יוסף ליב ננדיק
הרב יוסף אריה ליב נֶנֶדִיק (בכתיב ארכאי: נענעדיק; נספה בשואה בשנת ה'תש"ג[1]) היה מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בין מלחמות העולם, מחניכי ה'תלמוד תורה' בקלם ושימש כמשגיח רוחני בישיבות רבות, בהן: בישיבת לומז'ה, בישיבת ראדין, בישיבת שער התורה בגרודנה, בישיבת פוניבז' ובישיבת קלצק.
 | |
| לידה | סוחובולה |
|---|---|
| נרצח | ה'תש"ג |
| תפקידים נוספים | משגיח רוחני בולט בישיבת לומז'ה, ישיבת ראדין, ישיבת שער התורה בגרודנה וישיבת קלצק |
| רבותיו | הרב שמחה זיסל זיו |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בסוחובולה, למד בצעירותו בישיבת טלז אצל הרב שמעון יהודה שקופ. בהמשך נסע ללמוד ב"תלמוד תורה" שבקלם והיה מראשוני תלמידי הרב שמחה זיסל זיו-ברוידא ("הסבא מקלם") ממנו קיבל את דרכו הפדגוגית. בגיל 28 נישא לבתו של הרב נח וינר, רבן של כמה ערים ועיירות. לבני הזוג נולד בן אחד, מיכאל.
בתקופה שלאחר נישואיו הקים בקלם את המכינה לתלמוד תורה, ושימש בה ר"מ יחד עם ידידיו הרב אליהו לופיאן והרב ירוחם ליבוביץ. בשנים הבאות נסע לשמש משגיח רוחני בישיבות אחדות: ישיבת בריינסק וישיבת לומז'ה, ולאחר מכן ישיבת ראדין. בשל מלחמת העולם הראשונה והחשש מפני הכיבוש הגרמני ההולך וקרב, נמלטו רוב ככל בחורי ישיבת ראדין מזרחה לעומק שטח רוסיה עם רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"). הרב ננדיק נותר בראדין לנהל את הישיבה עם ראש הישיבה, הרב משה לנדינסקי.
אחרי שעזב את ראדין החל לפעול בקרב תלמידיו בוגרי הישיבות לארגון פעילות של לימוד תורה ומוסר. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 עבר לשמש משגיח בישיבת שער התורה בגרודנה ועזר בכינונה. הוא פעל והביא אליה כראש ישיבה את רבו הראשון, הרב שמעון שקופ, שנותר מזוהה עם הישיבה עד פטירתו. כשכבשו הבולשביקים את גרודנה בשנת 1921, נמלט עם 40 תלמידים לישיבת פוניבז' ושימש בה משגיח במשך תקופה, עם שובו לאחר זמן לגרודנה החליפו כמשגיח בפוניבז' הרב ירוחם ליבוביץ.
ב-1923 הקים רבי פסח פרוסקין את ישיבת קוברין, הרב ננדיק הוזמן לכהן בה כמשגיח וחילק את זמנו בין ישיבת קוברין לישיבת קלצק. בשנת תרצ"א, פנה הרב ננדיק לראשי ישיבת "מרכז הרב" בירושלים בבקשה להתקבל כמחנך בה, ואף טען שהוא מסוגל להתאים את עצמו לשיטת הנהגת הישיבה[2], אולם בסופו של דבר לא יצא הדבר אל הפועל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר עם תלמידיו בקלצק ומ-1940 בווילנה, תחילה תחת הכיבוש הסובייטי ואחר כך תחת הכיבוש הגרמני. הוא נספה עם אשתו ובנו היחיד בשואת יהדות ליטא.
כתביו ושיחותיו עריכה
כתביו הרבים שהופקדו בידי תלמידו הרב ליב רוטקין נתפסו בידי הקומוניסטים ונשרפו, כל שיחות המוסר שלו שנדפסו לאחר המלחמה מקורן ברשימות של תלמידים. דברי תורתו מרוכזים בספרים "רחשי אילן" (מישיבת קלצק וקוברין; נדפס ירושלים תשמ"ד) "מוסרי קלצק" (שיחות מישיבת פוניבז' וישיבת קלצק; נדפס בני ברק תשע"ה) והערות קצרות שלו מלוקטות בסדרת "פנינים משולחן גבוה" על התורה, מפי תלמידו.
קישורים חיצוניים עריכה
- מנחם בורשטין (עורך ומתרגם), רחשי אילן, מאמרי המשגיח הרב יוסף לייב ננדיק, ירושלים תשמ"ד
- הרב יוסף אריה ננדיק, מבקשי ה’ (ולא מוצאי ה’) ומעמד הר סיני, אתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי ערכו אצל נתן צבי פרידמן, "אוצר הרבנים", פריט 8727.
- ^ בשמן רענן, עמ' כ-כא.