יורי אברמוביץ׳ בשמטרוסית: Ю́рий Абра́мович Башме́т, ‏נולד ב־24 בינואר 1953 ברוסטוב על הדון) הוא ויולן ומנצח רוסי־יהודי.

יורי בשמט
Ю́рий Абра́мович Башме́т
לידה 24 בינואר 1953 (בן 71)
רוסטוב על הדון, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר פרנציסק סקורינה (6 באוקטובר 2008)
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (1995)
  • פרס ממשל רוסיה הפדרלית (2016)
  • גיבור העמל של הפדרציה הרוסית
  • פרס ברית המועצות
  • מדליית זהב על שם לב ניקולייב
  • פרס הפדרציה הרוסית
  • מסדר הסרפים הקדוש מסרוב
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מסדר השמש העולה
  • תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית
  • מסדר האמנויות והספרות
  • Government Prize in Culture
  • מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי
  • מדליה על גבורת העמל
  • העיטור סרגיי הקדוש מראדונז', דרגה שלישית
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית
  • צלב הקצין של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • אמן העם של ברית המועצות
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז'
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
  • קצין בלגיון הכבוד
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • עיטור אות הכבוד הארמני
  • עיטור הידידות (רוסיה)
  • פרס גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

יורי בשמט נולד בשנת 1953 ברוסטוב על נהר דון למשפחה יהודית, בנם השני של אברם בוריסוביץ׳ בשמט, מהנדס רכבות, ושל מאיה זינובייבנה לבית קריצ׳בר. סבתו מצד האב, ציליה אפימובנה, למדה בצעירותה פיתוח קול באקדמיה למוזיקה בעוד סבתו מצד האם, דריה אקסנטייבנה, הייתה ידועה כזמרת שירים הוצולים. זמן לא רב אחרי לידתו של יורי עברה משפחת בשמט ללבוב.

אחרי לימודי כינור והצלחות ראשונות בתחרויות נגנים צעירים, עבר בשמט לנגן בוויולה. החל משנת 1971 למד באקדמיה למוזיקה במוסקבה, בכיתה לוויולה של ודים בוריסובסקי, מורה ידוע והוויולן של רביעיית בטהובן. אחרי מותו של בוריסובקי ב־1972, המשיך בשמט את לימודיו אצל פיודור דרוז׳ינין, אותו אמן שדמיטרי שוסטקוביץ׳ הקדיש לו את הסונטה לוויולה שלו.

בשנת 1976 זכה בשמט בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית למוזיקה ARD, זכייה שסימנה את פריצת הקריירה שלו הבינלאומית כסולן. אחרי שנת 1987 לימד בשמט כפרופסור באקדמיה למוזיקה במוסקבה ובאקדמיה קיג׳יאנה בסיינה. בשמט הפך עם הזמן לאחד המוזיקאים החשובים בעולם. מלחינים רבים כתבו לו סונטות וקונצרטים, ביניהם סופיה גוביידולינה, גיה קנצ׳לי ואלפרד שניטקה. בשמט ניצח למשך שנים אחדות על ההרכב "סולני מוסקבה" אותו הקים בשנת 1984.

במרץ 2014 נמנה בשמט עם האמנים והאינטלקטואלים הרוסים שחתמו על עצומה בתמיכה בעמדת הנשיא ולדימיר פוטין בנוגע למצב באוקראינה ולקרים.[1]

פרסים ואותות הוקרה עריכה

  • 1976 – פרס ראשון בתחרות ARD במינכן
  • 1983 - תואר האמן המצטיין של הרפובליקה הפדרטיבית הרוסית
  • 1986 - פרס המדינה של ברית המועצות
  • 1991 – תואר אמן העם של ברית המועצות
  • 1993, 1995, 2000 - פרס המדינה של הפדרציה הרוסית
  • 1995 – פרס לאוני זונינג למוזיקה (דנמרק)
  • 2003 - לגיון הכבוד של צרפת, בדרגת קצין
  • 2004 - עיטור מסדר ההצטיינות של אוקראינה
  • 2008 - עיטור מסדר הכבוד של רוסיה - על מפעל חייו

מבחר דיסקוגרפיה עריכה

  • Johannes Brahms: Sonates per a viola i piano. Op 120
  • Johannes Brahms: Trio per a viola, violoncel i piano, op. 114 עם מיכאיל מונטיאן (פסנתר) וולנטין ברלינסקי (צ׳לו)
  • Franz Schubert: Sonata per arpeggione i piano
  • Robert Schumann: Märchenbilder, op. 113 עם מיכאיל מונטיאן (פסנתר)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יורי בשמט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה