יוז'ף רוז'אי

יוז'ף רוז'אי (במקור רוזנפלד עד 1848, בהונגרית: Rózsay József; לקומפאק, 1815 – בלטונפירד, 19 במאי 1885) היה רופא יהודי-הונגרי, גרונטולוג, חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים (1864).

יוז'ף רוז'אי
Rózsay József

לידה	15 במרץ 1815 לקנבך, אוסטריה
פטירה	19 במאי 1885 (בגיל 70) בלטונפירד, הונגריה
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופא, גרונטולוג

ביוגרפיה

יוז'ף רוזנפלד נולד בלקומפק בממלכת הונגריה (היום: אוסטריה, מחוז בורגנלנד), אך עד מהרה עבר עם הוריו לצ'קובאץ, שם הפך אביו לרופא החצר של הרוזן לאסלו פשטטיץ'. הוא למד בעיר נג'קניז'ה ולאחר מכן בסומבטהיי. לאחר מכן למד שלוש השנים (התאורטיות) בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד), ואת השנתיים האחרונות (המעשיות) באוניברסיטת וינה. בשנת 1840 הוסמך לדוקטור לרפואה, ולאחר מכן נסע לחו"ל לסיור לימודי. בגרמניה ביקר באוניברסיטאות רפואיות, בבתי חולים גדולים ובבתי ספא. לאחר שנה חזר ועבד בבית חולים בווינה ואחר כך חזר לפשט ב-1843.

בשנת 1848 שינה רוזנפלד את שם משפחתו לרוז'אי. במהפכת 1848 בהונגריה (שנקראת שם "מלחמת העצמאות") היה רופא בית חולים שדה, מתחילת שנת 1850 הפך לרופא הראשי של בית העניים, ושמר על תפקיד זה עד סוף ימיו. הוא ביצע רפורמות משמעותיות והקים בית מרקחת מקומית בבית החולים. הוא יזם את הקמתו של מקלט לנכים ולעניים שהושלם ב-1854. בנוסף, שירת במשך עשרים ושתיים שנים את מחלקת הכלא של בית החולים סנט רוקוש ואת בית הכלא, עד להעברת המוסד מרשות עיר הבירה לרשות המדינה. בשנת 1861 נבחר למנהל בית החולים של הקהילה היהודית של פשט. בשנת 1867, מונה לרופא ראשי של כבוד של מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון, ובשנת 1868 מונה לחבר במועצה הלאומית לבריאות הציבור. במהלך מגפת הכולרה של 1873 עבד כנציב שר הפנים בבית החולים לחולי נפש בליפוטמזה (כיום: המכון הלאומי לפסיכיאטריה ונוירולוגיה).

ב-20 בינואר 1864 נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים. משנת 1843 היה חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה ההונגרית המלכותית של פשט, באיגודים רפואיים ובאיגודים מדעיים ובאיגודים רבים נוספים לתועלת הציבור. משנת 1863 תרם ללא הרף לפגישות הנודדות של רופאים וחוקרי טבע כסגן נשיא, מזכיר, גזבר, מנהל הכספים והארכיבאי.

באותה השנה, 1843, יחד עם כמה עמיתים, הקים את "האגודה היהודית לתרגום להונגרית" (Izraelita Magyarosító Egylet) ובשנת 1868 את "האגודה הלאומית היהודית למלגות בהונגריה" (Országos Magyar Izraelita Ösztöndíj Egylet). הוא גם היה הנשיא של שתי אגודות אלה. רבים ממאמריו פורסמו בכתבי עת מקצועיים הונגריים וגרמניים.

כהוקרה על הישגיו ועל הצטיינותו, מלך הונגריה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה העניק לו את אותות ההוקרה:

• מדליית הזהב הגדולה של המדע
• צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף

בשנת 1880, לרגל ארבעים שנה לפעילותו הרפואית קיבל את:

• מסדר כתר הברזל דרגה 3
• תואר אבירות
• קידומת לשמו "האציל של מוראקז"

בשנת 1881 פצע אותו אחד מחולי הנפש של המוסד הפסיכיאטרי ביריית אקדח, אך הוא החלים מפציעתו לאחר מספר שבועות. בצוואתו הוריש 5,000 - 5,000 פורינט לאקדמיה ההונגרית למדעים ולפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט, וסכומים גדולים יותר לאגודות מדעיות וצדקה אחרות, בסך הכל 28,000 פורינט מעזבונו.

