יוז'ף אנגל (מלחין)

תעשיין, סופר ומוזיקולוג הונגרי-יהודי

יאנושי יוז'ף אנגלהונגרית: Jánosi Engel József; פץ', 21 בנובמבר 1851 – מצ'קיאנושי, 25 בנובמבר 1939) היה היה איש עסקים יהודי-הונגרי, מלחין, מבקר מוזיקה, אספן אמנות וסופר. יצירותיו הספרותיות פורסמו בגרמנית תחת השם הבדוי האנגרמי J.E de Sinoja.

יוז'ף אנגל
Engel József
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בנובמבר 1851
פץ', הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 1939 (בגיל 88)
פץ', הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתו עריכה

אביו היה יאנושי אדולף אנגל (פץ', 1820 - וינה, 1903), אמו הייתה אנה יוסטוס (טבל, 1824 - וינה, 1914).[1] אשתו הייתה רוז'ה יוסטוס (פץ', 1860 - פץ', 1890). אחיו הם לאיוש אנגל, אילונה, שאנדור, ברתה, דיולה, מוריץ, לואיזה ומריאן.

אביו, אדולף אנגל, היה איש עסקים יהודי נודע ופעיל בעיר פץ', אשר קיבל את קידומת האצולה "יאנושי-Jánosi" מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ביריד העולמי בבודפשט ב-1885.

אדולף אנגל, "מייסד השושלת העסקית", כבר נולד בעיר פץ' בשנת 1820. אביו של אדולף, פטר אנגל, הגיע לעיר מבונהאד בשנת 1795, שם אחד מחדרי ביתו הפך לבית הכנסת הראשון בעיר ברחוב זריני 12 (Zrínyi u. 12) שפעל שם עד 1843. בענף השני, אמו של אדולף, מריה זיסקינד, הגיעה להונגריה מפרנקפורט אם מיין תחילה הגיעה דרך בעלה הראשון לעיירה בוי בהונגריה ולאחר מכן ל-Fünfkirchen (השם הגרמני של העיר פץ').

אדולף איבד את אביו בגיל ארבע. בגיל אחת עשרה הפך לרוכל נודד. הוא למד הונגרית, צרפתית ועברית בכוחות עצמו. היו לו תשעה ילדים משלו, והוא גידל את חמשת ילדיו הקטנים של אחיו הצעיר שמעון, שהתייתמו מהוריהם (מהאחרונים, מיקשה אנגל הפך מאוחר יותר לממציא ביטוח הנסיעות לחו"ל).

ביוגרפיה עריכה

כינו אותו כילד פלא. בגיל 14 כתב על הקונצרט של אדה רמני בפץ' בעיתון הווינאי היוקרתי Wanderer. בגיל 18 כתב יצירה מרכזית שעמדה בניגוד למאמרו של ריכרד וגנר Das Judentum in der Musik (יהדות במוזיקה). (עם זאת, זה לא היה מכשול לשמירה על מערכת יחסים טובה באופן אישי עם ואגנר. ידוע כי אנגל, שהגיע לקרלסבד ב-1874, ביקר את וגנר ואשתו, בתו של פרנץ ליסט, בביירוית).

קריירה עריכה

הוא החזיק בתואר "יועץ חצר המלוכה" (Hofrat). הוא היה נשיא הקהילה היהודית בפץ', אך הקים על חשבונו בית ספר קתולי באחת מאחוזותיו עבור האוכלוסייה המקומית.[2] אנגל גילה כישרון רב למוזיקה, אך אביו הקפדני כיוון אותו להמשיך בעסק המשפחתי הנרחב.

