יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ, הוקמה בשנת 1964 כגוף המוביל את המהלך של מסחור טכנולוגיות ופטנטים הנוצרים במעבדות ובחוגי המחקר של האוניברסיטה העברית. החברה אחראית באופן בלעדי על ניהול, פיתוח, ושיווק של הפטנטים והטכנולוגיות המפיתוחים האקדמיים שנעשים בתוך האוניברסיטה. עם השנים, יישום הפכה לגורם קריטי במערכת האקולוגית של החדשנות והטכנולוגיה בישראל, ונחשבת כיום לאחת החברות המובילות בעולם בתחום של מסחור ידע אקדמי.

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ

נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1964–הווה (כ־61 שנים)
חברת אם	האוניברסיטה העברית בירושלים
מיקום המטה	ירושלים
משרד ראשי	גבעת רם, ירושלים, ישראל
ענפי תעשייה	היי טק
הכנסות	51 מיליון דולר (2007)
מנכ"ל	אלון נתנסון
עובדים	27
www.yissum.co.il

יישום היא לא רק חברה לפיתוח טכנולוגיות, אלא גשר בין האקדמיה לתעשייה, שמחברת בין מחקר אקדמי מצוין לבין פיתוח עסקי שמביא את הטכנולוגיות לשוק. החברה פועלת במגוון רחב של תחומים, כולל ביוטכנולוגיה, חקלאות, טכנולוגיות מזון, אינטרנט של הדברים, מחשוב, ננוטכנולוגיה ועוד. במהלך שנות פעילותה, יישום רשמה למעלה מ-11,500 פטנטים ומסחרה יותר מ-2,000 טכנולוגיות, תהליכים ומוצרים, מהם נמכרים כיום בשוק יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה.

כחברה המספקת תמיכה לחוקרי האוניברסיטה והפכה אותם ליזמים, יישום תומכת בתהליך החל משלב יצירת הרעיון, פיתוח המוצר, רישום פטנט, ועד מימושו המסחרי. היא פועלת ביעילות רבה לשדרג את המעבר בין אקדמיה לעולם העסקי, דבר שמוביל לצמיחה מואצת של חברות סטארט-אפ מצליחות, כמו מובילאיי, אורקם, קולפלנט, אקסליבריס, ביוקנסל ועוד.

יישום לא רק שהיא מספקת את ההכשרה והפלטפורמות הנדרשות ליזמים, אלא היא גם מצליחה ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות בינלאומיות גדולות כמו אינטל, גוגל, מרק, נוברטיס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ורבים אחרים. קשרים אלה מאפשרים לחוקרי האוניברסיטה להעביר את הטכנולוגיות שלהם לשוק בצורה חכמה וממוקדת, תוך שמירה על תהליך מאובטח ויעיל.

בין הישגי החברה נמנים גם פיתוחים רפואיים ותרופות שזכו להכרה עולמית, כמו התרופה אקסלון לטיפול במחלת אלצהיימר, המהווה הצלחה מסחרית ובריאותית עצומה. מוצרים נוספים כוללים טכנולוגיות לחקלאות חכמה, כמו זרעי עגבניות ופלפלים עמידים, ופתרונות טכנולוגיים לחולי עיניים וצרכים רפואיים נוספים.

החשיבות של יישום לא נגמרת רק בהיבט הכלכלי, אלא היא חורגת הרבה מעבר לכך – החברה היא מנוע מרכזי בשינוי סדרי עולם בעולמות המדע, הרפואה, הקיימות והטכנולוגיה. יישום מביאה את החדשנות של האוניברסיטה העברית אל העולם, ומאפשרת למדינה ולתעשייה הישראלית להמשיך ולהוביל בתחומים חיוניים ומשפיעים על פני הגלובוס.

פעילות

יישום, לצד היותה הזרוע המסחרית של האוניברסיטה העברית, פועלת גם בשיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות של ישראל, המהווה מנגנון מרכזי לקידום טכנולוגיה וחדשנות במדינה. רשות החדשנות משמשת כשותפה אסטרטגית ותומכת מרכזית במאמצים לפתח טכנולוגיות פורצות דרך המבוססות על מחקר אקדמי, תוך התמקדות ביצירת השפעה משמעותית הן בישראל והן בזירה הבינלאומית.

מדינת ישראל, באמצעות רשות החדשנות, מכירה בחשיבות החיבור בין האקדמיה לתעשייה ומשקיעה משאבים ניכרים בקידום שיתופי פעולה, במיוחד בתחומים המהווים את ליבת המצוינות המדעית של ישראל. יישום, בתור שותפה מובילה, משתתפת באופן פעיל בפרויקטים לאומיים שמכוונים להצבת ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית.

דוגמה בולטת לשיתוף פעולה זה היא פיתוח מחשב הקוונטום הראשון של ישראל, QHipu, אשר מפותח באוניברסיטה העברית בהובלת פרופסור נדב כץ. פרויקט זה, הנתמך על ידי רשות החדשנות והממשלה, ממקם את ישראל כשחקנית מרכזית בתחום המחשוב הקוונטי – תחום שיש לו פוטנציאל לשנות מהותית את האופן שבו אנו פותרים בעיות מורכבות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, והכלכלה.

