יון ג. דוקה
יון גֶאורְגֶה דוקה (ברומנית: Ion Gheorghe Duca; 20 בדצמבר 1879 - 29 בדצמבר 1933) היה פוליטיקאי רומני, ממנהיגי המפלגה הלאומית-ליברלית ומקרוביו של יון.י.ק. ברטיאנו, כיהן כשר הדתות, שר החינוך, שר החוץ ושר הפנים והיה ראש ממשלת רומניה מ־14 בנובמבר 1933 ועד 29 בדצמבר 1933. היה משפטן בהכשרתו. בשנת 1930 היה יושב ראש המפלגה הלאומית-ליברלית. נרצח ב-29 בדצמבר 1933 בעת כהונתו כראש ממשלה, בשל נסיונותיו לדכא את פעילות התנועה הלגיונרית.
 | |||||||||
| לידה |
20 בדצמבר 1879 בוקרשט, ממלכת רומניה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1933 (בגיל 54) סינאיה, ממלכת רומניה | ||||||||
| מדינה |
רומניה | ||||||||
| השכלה |
המכללה הלאומית "קנטמיר וודה" | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הלאומית ליברלית | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהיון גאורגה דוקה נולד כבן למשפחה אריסטוקרטית רומנית. היה בנם של המהנדס גאורגה דוקה ושל אשתו, לוצ'יה לבית גיקה. למד משפטים בפריז. ב-1922 מונה דוקה לתפקיד שר החוץ של רומניה והיה מן התומכים בהסכמה הקטנה, ברית בין רומניה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה, שנוצרה, בין השאר, על מנת להדוף את שאיפותיה הטריטוריאליות של הונגריה של הורטי.
דוקה התנגד לחזרתו לרומניה והכתרתו של קרול השני, מלך רומניה ולאחר הכתרתו נשבע לחתוך את זרועו ולא לשתף פעולה איתו. הוא היה מבקר חריף של המלך ושל הממשלות, שפעלו תחתיו, אך לאחר משבר ממשלתי והתפטרות הממשלה הוזמן על ידי המלך, בנובמבר 1933, להרכיב ממשלה זמנית, שתכהן עד הבחירות בחודש דצמבר. דוקה פעל בתקופה זו למניעת השתתפות התנועה הלגיונרית בבחירות ודאג לפרסם את האיסור ביום האחרון לפני סגירת ההרשמה לבחירות, כדי למנוע מהלגיונרים הצטרפות לרשימות אחרות או הקמת רשימה חדשה. כעבור זמן קצר נרצח על רציף תחנת הרכבת בסינאיה על ידי הניקדורים, שלושה מחברי התנועה הלגיונרית. ידיעות על תכנון הרצח הגיעו לידי המלך לפני הרצח, אך זה הורה למשטרה לא לעשות דבר, כדי למנוע את הרצח ולאחר הרצח סירב לפגוש את משפחת הנרצח.
הנצחה
עריכהלמשך זמן קצר נקראה העיירה קריסטורו סקוייסק שבמחוז הארגיטה על שמו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- „Adeverul“ despre asasinarea lui I.G. Duca (I) (ברומנית)
- „Adeverul” despre asasinarea lui I.G. Duca (II) (ברומנית)
