מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה (בספרדית: Virreinato del Río de la Plata) הייתה מלכות משנה באימפריה הספרדית בעולם החדש שהתקיימה בין השנים 1776 ו-1814 באזור בו נמצאות כיום ארגנטינה, אורוגוואי, פראגוואי ובוליביה. בירת מלכות המשנה הייתה בואנוס איירס, ובערוב ימיה שכנה במונטווידאו. שמה של מלכות המשנה נגזר מריו דה לה פלטה (מילולית: "נהר הכסף"), שהיה האזור המיושב ביותר במלכות המשנה והיווה את מרכזה הכלכלי, הפוליטי, המנהלי, התרבותי והדמוגרפי.
| מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה Virreinato del Río de la Plata | |||||
| |||||
 | |||||
| |||||
| מוטו לאומי | "Plus ultra" .
| ||||
| יבשת | דרום אמריקה | ||||
| שפה נפוצה | ספרדית. | ||||
| עיר בירה | בואנוס איירס (1776 - 1810) מונטווידאו (1811 - 1814) | ||||
| משטר | מונרכיה | ||||
| הקמה תאריך | פירוק מלכות המשנה של פרו למלכויות משנה נפרדות. 1776 | ||||
| פירוק תאריך | נפילתה של מונטווידאו, מעוזם האחרון של המלוכנים באזור, בידי הכוחות המהפכנים. 1814 | ||||
| ישות קודמת |  מלכות המשנה של פרו
| ||||
| ישות יורשת | .svg){kind=small} הפרובינציות המאוחדות של דרום אמריקה.png){kind=small} פארגוואי
| ||||
| מטבע | ריאל ספרדי | ||||
.svg)
היסטוריהעריכה
בשנת 1776, במסגרת הרפורמות הבורבוניות, נוצרה מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה משטחה רחב הידיים של מלכות המשנה של פרו וכללה את האודיינסיות ששכנו ממזרח להרי האנדים ובהן עבר נתיב הסחר שהתפתח סביב מכרות הכסף של פוטוסי על מנת להיטיב את השליטה הספרדית באזור לנוכח הנוכחות הפורטוגלית ואומות אירופאיות נוספות שהחלו לגלות עניין באזור והסחר הלא חוקי הער שהתנהל בשטח זה. בירת מלכות המשנה נקבעה בבואנוס איירס, ששכנה על גדתו המערבית של נהר לה פלטה, אל מול המושבה הפורטוגלית קולוניה דו סקרמנטו.
בשנים הראשונות לאחר הקמתה, בראשית שנות ה-80 של המאה ה-18, התמודדו שלטונות מלכות המשנה עם מרידות חברתיות-פוליטיות שזיעזעו את אזור האלטיפלאנו כולו ובהן אלו של טופאק אמרו השני (Túpac Amaru), תומאס קטארי (Tomás Katari) וטופאק קטארי (Tupac Katari). בשנת 1807 התמודדו בהצלחה המיליציות המקומיות של בואנוס איירס ושל מונטווידאו עם פלישות בריטיות, על אף אזלת ידו של חיל המצב הספרדי. מעט לאחר פרוץ משבר המלוכה הספרדית בעקבות כיבוש נפוליון את ספרד קמו חונטות מהפכניות במספר ערים, ובכך היוו את התקדים לשלטון עצמי. בשנת 1810 התחוללה מהפכת מאי בה הודח המשנה למלך סיסנרוס (Cisneros) בידי המהפכנים בבואנוס איירס. מלכות המשנה נקרעה בין הכוחות השונים: פרגוואי הכריזה על עצמאותה ב-1811, אזור האנדים היה תחת שליטת המלוכנים ממלכות המשנה של פרו, ובשאר השטח קמו כוחות מהפכניים. מושל מונטווידאו, אליו (Elío) נתמנה בידי הקורטס של קדיס למשנה למלך החדש, והיה תחת מצור של המהפכניים במונטווידאו. עם נפילת העיר ומנוסתו של אליו לספרד, חדלה מלכות המשנה מלהתקיים.
בשנת 1680 כונן מנואל לובו, המושל הפורטוגלי של ריו דה ז'ניירו, את מחוז קולוניה. לובו ייסד את קולוניה דו סקרמנטו, מבצר הנמצא כיום בשטח אורוגוואי, כבירת המחוז. קולוניה נועדה להבטיח את המשך ההתפשטות של קולוניית ברזיל מערבה מעבר לגבול שנקבע בחוזה טורדסיאס, שאיבד מתוקפו בין השנים 1580 ו-1640, עת אוחדו הכתרים של שתי הממלכות האיבריות. הספרדים מיהרו לכבוש את המבצר, אולם זה שב לידיים פורטוגליות במאי 1681 בעקבות חוזה ליסבון הזמני. בו בזמן הוגבל המסחר בין מלכות המשנה של פרו וספרד לנמלה של לימה בלבד, כחלק משיטת ארגון הסחר האימפריאלית בצי האינדיאס מרוכזים, דבר שמנע את התפתחותה של בואנוס איירס. כתוצאה מהגבלה זו פרח הסחר הבלתי חוקי ורבו ההברחות באזור כולו, ובמיוחד בנמלים של בואנוס איירס, מונטווידאו ואסונסיון. השאיפות הפורטוגליות מחד והצורך בשליטה מוגברת מאידך הביאו את קרלוס השלישי להורות בשנת 1776 על הקמתה של מלכות משנה חדשה באמריקה הספרדית שתיקרע ממלכות המשנה של פרו באזור ריו דה לה פלטה. הדבר נעשה כחלק מרפורמות מנהליות, ואחרות, נרחבות באימפריה כולה, שזכו ברבות הימים לכינוי הרפורמות הבורבוניות.
