יחסי הולנד–נורווגיה
| יחסי הולנד–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הולנד | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 41,543 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 17,658,040 | 5,504,475 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 991,115 | 579,267 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,128 | 105,236 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הולנד–נורווגיה הם יחסי החוץ בין הולנד לנורווגיה. שתי המדינות חברות מלאות במועצת אירופה, OECD, נאט"ו והאו"ם.
היסטוריה עריכה
הקשרים ההיסטוריים בין נורווגיה להולנד מתוארכים עוד לתקופת הוויקינגים, כאשר ויקינגים סקנדינבים הפליגו לאורך הנהרות להולנד למסחר וביזה. במשך זמן מה, בסביבות שנת 879, 'גודפריד נורמן' אף שלט בעיר אוטרכט. כמו כן, סחר שגשג בין הולנד ונורווגיה בעידן ברית ערי הנזה, במהלך המאות ה-15 וה-16. נורווגיה ייצאה בעיקר עץ ואבן להולנד; למעשה, חלקים גדולים מאמסטרדם בנויים על מוטות המיוצרים מעץ נורווגי. במהלך המאה ה-17 קבוצה גדולה של נורווגים היגרה להולנד מכיוון שהיא הציעה הזדמנויות ושכר טובים יותר מנורווגיה. בשנת 1650 גדלה האוכלוסייה הנורווגית באמסטרדם לכ-13.500 איש ולכן מכונה לעיתים אחת הערים הנורווגיות הגדולות ביותר באותה תקופה. באותה תקופה ברגן הייתה העיר הגדולה ביותר בנורווגיה והייתה בה כמות תושבים דומה. במהלך מלחמת העולם השנייה, יחידות צבא נורווגיה וחיל האוויר השתתפו בשחרור הולנד בשנים 1944–1945[1].
יחסים כלכליים עריכה
המסחר והספנות היו מרכזיים במערכת היחסים בין שתי המדינות מזה כמה מאות שנים. בשנת 2016 הייתה הולנד מקור היצוא השלישי בגודלו של נורווגיה. הייצוא הוא בעיקר נפט גולמי, גז טבעי ויצוא ליבשת כגון מתכות, מוצרים כימיים ופירות ים. היבוא מהולנד לנורווגיה הוא גם מהותי, והוא מורכב בעיקר ממוצרי הנדסה וכימיקלים, מתכות ומזון.
אנרגיה היא תחום שיתופי פעולה חשוב במיוחד. כבל החשמל התת-קרקעי הארוך בעולם נפתח בשנת 2008 ונמתח מ-Feda בנורווגיה ועד Eemshaven בהולנד. הכבל באורך 580 קילומטר, שנקרא NorNed, נמצא 410 מטר מתחת לפני הים. הוא מעביר חשמל ידידותי לסביבה בין המדינות, עם קיבולת של 700 מגה וואט.
פוליטיקאים ועובדי מדינה משתי המדינות נפגשים לעיתים קרובות, מחליפים דעות וחולקים שיטות עבודה מומלצות. הגירה, רפורמה חברתית ומוסדית ופתרונות אנרגיה הם דוגמאות לתחומי מדיניות בהם שתי המדינות משתפות פעולה לעיתים קרובות. בזירה הבינלאומית, נורווגיה והולנד חולקות אינטרסים משותפים רבים, כגון בתחום שיתוף הפעולה בפיתוח, זכויות אדם ותהליכי שלום. שתי המדינות תומכות חזקות במוסדות רב-צדדיים והיו חברות פעילות באו"ם ובנאט"ו מהקמתם. הולנד הייתה אחת החברות המייסדות של האיחוד האירופי, אשר נורווגיה אינה חברה בה. עם זאת, לנורווגיה יש קשרים הדוקים עם האיחוד האירופי, בעיקר דרך האזור הכלכלי האירופי (EEA) והסכם שנגן.
הולנד היא אחת המדינות איתן נורווגיה מקיימת את שיתוף הפעולה הביטחוני הקרוב ביותר. הצבא ההולנדי והצבא הנורווגי משתפים פעולה לעיתים קרובות יותר ויותר בכוחות התגובה של נאט"ו. הנחתים ההולנדים עורכים הכשרה ארקטית בנורווגיה מדי שנה. יתר על כן, הולנד ונורווגיה מקיימות שיתוף פעולה הדוק מאוד בין מטוסי קרב F-16 מאז שנות השבעים[1].
חילופי תרבות עריכה
נורווגיה והולנד קשורים קשר הדוק באמצעות חילופי תרבויות, בין היתר בתחומי המוזיקה, הקולנוע והספרות. לדוגמה, נורווגים אימצו את הדיג'יי ההולנדי טייסטו כבר בתחילת הקריירה שלו, ואותו דבר התרחש עם התקליטן הנורווגי קיגו בהולנד. בעולם האמנות, מוזיאון ואן-גוך ומוזיאון מונק משתפים פעולה בפרויקטים, כמו תערוכת מונק / ואן-גוך שהוצגה בשני המוזיאונים בשנת 2015 ובחלקים משנת 2016. יתר על כן, בנורווגיה, אדריכלים הולנדים מילאו תפקיד חשוב בחידוש האזור סביב פיורד אוסלו.
תיירים הולנדים מהווים חלק משמעותי מהתיירות לנורווגיה; הם היו קבוצת התיירות הרביעית בגודלה בשנת 2016[1].
נציגויות דיפלומטיות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יחסי הולנד–נורווגיה באתר שגרירות נורווגיה בהולנד
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 יחסי הולנד–נורווגיה באתר שגרירות נורווגיה בהולנד