טרנספוביה

אפליה או דעות קדומות כנגד טרנסג'נדרים

עיינו גם בפורטל

P rainbow flag.png

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, בהומואים, בטרנסג'נדרים ובביסקסואלים

טרנספוביה היא מגוון של עמדות ורגשות שליליים כלפי אנשים טרנסג'נדרים (ובתוכם גם ג'נדרקווירים) וטרנסקסואלים בזהותם המגדרית. חוקרים מתארים טרנספוביה כרתיעה רגשית, פחד, כעס או אי-נוחות המופנים כלפי מי שאינם תואמים את הציפיות המגדריות המקובלות בחברה[2][3]. יש הטוענים כי טרנספוביה דומה להומופוביה[4][5], לגזענות ולסקסיזם. אנשים טרנסג'נדרים מופלים ומושתקים, לעיתים, גם בתוך הקהילה הלהט"בית[6].

הפגנה בעקבות תקיפתה של אישה טרנסג'נדרית בדרום תל אביב, 4 בינואר 2014[1].

טרנספוביה מבוססת על גישה של "סיס-סקסיזם", כשהמילה "סיסג'נדר" משמשת כדי לאפיין אדם שזהותו המגדרית תואמת את המגדר שיוחס לו בעת לידתו. "סיס-סקסיזם" הוא הרעיון כי על המגדר להיקבע רק באמצעות ההתאמה למין בעת הלידה, וכי חריגה מכך מהווה הפרעה נפשית או סטייה[7]. מקובל גם להתייחס לשנאה כלפי נשים טרסג'נדריות בשם "טרנסמיזוגניה" (הלחם של טרנספוביה ומיזוגיניה).

טרנסג'נדרים רבים חווים הומופוביה, ביפוביה או ביטויים דומים של שנאה בשל היותם הומוסקסואלים, ביסקסואלים או בעלי נטייה מינית אחרת שאינה הטרוסקסואליות. כמו כן, טרנסג'נדרים רבים חווים הומופוביה בשל קישור בין המגדר שלהם להומוסקסואליות[8].

אטימולוגיה ושימושעריכה

המילה טרנספוביה היא הרכב של התחילית הנאו-קלאסית "טרנס" (בלטינית: "ממול, בצד הרחוק, מעבר") המתייחסת לטרנסג'נדרים, והמילה "פוביה" (מיוונית: φόβος, phóbos, "פחד"). כמו במושג "קסנופוביה", המילה פוביה אינה משמשת כאן במשמעות של הפרעת חרדה כפי שזאת מוגדרת בפסיכולוגיה הקלינית, אלא מתייחסת לסלידה או שנאת האחר כפי שזו באה לידי ביטוי בחברה[9]. יחד עם לסבופוביה, ביפוביה והומופוביה, טרנספוביה שייכת למשפחת המונחים המתארים חוסר סובלנות, אפליה ופוגענות מכוונים כלפי פרטים הלהט"בים.

טרנספוביה שונה בתכלית מהומופוביה בכך שהיא פחד מאלו שאינם תואמים לתפקידי המגדר המצופים מאדם וזהותו המגדרית (תחושת שייכות פנימית לקבוצה מגדרית, בין אם זכרית, נקבית או משהו פחות מוגדר), ולא נטייה מינית[10].

גילוייםעריכה

 
גרפיטי טרנסופובי בשרותי נשים: שרותי נשים, לא להיכנס אם יש לך פין!

לטרנספוביה יש גילויים עקיפים וישירים. טרנספוביה עקיפה מתבטאת בשימוש בשמם הקודם ומיסג'נדרינג (אנ') - התייחסות בלשון שאינה מתאימה למגדר בו הם מציגים את עצמם. גילויים של טרנסופביה עקיפה מובילים לדה-לגיטימציה של טרנסג'נדרים[11]. גילויים ישירים של טרנספוביה כוללים אלימות פיזית או מילולית, אפליה ועוד.

