יון פדר

עיתונאי ישראלי

יוֹן פדר (נולד ב-1954) הוא עיתונאי ועורך, שימש כעורך הראשי של אתר ynet בשתי קדנציות: בשנים 2000–2013 ומאוקטובר 2017 עד יוני 2020. בין שתי הקדנציות היה העורך הראשי של "ידיעות אינטרנט" - חטיבת האינטרנט של קבוצת ידיעות אחרונות.

יון פדר
לידה 1954 (בן 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עדנה לומסקי-פדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יוֹן פדר הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל דרגת סא"ל (מיל.) בצה"ל.

את תחילת הקריירה העיתונאית שלו עשה ב"קול ישראל", אליו הצטרף ב-1979 ובו שימש כתב ועורך בחטיבת החדשות. בין השאר היה כתב לענייני חברה ורווחה, כתב חינוך וכן ערך לפרקים יומני חדשות ואת יומן סוף השבוע.

באמצע שנות ה-80 עבר ל"הוצאת כתר" והיה לעורכה הראשי. בתקופתו עברה הוצאת הספרים מהפך דרמטי, והוא פעל להרחבה ניכרת של הקטגוריות המו"ליות והספרותיות שבהן היא עסקה. בין השאר מזוהה פדר עם חשיפה וגיוס של דור סופרים ישראלים חדש, וכמו כן עם ייזומם ועריכתם של אנציקלופדיות ופרויקטים מו"ליים גדולים כגון: "בריטניקה לנוער", סדרת "ההיסטוריה של ארץ ישראל" (ב-10 כרכים) ו"האנציקלופדיה הישראלית הכללית".

פדר שימש משך כמה שנים גם כעורך הראשי של הוצאת ידיעות אחרונות. פעילותו בהוצאה זו מזוהה עם מהלך משמעותי של הרחבת תחומי העיסוק שלה וגיוונם.

עורך אתר ynet

עריכה

בשנת 1999 הצטרף פדר לצוות ההקמה של אתר ynet, וחודשים אחדים לאחר השקת האתר מונה לעורכו הראשי.

בהובלתו הפך ynet לאחד האתרים הפופולריים ביותר באינטרנט העברי ולגורם תקשורתי בעל השפעה ניכרת על סדר היום של הציבור הישראלי. פדר פעל להגדלה דרמטית של האתר, שבתחילת ימיו עסק בעיקר בחדשות, והקים בו מדורי תוכן במגוון תחומים.

מדיניות העריכה שלו, שאותה הביע לא אחת בתקשורת, התאפיינה בשילוב של גישה עיתונאית שמרנית עם חדשנות אינטרנטית. כבר בשנתו הראשונה של ynet, כשעדיין נחשב למיזם אינטרנטי ראשוני, הצהיר פדר כי בכוונתו להפוך את ynet למרכז מדיה כלל-ארצי שאינו נופל בחשיבותו מהמדיות המסורתיות, ולחרוג בכך מה"גטו" האינטרנטי לבדו. לשם כך פעל להרחבה עקבית של תחומי הכיסוי שבהם עוסק ynet, אף מעבר לכל מה שהמדיה המסורתית עוסקת בו. כמעצב מדיניות העריכה של האתר, הוא הדגיש אחריות מקצועית ועמידה בדרישות האתיות של ענף העיתונות, בצד נועזות ו"ראש פתוח" החורגים מהדפוסים העיתונאיים המסורתיים.

בין המהפכות שמזוהות עם פדר, נמצאת מהפכת הטוקבקים, שחשיבותה לדידו, כפי שהתבטא בראיונות בעיתונות, ב"מתן אמצעי ביטוי חופשי ובלתי-מבוקר לציבור הגולשים". את הטוקבקים נהג לתאר כאחד האמצעים ששינו, במדיה החדשה, את היחסים המסורתיים שבין הכותבים לקוראים, והפכו אותם למאוזנים יותר. כאחד מיזמי מנגנון הטוקבק באינטרנט הישראלי, הביע פדר התנגדות להצעות חוק שביקשו לאכוף מנגנוני זיהוי של כותבי טוקבקים ואמצעי פיקוח אחרים. פדר הביע תמיכה בחופש הביטוי והתנגדות לצנזורה של גולשים. עם זאת הנהיג באתר ynet סלקציה של טוקבקים, וחלק ניכר מהם נפסל מטעמים של עבירה על החוק, כגון דיני לשון הרע, פגיעה בפרטיות, דיבה, הסתה או תרבות דיבור בלתי ראויה (על-פי הסטנדרט שהכתיב לעורכי האתר).

פדר התבטא גם בגנות חוסר ההסתגלות, לטעמו, של גופים ממשלתיים (כגון משרד החוץ) וגופים צבאיים כגון הצנזורה הצבאית לעידן של ריבוי ערוצים והעברת מידע באמצעים אינטרנטיים וסלולריים. באופן בולט הביע את עמדתו זו[1] בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, כשהצנזורה הצבאית הטילה איפול ממושך על תוצאותיו וגרמה בכך לגל שמועות ששטף את ישראל.

