יחסי ישראל–ליטא

יחסי חוץ
(הופנה מהדף יחסי ישראל-ליטא)
יחסי ישראל–ליטא
ישראלישראל ליטאליטא
Israel-Lithuania locator.png
ישראל ליטא
שטחקילומטר רבוע)
22,072 65,300
אוכלוסייה
9,368,279 2,684,958
תמ"ג (במיליוני דולרים)
363,448 103,756
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,796 38,643
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל לרפובליקת ליטא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. ישראל הכירה בעצמאותה של ליטא בשנת 1991, והיחסים הדיפלומטים בין השתיים החלו כשנה לאחר מכן, ב-1992. במהלך ינואר 2015 פתחה ישראל שגרירות בבירה וילנה, ואמיר מימון מונה כשגריר. לליטא יש שגרירות רשמית בתל אביב, ושתי קונסוליות של כבוד בהרצליה וברמת גן.

היסטוריהעריכה

ב-1995 ביקר בישראל נשיא ליטא, אלגירדס ברזאוסקאס, וביקש מעל בימת הכנסת סליחה מהעם היהודי על מעשיהם של אותם ליטאים אשר הרגו באכזריות, ירו, גירשו ושדדו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.[1]

בשנת 2007 זומן יצחק ארד, לשעבר יושב ראש הנהלת יד ושם, אשר לחם במחתרת כנגד הנאצים, לחקירה בליטא על פעולותיו כפרטיזן והריגת ליטאים לא-יהודים, בזמן מלחמת העולם השנייה. ליטא חשדה בארד שהשתתף במעשי טבח כנגד ליטאים במלחמה. עם זאת, ישראל סירבה לבקשת ליטא.

במהלך חודש אפריל 2012, מינתה ליטא לראשונה נספח מסחרי רשמי במדינת ישראל, זאת במטרה לקדם את יחסי הסחר בין ליטא וישראל, ובנוסף, לקידום השקעות ישראליות בליטא[2].

בחודש יולי 2013, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, קיים ביקור רשמי בליטא, אשר במהלכו קיים פגישה עם נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה. במהלך הביקור, הדגישה הנשיאה כי "היחסים עם מדינת ישראל חשובים ביותר לליטא ולאיחוד האירופי", וכן אמרה כי "לישראל ולליטא יחסים בילטרליים חזקים מזה 20 שנה, אנו רואים בישראל מודל של חדשנות ונפעל לחיזוק היחסים בין המדינות"[3].

ב-23 באוגוסט 2018 נסע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור מדיני בליטא. הביקור נערך במטרה לאתגר את הקונצנזוס באיחוד האירופי בנוגע לסוגיה הפלסטינית והאיראנית, ובנוסף, לצבור תמיכה למהלכים שמקדמת ממשלתו באיחוד ובאומות המאוחדות, כמו עידוד העברת השגרירויות הזרות לירושלים[4]. במסגרת הביקור השתתף נתניהו בפסגת המדינות הבלטיות[5]. בווילנה נועד עם ראש ממשלת ליטא סאוליוס סקוורניאליס, נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה, ראש ממשלת לטביה מאריס קוצ'ינסקיס וראש ממשלת אסטוניה יורי רטס.

ב-26 בנובמבר 2020 אשרה הממשלה הסכם לשיתוף פעולה עם ממשלת ליטא בנושאי ביטחון הציבור ומאבק בפשיעה.[6]

מסיבות שאינן ברורות נושא השבת רכוש יהודי שהולאם בליטא בזמן המלחמה ורכוש הנספים היהודים אינו עומד במוקד היחסים בין המדינות, וזוכה להתעלמות מצד הממשלה בירושלים. מדיניות זו נוחה מאוד לליטאים.[דרוש מקור]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.