עבודותיו ומחקריו

• מוראקז (Muraköz) מנקודת מבט מקומית של מדעי הטבע והרפואה. תורגם מגרמנית על ידי לאסלו אילש אדווי. פשט, 1840
• עבודת דוקטורט: Dissertatio inaug. medico-practica de morbo Brighti. Windobonae, 1841
• קטע מריקוד הוויד. פשט, 1846
• השפעת אדי הגופרית, במיוחד מנקודת מבט של רפואת פצעים; מבוסס על נתונים אמפיריים ומבואר מבחינה מדעית. 1847 (בגרמנית, 1847)
• Sanitätsbericht über das Zwangsarbeitshaus und die Armenversorgungs-anstalt in Pest 1850-59. פשט, 1850-59. עשר חוברות
• Das Pester städtische Versorgungshaus Elisabethinum. Ein geschichtlicher Rückblick auf das Entstehen dieser Anstalt, sammt einer aufsichtelchen weisung über die Leistungs derselben im Verwaltungsjahre 1855-56. Mit einer Ansicht des Versorgsungshauses. שם, 1857
• המרכז לטיפול במוח בעיר פשט 1857
• על הבוץ הרפואי של מריאנבאד (מריאנסקה לאזנייה), 1860
• נאום זיכרון שנשא לזכרו של איגנץ שלזינגר המנוח, דוקטור לרפואה, רופא מיילד, בהאגודה הרפואית מרץ 1861 בישיבתה יוצאת הדופן. 1861 (נספח ל"רפואה")
• רפואה בקרב העברים והרופאים היהודים בימי הביניים. 1862
• 1861–1862. דו"ח רפואי שנתי על בית המקלט בעיר פשט (Elisabethinum) ומפגש בנושא בעיות עיכול של קשישים. 1863
• זפת ההרים של פקלניצה (מוראקז) רופאים וחוקרי טבע הונגרים 1863.
• שינויים הקשורים לגיל במערכת כלי הדם ובאיברי הנשימה, מבחינת פתולוגיה ופיזיולוגיה. 1864
• חיבור פופולרי על מי שתייה מנקודת מבט בריאותית וכמה מילים על ניהול המים של פשט. 1864
• תצפיות ממגוון השינויים הפיזיולוגיים והפתולוגיים של קשישים, והסטטיסטיקה של אליזבתינום, (Elisabethinum) 1865
• השנים 1864–1865 ו-1867. שחפת ומגיפות אבעבועות ב-1867 בבית החולים הציבורי ובבית החולים הסניף הראשון בעיר פשט. 1868
• מגפת הכולרה של 1866 בית החולים סניף רוקוש בפשט
• נתונים על הקשרים הסיבתיים של מגיפות. (עבודות גמר מתחום מדעי הטבע ) פשט, 1870
• התקדמות אחרונה ברפואה ובמדעי הטבע. הוצג בעצרת. 1873
• דו"ח רפואי על חולים שטופלו ב-1873, 1874 ו-1875 בבית האבות בבודפשט. 1873-75. שלוש חוברות
• מקור המים הרפואיים (מרים) על שם הרוזן אישטוון סצ'ני בבודה. מיקומו, תכונותיו הכימיות, הפיזיולוגיות והרפואיות ושיטת היישום. בפשט, 1874 (בגרמנית, 1874)
• על שריפת גופות. 1874
• מחקר ברפואה יהודית עתיקה. 1875 (דיסרטציות מחוג מדעי הטבע 9)
• תיק בית כלא. 1879
• מכוני צדקה ועמותות של עיר הבירה בודפשט. 1879

ראו גם

• Csillag Istvánː Rózsay József // Orvosi Hetilap. 117. 1976. 50. 3053-3054.
• Nagy Máriaː Rózsay József és a múlt századi hazai gerontológia helyzete // Orvostörténeti közlemények. 102—104. 1983. 199—209.
• Vértes Lászlóː Megemlékezés Dr. Rózsay József, első gerontológusunk, a pesti agg-gyámolda alapítójára // Szociális gondoskodás. 1983. 4. 111—122.
• Vértes Lászlóː Dr. Rózsay József akadémikus, Pest városának kiemelkedő orvosegyénisége // Magyar nemzet. 46. 1983. 193. 9.
• Vértes Lászlóː Rózsay József, az első magyar gerontológus // Egészségügyi munka. 30. 1983. 6. 178—180.
• Vértes Lászlóː Első gerontológusunk, Rózsay József akadémikus // Orvosi hetilap. 124. 1983. 42. 2564—2568.
• Vértes Lászlóː Dr. Rózsay József az első magyar gerontológus a régi Terézváros orvosa // Honismeret. 13. 1985. 3. 8-9.
• Emed Alexanderː Emlékezés Rózsay Józsefre (1815—1885), az első magyar gerontológusra // Magyar belorvosi archívum. 58. 2005. 2. 78-79.

לקריאה נוספת

• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים) 
• Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• "יוז'ף רוז'אי". Tudomanytortenet.hu. אורכב מ-המקור ב-2013-10-19.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוז'ף רוז'אי בוויקישיתוף