יוסף חוריש
יוסף חוריש (בערבית: يوسف حوريش, 1889 – 1975) היה זמר עיראקי, מדקלמי מקאם, מוזיקאי ונגן ג'וזה,[1] ממוצא אוסטרי-יהודי. חוריש היה אחד הזמרים הגדולים והבקיאים ביותר במקורות ובהרכבו של המקאם. התפרסם בזכות מקאם אחד, מקאם אלח'נבאת, לאחר שהקליט אותו על תקליט, שהיה פופולרי מאוד בקרב חובבי המקאם העיראקים.[2]
 | |
| יוסף חוריש, 1940 | |
| לידה |
1889  |
|---|---|
| פטירה |
1975 (בגיל 86 בערך) |
| מוקד פעילות |
 עיראק  ישראל |
| תקופת הפעילות | 1920–1975 (כ־55 שנים) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
חוריש נולד במחוז קאדי אלחאג'את בגדאד בשנת 1889. אבותיו היהודים הגיעו מאוסטריה לפני שנים רבות והתיישבו בבצרה.[3] שמו המלא הוא יוסף חריש בן ששון בן שוע בן עזרא בן אליעזר בן צאלח ח'ליף. הוא אהב את המקאמים העיראקיים מילדותו והיה תלמידם של אחמד אלזידאן (ער') ורובין בן רג'ואן.[4] רק בימיו האחרונים הפך את השירה למקצוע. הוא הקליט מספר תקליטים באמצע שנות העשרים ובתקופה שלאחר מכן, והתפרסם בזכות שני המקאמים שלו אל-נווא ואלח'נבאת, ושר לאום כולתום כשהיא הגיעה לבגדאד במסיבה פרטית שאורגנה לכבודה על ידי יוסף זערור ב-1933. השמועות אומרות שהיה בן למשפחה דתית שהתנגדה לעיסוקו כזמר וניסתה לחבל בזה בדרכים שונות.[5]
קולו היה נעים והוא הכיר היטב את כללי הביצוע, והוא נהג לקרוא את המקאם ברדיו במשך תקופה ארוכה בנוסף להיותו נגן ג'וזה ברדיו העיראקי, עד שגורש מעיראק לאחר האלימות נגד היהודים בעקבות הקמת מדינת ישראל ב-1948.
אזרחותו העיראקית נשללה, והוא עלה לישראל בשנת 1951.[6] הוא המשיך לקרוא שם מקאמים עד מותו ב-1975.
הערות שוליים עריכה
- ^ שוש פרידמן, כלי נגינה במוזיקה הערבית, באתר דרך גוף
- ^ كتاب بغداد القديمة 1869-1917م، تأليف عبد الكريم العلاف، (طبع 1960م) بغد
- ^ لمغنون البغداديون والمقام العراقي، تأليف الشيخ جلال الحنفي، بغداد، 1964
- ^ كتاب موسوعة المقام العراقي – تأليف الدكتور عبد الله المشهداني، بغداد 2012
- ^ كتاب المقام وبحور الأنغام: دراسة تحليلية لغناء المقامات العراقية مع نصوصها الشعرية، تأليف حامد السعدي، بغداد 2006
- ^ [1]صور مطربو ومطربات الغناء العراقي - منتدى سماعي للطرب العربي الأصيل, web.archive.org, 2017-07-02
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יוסף חוריש".