הרב יוז'ף שוויצר, הרב של קהילת פץ' ולאחר מכן הרב הראשי הנאולוגי של הונגריה, כתב עליו בספרו "ההיסטוריה של הקהילה היהודית של פץ'": "...יאנושי יוז'ף אנגל מוזכר כדמות היהודית היוקרתית והנערצת ביותר במחוז באראניה במהלך האלף (כאן ההתייחסות היא לתקופת 1896 שהיא אלף שנה להתיישבות המדיארים במרכז אירופה). הוא היה נציג מעניין של הבורגנות היהודית של התקופה. הוא שמר על עושרו שקיבל בירושה ואף הגדיל אותו, אך ההצלחה הכלכלית לא הביאה לו סיפוק רוחני. אהבתו האמיתית הייתה הספרות והמוזיקה".[3]

מבקר מוזיקה, מלחין עריכה

תחת הכותרת Ungarische Elegie, אנגל הלחין יצירה לפסנתר לכבודו של פרנץ דיאק, על פי דיווח משנת 1877.

שש שנים לפני מותו, הוא פרסם תקציר בן 300 עמודים של ביקורת מוזיקה-היסטוריה מוזיקה בשם Das Antisemitentum in der Musik (אנטישמיות במוזיקה) .

יצירתו עריכה

אנגל נודע בעיר הולדתו כסופר, אך הוא לא התפרסם בתחום כי כתב בגרמנית ובשם בדוי. הדרמות שלו על ארבעה נושאים יהודיים פורסמו בדרזדן:

  • Die Marranen (1900)
  • Im Beichtstuhl (1902)
  • Der Kabbalist (1909)
  • Der Kaufmann von Rom oder: Shylock’s Urgestalt (1925)

הוא למעשה הגדיר מחדש של היצירה האחרונה של שייקספיר מ-1596 "הסוחר מוונציה" למען הנאמנות ההיסטורית.

המחקר שלו Meyerbeer and Judaism פורסם בכתב העת עבר ועתיד. ב-1873 פגש את טורגנייב בקרלסבאד, עמו גם החליף מכתבים.[4] ב-1904 פרסם את "הכנות של העיתון " (Die Ehre der Zeitung ), שבו תקף את הסנסציות העיתונאיות ואת העיוותים ואי דיוקים של העיתונות למען עסקיו. בשנת 1933 פרסמה Amalthea Verlag כרך סיכום בן 300 עמודים של "האנטישמיות במוזיקה". (Das Antisemitentum in der Musik) הוא היה גם תומך גדול באמנות. בתמיכתו הכספית, למשל, פורסם ב-1903 כרך השירים של אישטוואן הונטי בשם "שירי שני דרורים".

חייו הפרטיים עריכה

בנו הראשון (ריכרד אנגל, פץ', 1882 - מאוטהאוזן, 1945) נקרא ריכרד לכבודו של ריכרד וגנר, ולבנו השני (רוברט אנגל, פץ', 1883 - פץ', 1943) נקרא לזכרו של רוברט שומאן.[5]

הוא אהב מאוד את העיר פץ'. ממשרדו ברחוב ראקוצי, הוא הלך מדי יום בדרך הוניאדי יאנוש. אף על פי שכתב בגרמנית, הוא הרגיש פטריוט הונגרי. כאשר פסל לזכרה של המלכה אליזבת (אליזבת, נסיכת בוואריה) נחנך ב-1899, הוא השמיע את ההמנון ההונגרי בנוסף לאוסטרי, ואחר כך נשא נאום בהונגרית והניח זר בשם ההונגרים.

קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב סיב (Szív) בפץ'. על מצבתו כתוב מספר דניאל :"והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע".

ליוזף אנגל היה אוסף של יצירות אמנות והדפסים ישנים שנעלמו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בספרות עריכה

  • פרידריך אנגל-יאנושי,… aber ein stolzer Bettler. Erinnerungen aus einer verlorenen Generation. Verlag Styria, Graz 1974 ISBN 3-222-10831-5 .
  • Engel de Janosi, Josef. In: Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 6: Dore–Fein. Hrsg. vom Archiv Bibliographia Judaica. Saur, München 1998, ISBN 3-598-22686-1, S. 381–384.

הערות שוליים עריכה