יוזף לאדה
יוזף לאדה (בצ'כית: Josef Lada; 17 בדצמבר 1887 - 14 בדצמבר 1957) היה צייר וסופר צ'כי.
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1887 Hrusice, ממלכת בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1957 (בגיל 69) פראג, צ'כוסלובקיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות אולסני |
| תחום יצירה |
ציור, תיאטרון, סצנוגרפיה, עיצוב תלבושות, book design, איור, אמנות חזותית, ספרות, ספרות ילדים ונוער |
| פרסים והוקרה |
אמן לאומי (9 בספטמבר 1947) |
| חתימה |
 |
  | |
נודע בעיקר כמאייר רומן מלחמת העולם הראשונה הנודע "החייל האמיץ שווייק" פרי עטו של ירוסלב האשק, וכזוכה הפרס הגרמני לספרות נוער (דויטשר יוגנדליטרטורפרייס (אנ')).
ביוגרפיה עריכה
יוזף לדה נולד בכפר הרוסיצה[1], לא רחוק מפראג. אביו היה סנדלר והמשפחה הייתה עניה. מילדות התגלה בו כישרון ציור, אך בגלל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה יוזף נאלץ להפסיק את לימודיו אחרי שסיים את בית הספר העממי. סיוד בתים נראה לו כמקצוע הקרוב לציור והוא התחיל לעבוד כסייד וצבע. הוא עזב עבודה זו אחרי פחות משנה, נסע לפראג, למד את מלאכת כריכת הספרים והתחיל לעבוד ככורך. כעבור זמן מה התקבל כתלמיד בבית ספר לאמנות, אך הלימודים האקדמיים לא היו לרוחו והוא הפסיק את לימודיו במוסד זה אחרי סמסטר אחד בלבד.
לדעת המאייר דני קרמן, לאדה הוא "גדול המאיירים של המאה ה-20"[2].
סגנון יצירתו עריכה
לאדה לא היה מרדן, אך היה לו צורך למצוא את דרכו לאמנות בדרך משלו. הוא צייר הרבה. ניסה את כוחו בסגנונות השונים שהיו מקובלים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, אך בסופו של דבר גיבש לעצמו סגנון עצמאי ומיוחד, שהתבסס על מראות הכפר האהובים, על מראה נופי מולדתו, הווי הכפר, חגי ארצו ואמנות צ'כית עממית. ציורי הנוף הפסטורליים שלו המצוירים בקווי מתאר עבים, בצורות גאומטריות פשוטות, בצבעי יסוד בולטים ובקומפוזיציות סימטריות, מזכירים את ציורי הפולקלור הצ'כי.
הוא אייר אגדות וסיפורי עם[3] וחיבר בעצמו כמה מהם, כמו "החתול מיקש" – החתול המדבר. איוריו אינם אילוזיוניסטיים, אלא כאלה, הפוקחים את עיני המתבונן ליופי שבסביבתו הקרובה, לעולם היפהפה של צ'כיה מולדתו.
יוזף לאדה ומבקרי האמנות עריכה
מבקרי אמנות בתחילת המאה ה-20 לא התפעלו מיצירתו, בקרו אותו על האופטימיות שלו והאשימוהו באסקפיזם, אך לאדה נשאר נאמן לאישיותו וטבעו האופטימי, ולנופי הטבע הצ'כי האהוב עליו. חוקרי תולדות האמנות לא הצליחו להכניסו לאף אחת מן המגירות שבהם מאחסנים אמנים לפי זרמים ואסכולות, כי לאדה לא התעניין בתאוריות ומניפסטים ולא השתייך למפלגות פוליטיות או לזרם אמנותי מוגדר, הוא פשוט השיג את מה שכל אמני המאה ה-20 התאוו לו ביותר: קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הצופה.
מורשתו של יוזף לאדה עריכה
.jpg)
את ממד העומק ביצירתו של לדה אפשר למצוא בסצנות של הווי כפרי כמו נחירת החזיר, בתיאור מסיבות ריקודים וקטטות המתחוללות על רצפת הריקודים של בתי הבירה ובפתחי בתי המרזח. בסצנות אלה.
הצליח לאדה להעניק אופי אישי כמעט לכל דמות. גיבוריו נראים כאלגוריות העוסקות במצבי אנוש, כמעט באותה עמקות ובאותה אמפתיה בה צייר ברויגל את תמונות ההווי שלו, או כפי שתיאר אותן בספריו בן ארצו הסופר הצעיר ממנו בוהומיל הראבאל.
פרסומו הגדול של לאדה בא לו בזכות הקריקטורות שצייר בכתבי עת ובזכות איוריו לספרו של ירוסלאב האשק "החייל האמיץ שווייק". בעבודות אלה התייצב לאדה לצדו של החלש וביקר את החזק והנצלן ללא קשר לאידאולוגיה. הוא לגלג והוקיע את ה"קמרד" הקומוניסטי הזולל על חשבון הפועלים, כמו את ה"בורז'ואה" הקפיטליסטי הדורס את עובדיו. אפילו ה"קורפורל" המסכן המתעלל בטוראי המסכן ממנו, זוכה למידה לא מעטה של ביקורת. לאדה הזדהה עם דמותו של שווייק ולדעתי העניק לו משהו מהמראה החיצוני שלו עצמו והרבה מאופיו. לאדה כמו שווייק נשאר חייל פשוט. נלחם את מלחמת ההישרדות מול הביורוקרטיה, המיליטריזם, הנצלנות, הצביעות של משטר מושחת ושל מבקרי האמנות שלא החמיאו לעבודותיו. לאדה לא ניסה לבטא את ה"רוחני באמנות". הוא הסתפק בגילוי הרוחני שבכל אדם בצד חולשותיו.
הוא חיזק בציוריו את החלשים, הילדים והמבוגרים ודיבר אליהם בכנות וללא התנשאות, ב"גובה העיניים" ותמיד בלי אלימות, בלי תוקפנות, תמיד בחיוך.
בנובמבר 2017, במלאת 130 שנה להולדתו של לאדה, נפתחה בפרג תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיו המגוונות של לאדה. היא מוקמה באולם ריקודים, מקום שלדה אהב לבלות ולצייר. היא כונתה "השביעיות של יוזף לאדה" וזה בגלל הספרה שבע החוזרת בשנת הולדתו – 1887, שנת פטירתו – 1957, ושנת פתיחת התערוכה – 2017. התערוכה נמשכה גם בשנת 2018 וזכתה לפופולריות רבה, אולי דווקא בגלל היותה כה אופטימית וטובת לב, וכה שונה מרוח תקופתנו.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוזף לאדה - אתר המרכז את יצירתו של לאדה (באנגלית)
יוזף לדה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Obec Hrusice
- ^ על מלכים אלף בית, באתר של דני קרמן
- ^ Fairy Tales. Josef Lada