יוז'ף וסי

עיתונאי הונגרי

יוז'ף וֵסִיהונגרית: Vészi József, נולד בשם וייס[1] ארד, 6 בנובמבר 1858בודפשט, 23 בינואר 1940[2]) היה סופר, עיתונאי, עורך, יהודי-הונגרי, חבר הפרלמנט של הונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

יוז'ף וסי
Vészi József
József Vészi.png
לידה 6 בנובמבר 1858
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1940 (בגיל 81)
בודפשט, הונגריה הונגריההונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרגיט וסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

יוז'ף וסי סיים את בית הספר התיכון בארד; לאחר מכן למד בבודפשט פילוסופיה, ספרות ובלשנות בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה. הניסויים הספרותיים הראשונים שלו היו שירים ליריים שהופיעו בכתבי העת מובהקים לספרות יפה ואחריהם הופיע האוסף בשני כרכים (שירי צער (1879) ו"לה טרוויאטה", שירים לאישה לא נכונה (1881)). אחרי שנת 1877 המשיך לעסוק בעיתונאות. במשך 15 שנה כתב בעיתונות המקומית בשפה הגרמנית. את רוב התקופה הזו בילה בפסטר לויד, בו היה כותב מאמר המערכת והיה גם בעל טור קבוע. במהלך המאבקים בפוליטיקה הכנסייתית באותה תקופה, הוביל וסי מאבקים פובליציסטיים עזים. בתחילת 1894 הפך לראש העיתון פשטי נפלו "יומן פשט" (Pesti Napló). בסתיו 1896 התפטר מתפקידו כעורך הראשי יחד עם 16 עמיתיו, כדי להקים את העיתון "יומן בודפשט" (Budapesti Napló), בו הפך לעורך הראשי. בין 1899 לבין 1905 היה חבר בית הנבחרים ההונגרי. בשנת 1899 נבחר לפרלמנט ההונגרי מטעם מחוז שבש (Sebes); ובשנת 1901, מטעם הרובע השלישי של בודפשט. הוא התעניין באופן פעיל בענייני היהודים.

בשנת 1905 מונה לראש לשכת העיתונות של ראש הממשלה וזכה למעמד "יועץ" ראש הממשלה. בשנת 1906 עבר לברלין וערך שם את כתב העת "Jung Ungarn". משנת 1911 הקים וערך את "בודפשטר פרסה" (Budapester Presse) בגרמנית. וסי בעל התואר "יועץ חצר" היה באותו הזמן גם נשיא התאחדות העיתונאים של בודפשט, סגן נשיא סלון התמונות ומועדון הנגנים החובבים. הישג משמעותי שלו היה גילויו של כישרון חדש. הוא הביא את המשורר אנדרה אדי לבודפשט והבטיח לו פרנסה וגם אפשרות לפרסומו. באוטוביוגרפיה של נכדתו, מרתה מולנר (אשתו של המשורר ג'ורג' שארקזי), היא ציירה תמונה מלאת חיים על הסלונים היהודים הבורגניים הצבעוניים בבודפשט באותה תקופה.

בשנת 1930 הוענק לו "זר קורווין" (זר קורווין היה עיטור כבוד שהוקם בשנת 1930 על ידי עוצר הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי הימני אנטישמי. העיטור הוענק לאנשים שהגיעו להישגים מצטיינים בתחום המדע, הספרות והאמנות ההונגרית, ובקידום התרבות ההונגרית).

משפחתועריכה

הוריו של יוז'ף וסי היו דיולה וייס ואנה גוטמן. שם אשתו היה פרנצישקה קמניפי (כינויה היה "Ferike")[3]. הבכורה מבין ששת ילדיהם של הזוג וסי הייתה מרגיט וסי, עיתונאית, ציירת וגרפיקאית (שבתה מנישואיה לסופר פרנץ מולנר הייתה מרתה מולנר). הבת השנייה הייתה יולן וסי, אשתו של הסופר לאיוש בירו. ילדיהם הנוספים של יוז'ף וסי ופרנצישקה הם: לנקה וסי (אמה של הציירת אנה מארק מפריז), גאבור וסי (פיזיקאי, ממציא, שהתגורר בלונדון), דיולה וסי (רופא, פרופסור באוניברסיטה) ואדית וסי.

כתביועריכה

  • A bánat dalaiból (versek, Budapest, 1879)
  • La Traviata. Dalok egy eltévedt nőhöz. (Budapest, 1881)
  • Mese a boldog munkásról (Budapest, 1900)
  • Hiénák Jókai sírján (röpirat, Budapest, 1904)
  • Bánk bán (Németül) (Budapest, 1911)
  • משירי הצער (שירים, בודפשט, 1879 )
  • לה טרוויאטה. שירים לאישה טועה. ( בודפשט, 1881 )
  • סיפור על עובד מאושר ( בודפשט, 1900 )
  • צבועים על קברו של יוקאי (עלון, בודפשט, 1904 )
  • באנק באן (בגרמנית) ( בודפשט, 1911 )

לקריאה נוספתעריכה

  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005.
  • Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. [Bp.], Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
  • Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Bp., Béta Irodalmi Rt., 1937.
  • A magyar legújabb kor lexikona. Szerk. Kerkápoly M. Emil. Bp., 1930. Europa ny.
  • Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
  • A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Bp., Pallas-Révai, 1893-1904.
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Életképek Horváth Ádámról". alexandrakonyveshaz.hu. אורכב מ-המקור ב-2013-12-15. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2013. 
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VI. ker. állami halotti akv. 89/1940. folyószáma alatt.
  3. ^ Gyermekei házasságakor mint édesanya Ferike utónévvel volt anyakönyvezve.