenti medal עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יליד ליבק, אבותיו במשך שלושה דורות היו כמרים פרוטסטנטים; אביו כריסטיאן אדולף אוברבק (1755–1821) היה דוקטור למשפטים, משורר, מיסטיקן בליבק. קרוב לאחוזה המשפחתית בקניגשטראסה עמדה הגימנסיה, שם היה המנהל הדוד שלו, דוקטור לתאולוגיה וסופר. שם יוהאן קיבל הדרכה באמנות.

יוהאן עזב את ליבק במרץ 1806 ונכנס כסטודנט לאקדמיה של וינה, ולמד בהנחייתו של היינריך פוגר. בעוד שאוברבק קיבל בבירור כמה מההיבטים הטכניים המלוטשים של הציירים הנאו-קלאסיים, הוא היה מתוסכל מחוסר רוחניות דתית בנושאים שבחרו מוריו. אוברבק כתב לחבר שכל מחשבה אצילית דוכאה בתוך האקדמיה והוא פנה פנימה לאמונתו לקבל השראה.[2]

לדעתו של אוברבק, אופי האמנות האירופית הושחת ברחבי אירופה, עוד מאות שנים לפני המהפכה הצרפתית. הוא ביקש לבטא את האמנות הנוצרית לפני ההשפעה של תקופת הרנסאנס המאוחרת, תוך מחיקת ההשפעות שלה, וללכת בדרכי ציירי הרנסאנס האיטלקיים המוקדמים, עד לרפאל. יחד עם אמנים צעירים אחרים שלא היו מרוצים מהאקדמיה הוא הקים קבוצה בשם גילדת סנט לוק, המוקדשת לחקר חזונו האלטרנטיבי באמנות. לאחר ארבע שנים ההבדלים בין קבוצתו לבין האחרים באקדמיה הפכו לבלתי ניתנים לגישור, עד שאוברבק וחסידיו גורשו מהאקדמיה.[3]

הוא נסע לרומא, לשם הגיע בשנת 1810. רומא הפכה במשך 59 שנים למרכז עבודתו. אליו הצטרפה חבורת אמנים דומים, ביניהם פטר פון קורנליוס, וילהלם פרידריך שדו ופיליפ וייט, ששכנו במשותף במנזר הפרנציסקני הישן של סן איזידורו, ונודעו בקרב חברים ואויבים כתנועת הנאזרין. העקרונות שלהם היו עבודה קשה וכנה וחיים קדושים. הם נמנעו מאליליות, ראו ברנסאנס שקר, ובנו את ההתחדשות על הטבע הפשוט ועל האמנות הרצינית של פרוג'ינו, פרנצ'סקו פרנסיה ורפאל. מארי אלנרידר הייתה תלמדתה באותה תקופה.

אוברבק בשנת 1813 הצטרף לכנסייה הרומית-קתולית, ובכך הוא האמין כי אמנותו זוכה לטבילה נוצרית.

לקונסול הפרוסי, ג'ייקוב סלומון ברתולדי, היה בית על פסגת גבעת פינסיאן, שנקרא פאלאצו צוקארי או קאזה ברתולדי, והוא העסיק את רביעיית הציירים: אוברבק, קורנליוס, ויט ושדו כדי לצייר פרסקו גדול בנושא סיפורם של יוסף ואחיו. הנושאים שנפלו בחלקו של אוברבק היו שבע שנות הרעב ויוסף שנמכר על ידי אחיו, שהסתיימו בשנת 1818.

באותה שנה הזמין הנסיך מאסימו מאוברבק, קורנליוס, וחבריהם לכסות את הקירות והתקרות של ביתן הגן שלו. ליד סנט ג'ון לטרן, עם ציורי קיר הממחישים את טאסו, דנטה ואריסטו. לאוברבק הוקצה חדר לקשט באיור של ירושלים. כמו כן קומפוזיציות שתפסו קיר אחד שלם, של המפגש של גודפרי דה בולון ופיטר הנזיר. לאחר עיכוב של עשר שנים, ציורי הפרסקו הושלמו.

אוברבק נבחר כחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1864.

הוא נפטר ברומא בשנת 1869. הוא נקבר בכנסיית סן ברנרדו אל טרמה.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Joseph Beavington Atkinson, Overbeck, S. Low, Marston, Searle & Rivington, 1882. (באנגלית)
  2. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Overbeck, Johann Friedrich". Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
  3. ^ Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds. (1905). "Overbeck, Johann Friedrich" . New International Encyclopedia (1st ed.). New York: Dodd, Mead.