יום הזיכרון לרצח העם הארמני

יום הזיכרון לרצח העם הארמני הוא יום זיכרון שנתי ב-24 באפריל, לזכר רצח העם הארמני בשנים 1915–1918 ולזכר רצח כ-1.5 מיליון ארמנים על ידי העות'מאנים, על ידי סדרה של מעשי טבח, הרעבה, וצעדות מוות, שלוו גם במעשי אונס רבים ושעבוד מיני. בירוואן, בירת ארמניה, צועדים מאות אלפי אנשים אל אנדרטת רצח העם ציסנרקאברד כדי להניח פרחים על הלהבה הנצחית. יום זה נקרא גם "יום הקדושים הארמנים".

יום הזיכרון לרצח העם הארמני
Մեծ Եղեռնի զոհերի հիշատակի օր

עצרת זיכרון ב-24 באפריל 2009, ליד האנדרטה לזכר רצח העם הארמני
סוג	יום השנה
סיבה	רצח העם הארמני

24 באפריל, הוא התאריך שבו נעצרו ונרצחו בשנת 1915 כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים בבירה איסטנבול בידי ממשלת הטורקים הצעירים. בתאריך זה מציינים הארמנים את יום השנה לרצח העם.

ב-24 באפריל 1965, יום השנה ה-50 לאחר רצח העם, התקיימו ההפגנות המוניות בירוואן ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית, שהייתה אז חלק מברית המועצות. בהפגנה השתתפו כ-100,000 איש, שהפגינו במשך 24 שעות מול בניין האופרה של ירוואן (Yerevan Opera Theater) בדרישה שהשלטון הסובייטי יכיר ברצח העם הארמני, ובדרישה להקמת אתר זיכרון בעיר הבירה ירוואן שינציח את זכר הקורבנות. בעקבות ההפגנות החליט הקרמלין, בשיתוף שלטונות ארמניה ואנשי הכנסייה הארמנית, להקים אתר הנצחה. הפגנות אלה נחשבות תחילת ההתעוררות הציבורית הראשונה של התודעה הארמנית בארמניה הסובייטית, ולתחילת מאבקו של העם הארמני בדרישה להכרה של אומות העולם ברצח העם.

ב-1965 ערכה הקהילה הארמנית בישראל טקס פומבי ראשון, ביפו, לציון יום הזיכרון לנספים. מאז 1972 הקהילה הארמנית בישראל מציינת את יום הזיכרון ברובע הארמני בירושלים.

ראו גם

• הכחשת רצח העם הארמני
• המוזיאון לרצח העם הארמני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יום הזיכרון לרצח העם הארמני בוויקישיתוף