רבי יוחנן בן גודגדא
רבי[1] יוחנן בן גודגדא הלוי, היה חכם בתקופת חז"ל בן הדור הראשון לתנאים. שירת בבית המקדש השני והיה מהלויים הממונים על נעילת השערים[2].
| לידה |
המאה ה-1 (או סוף המאה ה-1 לפני הספירה) פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, לויים |
| תלמידיו | רבי יהושע בן חנניה (השערה) |
| בני דורו | רבי יהושע בן חנניה |
| אב | גודגדא |
| צאצאים |
מספר בנים ובת מספר נכדים |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאודותיו מובא בתלמוד הבבלי:[3] ”מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים”. מהלשון בו קרא לרבי יהושע - "בני", סבר רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא[4] שרבי יהושע היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא. כמו כן, על פי רבי יהודה בן קלונימוס, רבי יוחנן נחשב לחסיד גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו חולין על טהרת הקודש[5].
הסיפור אודות רבי יוחנן ורבי יהושע, מתבסס למעשה על מחלוקת הלכתית ששררה ביניהם לגבי לוי שתפקידו היה משורר בבית המקדש, והוא הולך ומגיף את השער, שזה תפקידו של הלוי השוער.
- לדעת רבי יוחנן, משורר המגיף את השער בעצמו חייב מיתה, וחז"ל גזרו אף על מי שבא לסייע.
- לדעת רבי יהושע, משורר המגיף את השער בעצמו מחייב באזהרה, ואין כל איסור על משורר לסייע לשוער.
זהותו
עריכהרבי יהודה בן קלונימוס משפיירא[6] טען כי ישנם שלושה חכמים בשם יוחנן בן גודגדא וככל הנראה השני והשלישי היו צאצאיו.
משפחתו
עריכהנכדיו, בני בתו היו אילמים (על פי גרסה אחרת: אחייניו), והם ישבו בבית המדרש ושפתיהם נעו אך לא יכלו להשמיע את קולם. רבי יהודה הנשיא התפלל עבורם והם התרפאו ממחלתם ויכלו לדבר כאחד האדם, ואז התברר שהם בקיאים בכל הש"ס, וגם בספרא והספרי[7].
קישורים חיצוניים
עריכה- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן בן גודגדא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים רנ"ח-ר"ס, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ בחלק מהמקורות נקרא ללא תואר רבי ובחלקם כן
- ^ "אילו הן הממונין שהיו במקדש - יוחנן בן גודגדא על נעילת שערים" (תוספתא, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה יד)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'.
- ^ יחוסי תנאים ואמוראים
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'.
- ^ יחוסי תנאים ואמוראים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג', עמוד א'.