יון פדר הגדיר את עצמו כ"חוד החנית של ווב 1.0 במובן הטוב של המונח" והבהיר שהוא רואה חובה לעצמו, בתפקידו כעורך ynet "להגיש לגולשים תמונת עולם סדורה ואובייקטיבית במידת האפשר, תוך הבחנה בין הטפל לעיקר והבחנה הירארכית של המציאות" (מתוך ראיון שנערך עמו במסגרת עבודת MA באוניברסיטה העברית). על-רקע זה הביע פעמים אחדות פקפוק באשר לאיכותם של לא מעט אתרים ומוצרי וב 2.0. בריאיון ל"גלובס" בסוף 2006 אמר: "אני פחות מתפעל מווב 2.0"[2].

פדר נחשב, על-פי חוקרי מדיה רבים באקדמיה, כדמות מפתח בעיצוב פני התקשורת בישראל בעשור הראשון של המאה ה-21. הפרופ' דן כספי, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אמר בהרצאה: "יון פדר מיסד עבור קבוצת ידיעות אחרונות את התשתית שתהווה את לב הקבוצה בעשרות השנים הבאות, והוא למעשה האיש שמעביר את הקבוצה, באופן יעיל ושיטתי, לעידן שאחרי הפרינט". וכך פרופ' יורם פרי, ראש מכון חיים הרצוג באוניברסיטת תל אביב, בדברי לוואי להצגת נתוני מדד אמון התקשורת (פברואר 2005): "... כך למשל ההקפדה החמורה יחסית שיון פדר, עורך ynet, הנהיג ליישום כללי אתיקה וסטנדרט מקצועי מחמיר, זיכתה את ynet באמון קהל הגולשים, ויצרה מהפך בעמדת הקהל הישראלי במידת האמון שהוא רוחש למידע חדשותי באינטרנט בכלל".

בצד תפקידו כעורך הראשי של ynet, מרצה פדר בנושאי עיתונות שונים, ובין השאר ניהל משך כמה שנים קורס על המדיה המקוונת, במסגרת החוג לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.

בחודש ינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את פדר לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי פדר הוא האיש שאחראי לכך ש"ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל"[3].

ביולי 2013, לאחר שעמד בראש "ynet" קרוב ל-13 שנים, סיים פדר את תפקידו כעורך האתר ומונה לעורך "ידיעות אינטרנט" - חטיבת אתרי האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות"[4]. לאחר פרישתו מתפקיד העורך, המשיך לפרסם באתר ynet טורים העוסקים בביקורת מופעי תרבות ומוזיקה. עם כניסתו לתפקידו החדש הצהיר פדר כי בכוונתו להרחיב את פעילויות האינטרנט של הקבוצה לתחומים נוספים. במהלך השנה הראשונה בתפקידו כעורך "ידיעות אינטרנט" הוקמו ונקנו אתרים שונים בהם אתרים מסחריים ואתרי תוכן כגון אתר הילדים והנוער "פרוגי", אתר הספורט "קיק", אתר האמנות "ynetart" ואחרים.

באוקטובר 2017 חזר פדר לתפקיד העורך הראשי של אתר ynet.[5] בפברואר 2019 החל האתר להציג גם כתבות המיועדות למנויים בלבד, במסגרת הקרויה "+ynet"[6]. פדר סיים תפקיד זה ב-30 ביוני 2020.[7]

אנציקלופדיה ynet

עריכה

בצד דחיפתו להרחבה מתמדת של ynet גם מעבר לתכניו העיתונאיים, יזם פדר את הקמתה של אנציקלופדיה ynet. עם השקתה של האנציקלופדיה אמר פדר כי "אין מדיום מתאים יותר לאנציקלופדיות מהמדיום האינטרנטי. בעבר עשיתי זאת בפרינט, היום אני עושה זאת במדיום מקוון ומי כמוני יכול להעיד על יתרונות האינטרנט לעניין זה. המדיום הזה מאפשר עדכון מתמיד, און-לייני, של האנציקלופדיה על מכלול ערכיה, נתוניה והעובדות שמביאה; ובמקביל מאפשר המדיום האינטרנטי חיפוש ואיתור ערכים באופן היעיל ביותר והמהיר ביותר האפשרי." אשר למדיניות העריכה של האנציקלופדיה - לדבריו "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפיסה אידאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות, תוך העדר משוא פנים, הטיות ונטיות, ובניסוח האובייקטיבי המרבי האפשרי". האנציקלופדיה צפויה לסיים את פעילותה בסוף שנת 2020.

חיים אישיים

עריכה

נשוי לפרופ' עדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית, ואב לשניים. אמו הייתה סופרת הילדים קרה פדר-טל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יון פדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה