יוסף איש רוסהיים

רב גרמני
(הופנה מהדף יוסף לואנץ)

רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (סביבות 14781554), מכונה: רבי יוסלמן; בגרמנית: Josel von Rosheim, היה שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה. צאצא למשפחת לואנס, מצאצאי רש"י. היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל. כתב ספר בשם "דרך הקדש" (1531) בעניינים של יראה ועבודת ה' שאבד, למעט חלק קטן ממנו, ואת "ספר המקנה" העוסק בחלקו בענייני קבלה.

יוסף איש רוסהיים
לידה 1476
אגנו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1554 (בגיל 78 בערך)
רוסהיים, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד באגנו בסביבות שנת 1476, לאחר שהוריו נמלטו לשם מפני שכירי חרב שווייצרים. לאחר לידתו, המשפחה חזרה לרוסהיים.

לא ידוע דבר על שנות חייו המוקדמות של יוסף, לרבות שנת הולדתו המדויקת. כאדם צעיר, שימש כרב באזור אלזס, והתפרנס למחייתו כסוחר ומלווה בריבית, עיסוקים שהמשיך בהם לאורך חייו.

כבר בצעירותו החל לפעול למען היהודים, וככל הנראה סייע בסיכול תוכניותיו של יוהנס פפרקורן.

חי ברוסהיים (אנ') שבאלזס ופעל לטובת כלל יהודי גרמניה החל משנת 1510, בה נתמנה בידי הקהילה היהודית כממונה על יהודי אלזס, וב-1529 הפך תפקידו באופן רשמי ל"ממונה על היהודים בקיסרות הרומית הקדושה של האומה הגרמנית"[1]. מינויים אלו, ככל הנראה אושרו בידי הקיסר מקסימיליאן הראשון, ומאוחר יותר בידי נכדו, הקיסר קרל החמישי באספת הממלכה בוורמייזא, ב-1521. הידיעה האחרונה על פעולה שלו למען היהודים היא מ-1552, במשא ומתן עם נסיך וירטמברג, על מעבר היהודים בארצו לאחר גירושם משם. נפטר ברוסהיים סמוך לימי הפסח, בשנת שי"ד (1554) בגיל 76.

פעולותיו למען היהודים

עריכה

לפעולותיו של יוסף למען היהודים הייתה חשיבות רבה. ראשון הישגיו, ואחד החשובים שבהם היה בשנת 1510, אז פעל לביטול גזירת שריפת הספרים שהוציא הקיסר מקסימיליאן בשנת 1509 בהשפעת המומר יוהנס פפרקורן. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה בשנת 1525, כאשר הצליח, תוך סיכון חייו, להשפיע על מנהיגי מרד האיכרים של אלזס, שלא לטבוח ביהודים כפי שתכננו תחילה.

כמו כן יש לזקוף לזכות פעילותו הנמרצת מעשים נוספים:

את פעולותיו עשה לעיתים תוך סיכון עצמי. למשל, הוא נסע לספרד בשנת 1520, למרות החוק שקבע שיהודי הדורך על אדמתה חייב מיתה, והתייצב לפני הקיסר החדש קרל החמישי, כדי לסכל מזימות נגד היהודים בגרמניה לפני הגעתו של הקיסר לשם.

ב-1537 גירש יוהאן פרידריך את יהודי סכסוניה. יוסף ניסה להשתדל אצל מרטין לותר, אולם זה סירב לקבלו ולהתערב למען היהודים.[2] יוסף הצליח להשיג מעיריית שטרסבורג איסור להדפסת ספרו של מרטין לותר, "על השם המפורש" (אנ') (1543), שנכתב נגד היהודים, אולם הוא הודפס בעיר אחרת.[2]

המקורות העיקריים לפעולותיו הם עדותו האישית ביומנו, וכן במסמכים רשמיים מהתקופה.[3]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גרמנית: Befehlshaber der gemeinen Juden-schaft im Heiligen Römischen Reich deutscher Nation
  2. ^ 1 2 3 חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 81.
  3. ^ מרדכי ברויאר, תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרך א', ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000