פתיחת התפריט הראשי

יוזף "סף" קספר אוברהאוזר (21 בינואר 1915 - 22 בנובמבר 1979) היה קצין אס אס זוטר. לקח חלק בתוכנית T4 - אותנסיה ובמבצע ריינהרד. אוברהאוזר הוא האדם היחידי שנתפס, הועמד לדין ונמצא אשם בגין הפשעים שבוצעו במחנה ההשמדה בלז'ץ. הוא הועמד למשפט בגין סיוע לרצח של 450,000 איש ונידון לארבע וחצי שנות מאסר בתום משפט בלז'ץ שהתקיים בשנת 1964.

יוזף אוברהאוזר
Josef Oberhauser at his trial.png
לידה 21 בינואר 1915
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1979 (בגיל 64)
מינכן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חייל, מענה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יוזף אוברהאוזר נולד במינכן בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שסיים לימודי בית ספר עממי, החל לעבוד עם קרוב משפחתו בדרום גרמניה. בשנת 1934 התגייס לשורות הרייכסווהר לתקופה של שנה וחצי והוצב במינכן. הוא הצטרף לאס אס בנובמבר 1935 ושובץ ביחידות גולגולת המת, מספרו האישי באס אס היה 288,121. באפריל 1937 הוצב במחנה הריכוז זקסנהאוזן. בנוסף לחברותו באס האס היה גם חבר במפלגה הנאצית.

אוברהאוזר, שהיה חבר בדיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה, השתתף בפלישה לפולין בשנת 1939. לאחר הפלישה קודם לדרגת אס-אס אוברשרפיהרר.

תוכנית T4עריכה

בנובמבר 1939, הוצא מן היחידות הלוחמות ושובץ בחברות הקש והמשרדים השונים שפעלו עבור תוכנית T4 - אותנסיה. מטרתה של תוכנית האותנסיה ("המתת חסד") הייתה רציחתם של כ-100,000 גרמנים הסובלים מנכות נפשית ומלקויות אחרות. במרכזי ההמתה המיוחדים שהוקמו לצורך התוכנית בגרפנק, ברנדנבורג וברנבורג בהם הנכים הומתו בגז, אוברהאוזר היה אחראי על שריפת הגופות. הוא היה ממונה על הצתת גופות הנרצחים בתנורי שריפה מיוחדים שנבנו לצורך מטרה זו.

מבצע ריינהרדעריכה

לאחר שהשתתף בתוכנית האותנסיה באוגוסט 1941, אוברהאוזר נשלח בנובמבר לעבוד תחת חסותו של מפקד האס אס והמשטרה אודילו גלובוצניק לשטח הגנרלגוברנמן, על מנת לסייע במבצע ריינהרד, השמדתם של 3 מיליון מיהודי פולין. מנובמבר 1941 עד 1 באוגוסט 1942, אוברהאוזר הוצב במחנה בלז'ץ כמפקד גדוד שומרים. הוא ביקר במחנה כבר בסתיו 1941, עוד שלפני שהחלה פעולת ההשמדה במחנה, על מנת לפנות ציוד צבאי משטח המחנה. כמו כן, הוא היה אחראי על בנייתו והרחבתו של המחנה. בדצמבר של אותה שנה חזר למחנה עם חומרי גלם ועם מתנדבי טרווניקי. מפקדו הישיר היה מפקד מחנה בלז'ץ, כריסטיאן וירט, וכן הוא שימש כאיש קשר בין גלובוצניק לבין וירט.

על פועלו במחנה בלז'ץ הוא קודם מדרגת אס אס האופטשרפירהר לדרגת אס אס אונטרשטרומפירהר, והחל מה-20 באפריל 1943 קיבל דרגת קצונה. היינריך הימלר ביקר במחנות מבצע ריינהרד, הגיע למחנה בלז'ץ ב-12 בפברואר 1943 והחליט לקדם את אוברהאוזר. ב-21 בינואר 1965, יום הולדתו החמישים, בית הדין החל לדון במשפטו. לטענת התביעה היה מודע למעשיו, לקח חלק פעיל ונמרץ בסיוע להשמדתם הנרצחים, וסייע בעיקר להקמתם של המשרפות ותאי הגזים במחנה.

באיטליהעריכה

לאחר סיום מבצע ריינהרד, אוברהאוזר, יחד עם רבים מעמיתיו, נשלח לצפון איטליה כדי להילחם בפרטיזנים ולהשתתף בפעולות הגירוש וההשמדה של היהודים באזור. ב-30 בינואר הוא קודם לדרגת אס-אס אובר-שטורמפיהרר. אחר כך, נשלח למחנה ריזיירה די סן סאבה, מחנה הריכוז וההשמדה היחידי על אדמת איטליה, שם שירת עד לאפריל 1945. עם תבוסת הצבא הנאצי נמלט לאוסטריה אך נלכד על ידי הבריטים במאי 1945 בבאד גאסטיין.

מעצר ומשפטעריכה

לאחר שחרורו מהשבי עבד בתור עובד מנסרה בצפון-מזרח גרמניה. ב-13 באפריל 1948 נאסר לאחר שנתפס באזור בשליטה סובייטית. על חברותו באס-אס, סעיף אישום שנכלל לימים במסגרת משפטי נירנברג, ועל חלקו בתוכנית האותנסיה הוא נידון ל-15 שנות מאסר ול-10 שנות שלילה של זכויותיו האזרחיות. ב-28 באפריל 1956 קיבל חנינה, ריצה 8 שנות מאסר בלבד במתקן כליאה רוסי. עם השתחררותו מהכלא עבד בעבודות כלליות במינכן ובכללן מלצרות.

בשנת 1963 החל משפט בלז'ץ ואוברהאוזר היה אחד מבין שמונה נאשמים בפשעים כנגד האנושות שבוצעו במחנה ההשמדה. ב-30 בינואר 1964, כל הנאשמים זוכו בשל פגמים טכניים בתיק התביעה נגדם ונאסרו בשנית לאחר תום המשפט, מלבד אוברהאוזר שנמצא אשם. סעיפי האישום שלו כללו:

  • סיוע לרצח המוני של 300,000 איש (האישום המקורי מנה 450,000 איש)
  • 5 סעיפים נוספים של ביצוע וסיוע לרצח של 150 קורבנות נוספים

גזר דינו עמד על 4 שנים ושישה חודשי מאסר. בפועל, ריצה רק חצי מתקופת המאסר שנגזרה לו. הוא נידון למאסר עולם במשפט שנערך בהיעדרו באיטליה, אך בקשת ההסגרה של בית המשפט נדחתה. הוא מת ב-20 בנובמבר 1979 במינכן.

ללא ידיעתו, הוא הוסרט עבור סרטו של קלוד לנצמן שואה.