יחסי אורוגוואי–ספרד
| יחסי אורוגוואי–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| אורוגוואי | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 176,215 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 3,423,265 | 47,484,761 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 71,177 | 1,397,509 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 20,792 | 29,431 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי אורוגוואי–ספרד מתייחס ליחסים הנוכחיים והיסטוריים בין ממלכת ספרד ואורוגוואי. שני העמים הם חברי האגודה של האקדמיות לשפה הספרדית וארגון הברית האיברית-אמריקאי.
היסטוריה עריכה
הקולוניזציה הספרדית עריכה
ב-1516, האירופי הראשון שהגיע לשטחי אורוגוואי היה החוקר הספרדי חואן דיאס דה סוליס.[1] ב-1526, סבסטיאן קבוט כינה את האזור "האזור המזרחי של אורוגוואי", עם זאת, הוא לא ביסס את כל היישובים בארץ, כפי שהוא האמין שזה יהיה מושך להתיישבות. בשנות ה-20 של המאה ה-17, המיסיונרים הישועים והפרנציסקנים הקימו את היישוב הראשון, ובמהלך המאה התיישבו באזור מגדלי בקר. ב-1776, הפך האזור באופן רשמי לחלק של האימפריה הספרדית, אשר נשלט ממלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, אשר בירתה הייתה בואנוס איירס.
העצמאות עריכה
בשנת 1810, תנועת העצמאות פרצה בבואנוס איירס, וזה השפיע על המהלך לעצמאות באזור אורוגוואי. בשנת 1811, הגנרל חוסה חרוואסיו ארטיגס מרד ברשויות הספרדיות והביס אותן בקרב על לאס פיידראס. בהמשך נאבקה אורוגוואי בניסיונות כיבוש מצד ברזיל, שסיפחה לעצמה את אורוגוואי בשנת 1821. בתגובה לסיפוח התחוללה במדינה מהפכה, ואורוגוואי הכריזה על עצמאות ב-25 באוגוסט 1825. הכרזת העצמאות הובילה למלחמת ארגנטינה–ברזיל, שבסיומה (1828) נוצרה הרפובליקה העצמאית של אורוגוואי, שבירתה מונטווידאו.
לאחר העצמאות עריכה
ב 19 ביולי 1870, ספרד ואורוגוואי כוננו יחסים דיפלומטיים וחתמו על הסכם של שלום וידידות.[2] לאחר כינון יחסים דיפלומטיים, אלפי אזרחים ספרדים היגרו לאורוגוואי. בשנת 1908, מעל 30% מאוכלוסיית אורוגוואי נולדו בספרד.[3]
במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1936–1939) כ-70 מאזרחי אורוגוואי נלחמו בשורות הבריגדה הבינלאומית נגד הצד הלאומני.[4] בשנת 1936, נשיא אורוגוואי, גבריאל טרה הכיר בממשלת פרנסיסקו פרנקו.[5] בין השנים 1946–1958, מעל 37,000 אזרחים ספרדים היגרו לאורוגוואי.[6] רוב המהגרים הספרדים הגיעו לאורוגוואי בשל העוני בספרד, אולם חלקם היו גם פליטים פוליטיים שברחו מהדיקטטורה של פרנקו.
במאי 1983, המלך חואן קרלוס הראשון הגיע לביקור רשמי באורוגוואי. במהלך ביקורו, המלך נפגש עם מנהיגי הדיקטטורה הצבאית-אזרחית של אורוגוואי לדון על המעבר האפשרי לדמוקרטיה במדינה.[7] המלך חזר לאורוגוואי בנובמבר 1996 ופעם נוספת בנובמבר 2006 להשתתף בפסגת 16 המדינות האיברו-אמריקאיות שהתקיימה במונטווידאו.[8]
היחסים בין שתי המדינות עריכה
במהלך השנים, שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים כמו הסכם על בוררות (1922); הסכם סחר (1957); ביטול הצורך בוויזות (1961); הסכם על חילופי תרבות (1964); הסכם תיירות (1969); הסכם על שימוש באנרגיה אטומית למטרות שלום (1979); הסכם השקעה בצורכי ההגנה (1992); הסכם הסגרה (1996); הסכם למניעת כפל מס (2011) והסכם שיתוף פעולה בהגנה (2015).[2]
תחבורה עריכה
קיימות טיסות ישירות בין מדריד למונטווידאו עם אייר אירופה ואיבריה איירליינס.
יחסי סחר עריכה
ב-2015, הסחר בין ספרד ואורוגוואי הסתכם ב-408 מיליון אירו.[2] לספרד יש השקעות בשווי 470 מיליון דולר באורוגוואי. חברות ספרדיות רב לאומיות כגון Banco בילבאו Vizcaya Argentaria, בנקו סנטנדר, Mapfre וזארה, בין השאר, פועלות באורוגוואי.
נציגויות דיפלומטיות עריכה
אורוגוואי מחזיקה בספרד שגרירות במדריד ו-8 קונסוליות בברצלונה, בילבאו, לאס פאלמאס דה גראן קנריה, מלאגה, סנטה קרוס דה טנריפה, סנטיאגו דה קומפוסטלה, סביליה וולנסיה. מאידך, ספרד מחזיקה באורוגוואי שגרירות במונטווידאו בלבד.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Encyclopedia Britannica: Uruguay
- ^ 1 2 3 Spanish Ministry of Foreign Affairs: Uruguay (in Spanish)
- ^ Uruguay - Overview of the history of international migration in Uruguay (ארכיון)
- ^ La columna uruguaya (in Spanish)
- ^ Uruguay: La Segunda Guerra Mundial (in Spanish)
- ^ La inmigración española al Uruguay, 1946-1958 (in Spanish)
- ^ La visita de 1983 que marcó un hito histórico para Uruguay (in Spanish)
- ^ Actos de transmisión del mando presidencial y asunción del Presidente Electo de la República Oriental del Uruguay, Excmo. Sr. Tabaré Ramón Vázquez Rosas (in Spanish)
- ^ אתר על יחסי מדינות