פתיחת התפריט הראשי

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי

יום המצוין לזכר מי שנהרגו כתוצאה מטרנספוביה

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי חל מדי שנה ב-20 בנובמבר, לזכר אלו שנרצחו כתוצאה מטרנספוביה,[1] וכדי להעלות מודעות לאלימות המופנית כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית.[2]

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי נוסד בשנת 1999 על ידי גוונדולין אן סמית'[3][דרושה הבהרה] כדי להנציח את ריטה הסטר, אישה טרנסג'נדרית שנרצחה באלסטון, מסצ'וסטס.[4] בשנים הראשונות, היום הוכר בעיקר במסגרות אינטרנטיות,[5] אך מאז התפתח ליום פעולה בינלאומי. בשנת 2010, פעילויות לכבוד יום הזיכרון התקיימו ביותר מ-185 ערים בלפחות 20 מדינות.[6]

בטקסים טיפוסיים, נקראים שמותיהם של אלו שהלכו לעולמם במהלך השנה הקודמת,[7] ובדרך כלל כוללים פעילויות נוספות, כמו טקס הדלקת נרות, תערוכות אמנות, התרמות, הקרנת סרטים, מעגלי שיחה ומצעדים.[8]

תוכן עניינים

גזע, נשים טרנסג'נדריות וביקורת עריכה

חוקרים ופעילים בנושאים טרנסג'נדרים מדגישים את החשיבות של גישה הצטלבותית לפוליטיקה טרנסית, ומציינים כיצד אלימות טרנספובית קשורה באופן ישיר לגורמים כמו גזע, מין ומעמד. הדבר בא לידי ביטוי במספר המקרים הלא-פרופורציונלי של אלימות נגד נשים טרנס של צבע באופן כללי, ונגד נשים טרנסיות שחורות בפרט.[9][10][11]

התאורטיקנים סי ריילי סנורטון וג'ין הריטוורן ההעדרות מבקרים את האופן בו נרטיבים ודימויים של מיתות של טרנסים—ובעיקר טרנסיות— של צבע מופצים במרחבים קהילתיים ובתוך תנועות חברתיות בראשות הומואים לבנים,[12] כך שנשים טרנסיות של צבע מקבלות ניראות רק בעקבות מותן, ולא לפני, דבר המטשטש את העובדה שהאלימות נגדן היא תוצאה של טרנספוביה וגזעניות שיטתיות. החוקרים האלה, יחד עם פעילים טרנסג'נדרים נוספים כולל סיסי מקדונלד, ריינה גוסט, ודין ספייד, מקדמים גישה הצטלבותית לאירועים כגון יום הזיכרון ואקטיביזם טרנסג'נדרי באופן כללי.

החוקרת שרה למבל טוענת אף יותר מזה. לדבריה, יום זיכרון טרנסג'נדרי שמתמקד באבל קולקטיבי מייצר סיכון שהלבן בטקס שברובו כולל נשים של צבע כקרבנות יוכל ללהק עצמו כצופה תמים, ולא כשותף אחראי לאלימות שגורמת למותן של הנשים עליהן הוא מתאבל כחלק מהקולקטיב. למבל טוענת כי: "המשימה שלנו אם כך היא לדחוף את נושא עוד יותר רחוק—לא רק ביחס ליום הזיכרון, אלא גם באופנים בהם אנו מנרטבים ומתעמתים עם אלימות. אף אחד מאיתנו אינו חף מפשע. עלינו לייצר פרקטיקות של זיכרון בהן אנו ממקמים את עצמנו לפי מבני הכוח אשר מכוננים את האלימות מלכתחילה. המשימה שלנו היא לעבור מאהדה לאחריות, משיתוף פעולה לרפלקסיביות, מעמידה מהצד כעדים לפעולה. זה לא מספיק פשוט לכבד את זכרם של המתים. אנו חייבים לשנות את הפרקטיקות של החיים."[13]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Trans Day of Remembrance". Massachusetts Transgender Political Coalition. 2013. 
  2. ^ Millen, Lainey (20 בנובמבר 2008). "North Carolinians mark Transgender Remembrance Day". QNotes. 
  3. ^ Smith, G. "Biography". Gwensmith.com. 
  4. ^ Jacobs, Ethan (15 בנובמבר 2008). "Remembering Rita Hester". EDGE Boston. 
  5. ^ "Transgender Day of Remembrance". Human Rights Campaign. 
  6. ^ St. Pierre, E. (2010).
  7. ^ "St. Louis Observes Transgender Day of Remembrance". Vital Voice. 2012. 
  8. ^ Gonzalez, Yvonne (18 בנובמבר 2010). "Groups recognize transgender remembrance day". The State Press. אורכב מ-המקור ב-November 22, 2010. 
  9. ^ National Coalition of Anti-Violence Programs (2014). "Lesbian, Gay, Bisexual, Transgender, Queer, and HIV-Affected Hate Violence in 2014". )
  10. ^ "Black Trans* Women's Lives Matter". 
  11. ^ Vincent, Addison Rose (13 באוגוסט 2015). "State of Emergency Continues for Trans Women of Color" – באמצעות Huffington Post. 
  12. ^ C. Riley Snorton and Jin Haritaworn (2013). Trans necropolitics: A transnational reflection on violence, death, and the trans of color afterlife. The Transgender Studies Reader 2: New York: Routledge Press. עמ' 66–76. 
  13. ^ Lamble, Sarah (2008). "Retelling racialized violence, remaking white innocence: The politics of interlocking oppressions in Transgender Day of Remembrance". Sexuality Research and Social Policy: Journal of NSRC. 
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל