רבי יוחנן הסנדלר
רבי יוחנן הסנדלר היה תנא בן הדור הרביעי לתנאים, תלמידו של רבי עקיבא.
| לידה |
המאה ה-1 אלכסנדריה, מצרים, האימפריה הרומית (משוער) |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
 מירון, ישראל (זיהוי עממי מהמאה ה-13) |
| מקום פעילות | אלכסנדריה |
| תקופת הפעילות | הדור הרביעי לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים |
| רבותיו | עקיבא בן יוסף |
| בני דורו | אלעזר בן שמוע, יהודה בר אלעאי, יוסי בן חלפתא, שמעון בן יוחי, אליעזר בן יעקב, רבי מאיר, רבי נחמיה, יהודה בן בתירה, יונתן בר יוסף, נתן בן אבישלום |
| צאצאים | רש"י, המהרש"ל, יחיאל היילפרין (על פי עדות מהמאה ה-17[1]) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהעל פי התלמוד הירושלמי רבי יוחנן היה "אלכסנדרי"[2] (מאלכסנדריה), אך לא ברור האם היה יליד העיר או שהתגורר בה.
כינויו
עריכההדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו[3], כסנדלר[4] או כיהלומן[5].
יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו, אלכסנדריה[6], או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו[7].
ייחוס
עריכהעל פי האגדה, רבי יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות ומיוחס לשושלת דוד המלך, דרך הלל הזקן[דרוש מקור].
הרב יחיאל היילפרין מעיד בספרו "סדר הדורות", כי הוא מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, דרך רש"י והמהרש"ל: "אני הכותב יחיאל בידי מגילת יוחסין כתובה דאבי אמי מזרע דר"י הסנדלר, וסדר שלשלת היוחסין ממנו רש"י מאור הגולה והגאון מהרש"ל ואבי זקני הנ"ל"[8].
מתורתו
עריכההיה תלמידו של רבי עקיבא[9], והיה משמשו[10]. בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה[11].
במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים"[12].
בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"[13].
פטירתו וקבורתו
עריכהמסורת קברו בהר מירון מתועדת לראשונה[דרוש מקור] בספר "תוצאות ארץ ישראל" (1291-1270 בקירוב), למעלה מ-1100 שנה אחרי פטירתו.
הציון נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר. במערה שלש גלוסקמאות.
רבים העולים אל הקבר ביום כ"ט בתמוז, יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולה גדולה.
במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.
בתרבות
עריכהברומן "הר אדוני" שכתב ארי דה-לוקה מוזכר רבי יוחנן כדמות רוחנית.
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן הסנדלר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 687, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן הסנדלר", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים רע"ו-רע"ז, באתר היברובוקס
- רבי יוחנן הסנדלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יוחנן הסנדלר באתר "MyTzadik"
- ניגונים לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר (אורכב 24.02.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א': "אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא"
- ^ כנהוג בדורות קדומים, כגון רבי אבין נגרא ורבי ישבב הסופר
- ^ רבי נתן בן יחיאל מרומה, ספר הערוך, ערך סנדל, באתר היברובוקס
- ^ רבי אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין, ערך רבי יוחנן הסנדלר, באתר היברובוקס
- ^ הרב צבי הירש חיות, דרכי משה, זולקווא תר"א, באתר היברובוקס
- ^ מאיר איילי, "ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 1(ד), 1982, עמ' 47, הערה 202 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ הרב יחיאל בן שלמה היילפרין, סדר הדורות, ה'תקכ"ט (1769)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ה'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א.
- ^ ספרי על דברים יב כט
| תקופת חייו של הרב רבי יוחנן הסנדלר על ציר הזמן |
|---|
 |