יוסי שניר
יוסי שניר (נולד ב-1943) הוא קצין חימוש צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, ביצע שרשרת תפקידים מרכזיים באגף האפסנאות וסיים את שירותו בצה"ל בתפקיד ראש חטיבת התכנון באגף. היה שותף בפיתוח טנק המרכבה ובפיתוח נגמ"ש הפומ"ה ("פורץ מכשולים הנדסי").
 | |
| לידה |
1943 (בן 81 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | שש (סאס) |
| השכלה |
אוניברסיטת חיפה |
| בן או בת זוג |
ברכה אלפרט |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1962–2009 (כ־47 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיוסי שניר נולד בירושלים. הוא בוגר תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים מטעם המסלול לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה.
התגייס לצה"ל בשנת 1962 לאחר שסיים את לימודיו כהנדסאי מכונות והחל את דרכו כטכנאי צריח. הוא נשאר כמדריך בבה"ד 20 ומשם יצא לקורס קציני חימוש אותו סיים ב-1964. בסיום הקורס שובץ כמפקד מחלקת החימוש בגדוד תותחנים ואחר כך הפך לקצין החימוש של הגדוד. במהלך שירותו הגדוד השתתף במספר קרבות עם הסורים במסגרת ימי קרב של המלחמה על המים. השתחרר מצה"ל בשנת 1965 ושובץ כקצין חימוש בגדוד תותחנים במילואים. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות הגדוד בסיני בגזרה המרכזית כאשר כוחות האחזקה תחת פיקודו מתקנים כלים תוך ביצוע ירי ואף היה שותף להיתקלויות עם האויב. את מלחמת ההתשה התחיל כקצין חימוש גדודי וקודם לקצין חימוש עוצבת אשדות במילואים. בשלהי המלחמה, למול מחסור בקצינים, חזר לשירות קבע ב-1969 כעוזר קצין חימוש ראשי להנדסה. במלחמת יום הכיפורים שימש במינוי משני כקצין חימוש עוצבת אשדות (אגד 214) והשתתף בקרבות בסיני.
את רוב תפקידיו הבאים ביצע באגף האפסנאות (אג"א):
- רע"ן תקציב אחזקה באג"א: הענף היה אחראי על תכנון תקציב ותקצוב פרויקטי הפיתוח ותשתיות האחזקה.
- רע"ן צל"ם ותחמושת באג"א: הענף היה אחראי על רכש של כלל הצלם לצה"ל כולל תחום התחמושת.
- רמ"ח הצטיידות מטכ"לי באג"א: המחלקה הייתה אחראית על רכש כלל הציוד לצה"ל משרוכי נעליים ועד רק"ם כבד. במהלך שירותו בתפקיד זה האתגר המרכזי היה מלחמת לבנון הראשונה בה המחלקה נתנה פתרונות לוגיסטיים תומכי לחימה.
- מפקד מרכז ציוד: אחד הגופים הלוגיסטיים הגדולים בצה"ל האחראי על טיפול בציוד הלחימה בצה"ל.
- רח"ט תכנון באג"א: היה אחראי על שתי מחלקות – הצטיידות ומחלקת יו"פ (יצור ופיתוח - קליטת המרכבה) ומחלקת פרויקטים.
במסגרת תפקידו היה שותף בהמשך פיתוח טנק המרכבה, דיגומי דחפורים ממוגנים, פיתוח נגמ"ש הפומ"ה והקמת מדור אלפ"ה - מתן מענה ופתרונות אמל"ח להתמודדות צה"ל עם האינתיפאדה הראשונה.
עם שחרורו מצה"ל מונה יוסי שניר לסמנכ"ל התעשייה הצבאית ושימש בתפקיד במשך כשבע שנים. בשנים 2009–2016 כיהן כמנכ"ל הסתדרות הרוקחים הארצית.
הוא נמנה עם מייסדי עמותת "חברים למען החברה" הפועלת בעיר שדרות בתחום החינוך הלא פורמלי ומתמקדת בילדים ובנוער בסיכון ממשפחות במצוקה ובכלל תלמידי בתי הספר בעיר.
חיים אישיים
עריכהשניר אלמן ואב לשלושה ילדים. מתגורר בראש העין עם בת זוגו, פרופסור ברכה אלפרט ושני בניה.
קישורים חיצוניים
עריכה- יוסי שניר כקצין החימוש של גדוד הארטילריה במלחמת ההתשה מספר על זחל"ם שעלה על מוקש בקו התעלה במלחמת ההתשה ב-1969, באתר עמותת חיל החימוש - חיל הטכנולוגיה והאחזקה
- יוסי שניר כרס"ן במלחמת יום כיפור שנשלח על ידי הקחש"ר לפיקוד הדרום, מתוך ספר תולדות חיל החימוש - מורשת מלחמת יום כיפור
- דודי שניאור מראיין את תת-אלוף במילואים יוסי שניר אשר פרש בשנת 1991 מצה"ל בתפקיד אחרון כראש חטיבת התכנון במטכ"ל אג"א, מתוך "בכירים מספרים" באתר עמותת חיל החימוש - חיל הטכנולוגיה והאחזקה
- יוסי שניר ממייסדי עמותת "חברים למען החברה" עבור שדרות, באתר חברים למען החברה