מחיקת זהות והדרהעריכה

פעמים רבות אנשים בוחרים לפנות ולהתייחס לאנשים טרנסג'נדרים שלא על פי המגדר בו הם מזדהים. פנייה זו יכולה להיות מכוונת להעליב, או מתוך חוסר נכונות, של קבוצות שונות, לקבל את ההבחנה העכשווית שמגדר יכול להיות שונה ממינו של האדם[12]. כך יכול אדם לפנות לאישה טרנסג'נדרית בתואר "אדוני" ולדבר איתה בלשון זכר. לעיתים בוחרים קרובים ומכרים להתעקש ולכנות אדם בשמו הקודם ששימש אותו לפני השינוי המגדרי אותו עבר. אנשים טרנסג'נדרים חווים פעמים רבות את מחיקת זהותם[13] על ידי ממסדים שונים - משרדי ממשלה המסרבים לשנות מסמכיהם ללשון המגדר בו הם מזדהים, רופאים ושוטרים המסרבים להתייחס אליהם על פי זהותם[14]. מחיקת הזהות וההדרה על ידי ממסדים מונעים פעמים רבות מאנשים טרנסג'נדרים את הגישה לשירותים המגיעים לאזרחי מדינה, כגון גישה לשירותי רפואה[13] ומשטרה. דוגמה לכך הוא המקרה של סיסי מקדונלד, אישה טרנסג'נדרית שהורשעה בעבירה ונכלאה במתקן כליאה המיועד לגברים[15].

פעמים רבות התקשורת והעיתונות בוחרים לסקר עניינים הנוגעים לאנשים טרנסג'נדרים תוך התעלמות מזהותם המגדרית, והתייחסות אליהם במגדר הלא-נכון, ולעיתים אף בלשון "זה" ("It"). דוגמה לנטייה זו היא הסיקור התקשורתי על פרשת תקיפתה של אישה טרנסג'נדרית בדרום תל אביב בראשית שנת 2014, כאשר עיתונים רבים בחרו להתייחס לאישה כאל "טרנסג'נדר" או אף כ"גבר בבגדי אישה".[16][17]

גם לאחר מותם, לעיתים נקברים הטרנסג'נדרים במגדר שיוחס להם בצעירותם ולא במגדר שבו הזדהו לאורך חייהם. כך לדוגמה גילה גולדשטיין, שהייתה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל ולמרות הניתוח להתאמה מגדרית אותו עברה, נקברה כגבר לבקשת משפחתה[18].

הטרדה ואלימותעריכה

אנשים טרנסג'נדרים חשופים למגוון רחב של צורות אלימות החל מלעג, בהייה טורדנית ופולשנית, התגרות, איומים, הטרדות מיניות ופיזיות[19] ואף לתקיפות רחוב[20][21][22][23]. מחקר שאסף נתונים מדיווחים עצמאיים, נתונים משרותיי קו חם, שרותי רווחה ותלונות במשטרה עולה כי כי אלימות נגד טרנסג'נדרים מתחילה בשלבים מוקדמים בחייהם והם נמצאים בסיכון לסוגים שונים של אלימות, וכי אלימות מלווה אותם כל חייהם. בנוסף, נראה כי לטרנסג'נדרים יש סיכון גבוה במיוחד להיפגע מאלימות מינית: במחקר אחד נמצא ש-50% מהטרנסג'נדרים בארצות הברית סבלו אלימות מינית[24].

על פי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, ילדים טרנסג'נדרים נוטים, יותר מאשר ילדים אחרים, לחוות הטרדה ואלימות בבית הספר, במסגרות אומנה, ותוכניות טיפול בנוער[25], והם מצויים גם בסיכון מוגבר לאלימות במשפחה. לדברי החוקרים, בני נוער טרנסג'נדרים חווים באופן קבוע התגרות ובריונות בבית הספר. כמעט כל בני הנוער הטרנסג'נדרים מדווחים שהוטרדו מילולית או פיזית בבית הספר, במיוחד במהלך שיעורי ספורט, באירועים בית ספריים או בעת שימוש בשירותים. שלושה רבעים מהנחקרים דיווחו על תחושת חוסר ביטחון[3].

הקהילה הטרנסג'נדרית השחורהעריכה

מחקרים מצאו כי הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה מתמודדת עם אפליה ברמה גבוהה יותר משאר הקהילה הטרנסג'נדרית, הנובעת משילוב גזענות וטרנספוביה[26]. מחקר מצא כי הקהילה חווה רמה גבוהה יותר של עוני, ניסיונות התאבדות והטרדות, בעוד שההשפעות של מחלת HIV וסירוב לטיפולי בריאות בשל טרנספוביה או גזענות גדולות יותר משאר אוכלוסיית הלהט"ב[27].

ארגון "צוות המשימה הלאומי של קהילת הלהט"ב" ערך סקר בנושא עבור הבחנת מגמות אלה בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה עם הקהילה הטרנסג'נדרית הכוללת[28]. הסקר מצא כי בקרב המשיבים השחורים 49% דיווחו שניסו להתאבד בעוד ממצאים נוספים היו שקבוצה זו דיווחה כי 26% הם מובטלים ו-34% דיווחו על הכנסה שנתית של פחות מ-10,000 דולר בשנה. 41% מהנשאלים דיווחו על חוסר בית בשלב כלשהו בחייהם, שהם פי 5 משיעור האוכלוסייה הכללית בארצות הברית[28]. כמו כן, הדו"ח גילה כי הקהילה הטרנסג'נדרית השחורה או הקונפורמציה המפורסמת במגדר דיווחו כי 20.23% חיים עם HIV וכי מחצית מהנשאלים שלמדו בבית ספר אשר הביעו את זהותם הטרנסג'נדרית או אי התאמה מגדרית דיווחו על הטרדה מהסביבה. 27% מבני הנוער הטרנסג'נדרים השחורים דיווחו על תקיפה פיזית, 15% הותקפו מינית ו-21% עזבו את בית ספרם עקב מקרי אלו של הטרדה[28].

טרנספוביה במערכת החינוךעריכה

בבתי הספר בארצות הברית, מתבגרים טרנסג'נדרים חווים התעללות ולא מקבלים טיפול ראוי במסגרות החינוכית. לאלימות בבתי הספר יש השלכות שליליות הן על הקורבן והן על כלל אוכלוסיית בית הספר. התעלמות מאלימות כלפי המתבגרים טרנסג'נדרים משדרת מסר של לגיטימציה לאלימות כלפי קבוצות שונות[29]. "בני נוער טרנסג'נדרים מדווחים לעיתים קרובות על פחד וחרדה מפני שימוש בשירותים וחדרי הלבשה בבית הספר, משום שהם חוו הטרדה מצד שני בני גילם ומבוגרים בעת השימוש בהם"[דרוש מקור][מפני ש...]. למעלה מ -80% מבני הנוער הטרנסג'נדרים מדווחים על חוסר ביטחון בסביבה בית ספרית, 40% דיווחו על התעללות גופנית, ומעל 65% דיווחו כי הם מציקים להם באינטרנט או ברשתות החברתית[30]

טרנספוביה בשוק העבודהעריכה

מעסיקים רבים נוטים שלא לשכור אנשים בעלי חזות החורגת מן הנורמה המגדרית. לפיכך אנשים טרנסג'נדרים מוצאים עצמם פעמים רבות מתקשים למצוא עבודה. אלימות ואווירה טרנספובית עשויות להתגלות גם תוך כדי העבודה במקום העבודה, ולעיתים אנשים טרנסג'נדרים אשר רק מתחילים את תהליך השינוי המגדרי שלהם מוצאים עצמם מפוטרים מעבודתם בעקבות זאת[31]. מקומות עבודה המעסיקים אנשים טרנסג'נדרים ומונעים היווצרות אווירה טרנספובית מכונים "טרנספרנדליים".

בשנת 2013 מרינה משל, טרנסג'נדרית אשר עבדה כמתרגלת מתמטיקה בבית ספר דתי לנערות בפתח תקווה, טענה שפוטרה מעבודתה בשל סירובה להסתיר את זהותה המגדרית. תביעה תקדימית שהגישה משל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה ברוב דעות, ונקבע בפסק הדין שהיא פוטרה מסיבות מוצדקות שאינן קשורות לזהות המגדרית שלה[32]. ב-2019 הוקם מרכז סיוע לטרנסג'נדריות להשתלבות בשוק העבודה.

על רקע האפליה בשוק העבודה, כשליש טרנסג'נדריות בישראל מובטלות[33]. סקר משנת 2022 לימד כי כרבע מהמעסיקים אינם מוכנים להעסיק אנשים מהקהילה הטרנסית, וכשליש מהישראלים אינם מעוניינים לעבוד או ללמוד לצד אנשים מהקהילה.[34]

פמיניזם וטרנספוביהעריכה

  ערך מורחב – TERF

עמדות פמיניסטיות מסוימות נחשבות טרנספוביות. לקבוצת העמדות הזו ניתן השם TERF, ראשי תיבות של Trans Exclusionary Radical Feminism (אנ'), פמיניזם רדיקלי מדיר טרנסים. חלק מהפמיניסטיות מערערות על הטענה כי בהתאמה מגדרית וניתוחים לשינוי מגדר הם בחירה אישית וטענות כי זוהי המצאה רפואית. וכן ערעור האם נשים טרנסיות הן נשים במובן המקובל של המילה, ועל כן מה מקומן במרחבים לנשים בלבד[35][36]. בשנות השבעים של המאה הקודמת, היו מספר אירועים בארצות הברית בהן נשים טרנסיות לא התקבלו בברכה בכנסים לסביים ובכנסים פמיניסטיים. פמינסטיות רדיקליות, טענו כי השינוי הגופני אינו משנה את התפיסות החברתיות של גברים ונשים ושמגדר אינו חלק מהזהות אלא חלק ממעמד חברתי[37]. כלומר, התפקידים החברתיים של נשים וגברים המוטבעים בנו לא משתנים בטיפול רפואי וגברים ימשיכו להיות מדכאים ונשים מדוכאות[35].

הסופרת האקטיביסטית הטרנססקסואלית, סנדי סטון (אנ'), הגיבה לטענות של פמיניסטיות רדיקליות במניפסט (The Empire Strikes Back: A Posttranssexual Manifesto)[38] שכתבה. שם היא טוענת שהן המערכת הרפואית והן הפמיניזם הרדיקלי השתמשו בכלים אינטלקטואלים שווים על מנת להסביר, להסדיר ולנרמל את המערכת של מין ומגדר ולנהל את הגוף הטרנססקסואלי[39].

בזמן מצעד הגאווה בלונדון ב-2018, קבוצה קטנה של לסביות שקראה לעצמה "להוציא את ה- ל" (Get the L Out) הפגינו בזמן המצעד. המפגינות טענו שהפוליטיקה של קהילת הלהטב"ק אינה מייצגת יותר נשים לסביות וגורמת למחיקת הזהות הלסבית בשעה שהקהילה כוללת בתוכה קבוצות שהן למעשה הטרוסקסואליות. הן קראו להוריד את הל' מראשי התיבות של הקהילה משום שהאות ל' אינה מייצגת לסביות, בשעה שהקהילה מאפשרת לגברים לקרוא לעצמם לסביות[40][41] (אמרה שהייתה מכוונת לנשים טרנסיות לסביות).

אנדריאה דבורקין, סופרת פמיניסטית רדיקלית, כתבה בספרה משנת 1974, "שנאת נשים: הסתכלות רדיקלית על מיניות", שיש לתמוך בטרנסקסואלים ולכל טרנסקסואל יש את הזכות לקיום בתנאים שהם בוחרים. כלומר, כל טרנסקסואלית זכאית לניתוח להתאמה מגדרית, במימון הקהילה. עם זאת, דבורקין גם ציינה שתופעת הטרנסקסואליות עלולה להיעלם בחברה חופשית, שיהיו בה אופנים חדשים של זהות והתנהגות מינית[42][43].

תפיסות פמיניסטיות אחרות כמו טרנס-פמיניזם, הן פרספקטיבות טרנסג'נדריות על פמיניזם, או פרספקטיבות פמיניסטיות בסוגיות טרנסג'נדריות המצביעות על הקשר בין אפליית נשים למקומם של טרנסים בחברה המערבית. טרנס-פמיניזם טוען שיש צורות רבות של סקסיזם, שלעיתים קרובות קשורות זו לזו ולצורות אחרות של דיכוי[44].

הקהילה הגאה וטרנספוביהעריכה

קהילת הלהט"ב נתפסת לעיתים כמונוליתית, כאילו לכל הקבוצות, המיוצגות בראשי התיבות, יש סדר יום משותף ואינטרסים דומים. עם זאת, כמו רוב התופעות החברתיות, המצב הרבה יותר מורכב. ראשי תיבות עצמם, מציגים מצג שווא, כאילו הומואים ולסביות וביסקסואלים וטרנסג'נדרים הן קטגוריות ברורות המופרדות בצורה ברורה זו מזו. ג'יליאן טוד וייס, טוענת כי הטרנספוביה של הומוסקסואלים ולסביות קשור, במקור, לרתיעה וחוסר הקבלה של פמיניסטית רדיקליות כלפי טרנסים וכן למאבק של הומואים ולסביות לקבלת הכרה תחת הטענה כי הם דומים לחברה ההטרוסקסואלית ("אנחנו כמוכם"), למעט ההיבט של הזוגיות בת אותו המין. טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים פגעו לטענתה, ביכולת ההשתלבות של הומואים ולסביות בחברה הכללית[45]. אמי סטון, טוענת על בסיס ראיונות עם הומואים ולסביות אקטיביסטים שהעידו כי יש בקרבם תחושה שטרנסים "נדחפו" לתוך הקהילה ופוגעים בהישגים שהושגו עד כה[46].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עזרי עמרם, ‏חשד: תקפו טרנסג'נדרית בגז פלפל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בינואר 2014‏
  2. ^ Chakraborti, Neil; Garland, Jon (2009). Hate Crime: Impact, Causes and Responses. SAGE Publications, Ltd. pp. 77. ISBN 1412945682.
  3. ^ 1 2 Chrisler, Donald R.; McCreary, Joan C. (2010). Handbook of Gender Research in Psychology, Volume 2. Springer. p. 366. ISBN 1441913556.
  4. ^ Maurianne Adams, Lee Anne Bell, Pat Griffin (2007). Teaching for Diversity and Social Justice. Routledge. pp. 198–199. ISBN 1135928509. נבדק ב-27 בדצמבר 2014. Because of the complicated interplay among gender identity, gender roles, and sexual identity, transgender people are often assumed to be lesbian or gay (See Overview: Sexism, Heterosexism, and Transgender Oppression). ... Because transgender identity challenges a binary conception of sexuality and gender, educators must clarify their own understanding of these concepts. ... Facilitators must be able to help participants understand the connections among sexism, heterosexism, and transgender oppression and the ways in which gender roles are maintained, in part, through homophobia. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  5. ^ Kerri Durnell Schuiling, Frances E. Likis (2011). Women's Gynecologic Health. Jones & Bartlett Publishers. pp. 187–188. ISBN 0763756377. נבדק ב-27 בדצמבר 2014. Homophobia is an individual's irrational fear or hate of homosexual people. This may include bisexual or transgender persons, but sometimes the more distinct terms of biphobia or transphobia, respectively, are used. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  6. ^ Wing Sue, Derald (2010). Microaggressions and Marginality: Manifestation, Dynamics, and Impact. Wiley. p. 224. ISBN 0470491396.
  7. ^ Sian Ferguson. "3 Examples of Everyday Cissexism". Everyday Feminism.
  8. ^ ניק דאפי, Transphobia and homophobia are inextricably linked, האקונומיסט, ‏13 ביולי 2018 (באנגלית)
  9. ^ Shelley, Christopher., Transpeople : repudiation, trauma, healing, Toronto: University of Toronto Press, 2008, עמ' 34-35
  10. ^ Katrina Warriner, Craig T. Nagoshi, Julie L. Nagoshi, Correlates of Homophobia, Transphobia, and Internalized Homophobia in Gay or Lesbian and Heterosexual Samples, Journal of Homosexuality 60, 2013-9, עמ' 1297–1314 doi: 10.1080/00918369.2013.806177
  11. ^ Sexual orientation and transgender issues in organizations : global perspectives on LGBT workforce diversity, [Cham, Swittzerland]: Springer, 2016, עמ' 114
  12. ^ Sandra E. Weissinger (Editor), Dwayne A. Mack (Editor), Elwood Watson (Editor), Violence against black bodies : an intersectional analysis of how black lives continue to matter, New York: Routledge, 2017, עמ' 60
  13. ^ 1 2 Kevin A. McLemore, Experiences with Misgendering: Identity Misclassification of Transgender Spectrum Individuals, Self and Identity 14, 2015-01-02, עמ' 51–74 doi: 10.1080/15298868.2014.950691
  14. ^ Mark A. Walters, Jennifer Paterson, Rupert Brown, Liz McDonnell, Hate Crimes Against Trans People: Assessing Emotions, Behaviors, and Attitudes Toward Criminal Justice Agencies, Journal of Interpersonal Violence, 2017-06-27, עמ' 088626051771502 doi: 10.1177/0886260517715026
  15. ^ Russell Goldman, Transgender Activist CeCe McDonald Released Early from Prison, ABC News, ‏January 14, 2014 (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
  16. ^ יניב קובוביץ', טרנסג'נדר הותקף הלילה בתל אביב; 11 חשודים נעצרו, באתר הארץ, 4 בינואר 2014
  17. ^ שירי קושניר, מידן ארמה ואליאס אינברם, לוקחות את הלילה, באתר הטלוויזיה החברתית, 9 בינואר 2014
  18. ^ איתי בלומנטל, הטרנסג'נדרית הראשונה של תל אביב נקברה כגבר, באתר ynet, 6 בפברואר 2017
  19. ^ Leslie J. Moran, Andrew N. Sharpe, Violence, identity and policing: The Case of violence against transgender people, Criminal Justice 4, 2004-11, עמ' 395–417 doi: 10.1177/1466802504048656
  20. ^ 11 רעולי פנים תקפו טרנסג'נדרית בגז פלפל, ynet, ‏2014-01-04
  21. ^ טרנסג'נדרית הותקפה: "זה משנאה לקהילה", ynet, ‏2015-05-22
  22. ^ החדשות - טרנסג'נדריות הותקפו בקניון: "לא מקבלים אותנו עם האמת..., mako, ‏2015-06-30
  23. ^ Deadly Violence Against Transgender People Is on the Rise. The Government Isn’t Helping., American Civil Liberties Union (באנגלית)
  24. ^ Rebecca L. Stotzer, Violence against transgender people: A review of United States data, Aggression and Violent Behavior 14, 2009, עמ' 170–179 doi: 10.1016/j.avb.2009.01.006
  25. ^ Y. Gavriel Ansara, Peter Hegarty, Cisgenderism in psychology: pathologising and misgendering children from 1999 to 2008, Psychology and Sexuality 3, 2012-05, עמ' 137–160 doi: 10.1080/19419899.2011.576696
  26. ^ Kevin Jefferson, Torsten B. Neilands, Jae Sevelius, Transgender women of color: discrimination and depression symptoms, Ethnicity and inequalities in health and social care 6, 2013, עמ' 121–136 doi: 10.1108/EIHSC-08-2013-0013
  27. ^ Approved Requests for USTS Data, www.icpsr.umich.edu (באנגלית)
  28. ^ 1 2 3 New analysis shows startling levels of discrimination against Black transgender people, National LGBTQ Task Force, ‏2011-09-16
  29. ^ Lang, Nico (2017-06-04). "New Study: Rates of Anti-LGBTQ School Bullying at 'Unprecedented High'" (באנגלית). נבדק ב-2019-03-27.
  30. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2016-10-05
  31. ^ ג'ורג' אבני, לראשונה בישראל: סקר שוויון הזדמנויות בעבודה ללהט"ב, באתר מאקו גאווה, 12 בדצמבר 2013
  32. ^ פסק הדין של בית הדין לעבודה http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3841795.pdf מאתר הנהלת בתי המשפט מיום 13 במאי 2014
  33. ^ ירון, לי (2019-04-12). "שליש מהטרנסג'נדריות בישראל מובטלות: "שואלים מה יש לנו בין הרגליים"". הארץ. נבדק ב-2019-04-13.
  34. ^ ניצן צבי כהן, ‏שליש מהישראלים לא מוכנים לעבוד או ללמוד עם אנשים מהקהילה הטרנסית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 ביוני 2022
  35. ^ 1 2 Talia Bettcher, The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Metaphysics Research Lab, Stanford University, Spring 2014, 2014
  36. ^ Darryl B. Hill, Brian L. B. Willoughby, The Development and Validation of the Genderism and Transphobia Scale, Sex Roles 53, 2005-10, עמ' 531–544 doi: 10.1007/s11199-005-7140-x
  37. ^ Goldberg, Michelle (2014-07-28). "What Is a Woman?" (באנגלית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2019-03-28.
  38. ^ Sandy Stone, http://webs.ucm.es/info/rqtr/biblioteca/Transexualidad/trans%20manifesto.pdf, 1993(הקישור אינו פעיל)
  39. ^ Charles Syms, Identities claimed, identities assigned: Transgender subjectivities in Raymond’s The Transsexual Empire and Stone’s The Empire Strikes Back
  40. ^ Josh Gabbatiss, Anti-trans activists tried to stop London's Pride parade by laying down in the street, The Independent, ‏2018-07-07 (באנגלית)
  41. ^ JO BARTOSCH, What Really Happened With Lesbian Protestors At Pride London Yesterday?, CONATUS NEWS, ‏2018-07-08 (באנגלית)
  42. ^ Judith Grant, Andrea Dworkin and the Social Construction of Gender: A Retrospective, Signs: Journal of Women in Culture and Society 31, 2006-06, עמ' 967–993 doi: 10.1086/500603
  43. ^ Leah Claire Allen, The Pleasures of Dangerous Criticism: Interpreting Andrea Dworkin as a Literary Critic, Signs: Journal of Women in Culture and Society 42, 2016-09, עמ' 49–70 doi: 10.1086/686977
  44. ^ JULIA SERANO, Trans Feminism: There’s No Conundrum About It – Ms. Magazine, msmagazine.com, ‏4/18/2012
  45. ^ Jillian Todd Weiss, GL vs. BT, Journal of Bisexuality 3, 2003-04-12, עמ' 25–55 doi: 10.1300/J159v03n03_02
  46. ^ Amy L. Stone, More than Adding a T: American Lesbian and Gay Activists' Attitudes towards Transgender Inclusion, Sexualities 12, 2009-05-20, עמ' 334–354 doi: 10.1177/1363460709103894