פרויקט Qhipu הוא יותר מסתם הישג טכנולוגי; הוא מייצג את השאיפה הלאומית של ישראל להוביל בתחומים אסטרטגיים וחדשניים. השילוב של האקדמיה, התעשייה והממשלה בפרויקט כזה מדגיש את החשיבות של שיתופי פעולה רבי-עוצמה, שבהם יישום משמשת כגשר קריטי בין הצדדים השונים.

המעורבות של רשות החדשנות גם משקפת את מחויבות הממשלה לתמוך באקו-סיסטם של החדשנות, מתוך הכרה בתרומה האדירה של יישום והאוניברסיטה העברית לכלכלת ישראל ולמעמדה הבינלאומי. פרויקטים כמו QHipu ותמיכה מתמשכת בטכנולוגיות פורצות דרך הם חלק מהחזון של ישראל להפוך למעצמת ידע וחדשנות עולמית.

יישום, יחד עם רשות החדשנות והממשלה, ממשיכה להניע קדימה את חזונה של האוניברסיטה העברית – לשלב מצוינות אקדמית עם יצירת השפעה ממשית על העולם.

היסטוריה

הוקמה בשנת 1964, יישום, חברת מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הייתה אחת מחברות מסחור הטכנולוגיה הראשונות בעולם, והשלישית בלבד מסוגה. מאז הקמתה, יישום הפכה לגורם מרכזי בגישור בין חידושים אקדמיים לבין העולם התעשייתי, והפכה תגליות מדעיות למוצרים וטכנולוגיות שמשנים את פני העולם.

בשנת 2025, האוניברסיטה העברית חוגגת 100 שנים להקמתה, ויישום מציינת 60 שנים לפעילותה. שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה ליישום מדגיש את המובילות של האוניברסיטה העברית בתחומי המחקר והחדשנות, ואת מחויבותה להשפיע לטובה על האנושות.

האוניברסיטה העברית היא לא רק מוסד מחקרי מוביל, אלא גם כוח מניע ביצירת השפעה כלכלית וחברתית משמעותית. באמצעות יישום, האוניברסיטה מבטיחה שחדשנות פורצת דרך שמקורה במעבדות החוקרים שלה תגיע לשווקים ותתורגם לטכנולוגיות משנות חיים.

עד היום, יישום ייסדה למעלה מ-245 חברות סטארטאפ בתחומים מגוונים, בהן מעל 100 פעילות גם בשנת 2020. חברות אלו פיתחו מוצרים פורצי דרך כמו תרופת אקסלון לטיפול באלצהיימר, דוקסיל לטיפול בסרטן השחלות, הטיפות לעיניים LO2, טכנולוגיית UV-Pearl לטיהור מים, ועגבניות שרי שמוכרות בכל העולם.

יישום רשמה למעלה מ-11,500 פטנטים ברחבי העולם והעבירה רישיונות ליותר מ-1,140 טכנולוגיות. שותפיה העסקיים כוללים חברות ענק בינלאומיות כמו Boston Scientific, ICL, Merck, ועוד רבים אחרים.

בתוך כך, מודל הפעילות של יישום בולט גם ברמה הבינלאומית. בעוד שמסחור טכנולוגיות החל בארצות הברית רק לאחר חקיקת חוק Bayh-Dole בשנת 1982, בישראל פעלו חברות מסחור כגופים עסקיים, ויישום מהווה דוגמה למודל מוצלח זה.

כחברה עסקית בבעלות מלאה של האוניברסיטה העברית, יישום פועלת מתוך מחויבות עמוקה ליצירת חדשנות עם השפעה. היא ממשיכה להיות גורם מרכזי בחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית ומדגישה את תפקידה החשוב של האוניברסיטה העברית ביצירת עולם טוב יותר באמצעות המדע והמחקר.

כניסתו של אלון נתנסון כמנכ"ל בשנת 2025 מסמלת עידן חדש של הזדמנויות עבור יישום, כאשר החברה ממשיכה לקדם את השפעתה העולמית בתחומים כמו ביוטכנולוגיה, חקלאות, טכנולוגיות מזון, וקיימות. נתנסון מביא חזון רענן ומחויבות להמשך שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית, תוך שמירה על מעמדה כמרכז מצוינות מחקרי וכמובילת חדשנות עולמית.

בהנהגתו של אלון, יישום שואפת להרחיב את טווח הפעילות שלה, לחזק קשרים עם שותפים עסקיים בינלאומיים, ולהמשיך לייצר השפעה חיובית ומשמעותית באמצעות פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ומוצרים המשפרים את חייהם של אנשים ברחבי העולם.

פרופייל של כמה מהחברות

החברות שהוקמו על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, ממחישות את כוחם של רעיונות אקדמיים פורצי דרך והיכולת להוביל חדשנות עולמית. יישום מתפקדת כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי, ומסייעת להוציא לפועל את הטכנולוגיות המהפכניות שנוצרות במחקר האוניברסיטה העברית. עם הזמן, החברות שנוסדו תחת חסותה לא רק שצמחו להיות מובילות בתחומן, אלא גם השפיעו בצורה משמעותית על תחומים שונים, כגון רפואה, טכנולוגיה, חקלאות, מזון ועוד. כל אחת מהחברות הללו ממלאת צורך קריטי בשוק ומביאה חדשנות שיכולה לשנות את פני התחום שבו היא פועלת. להלן סקירה של מספר חברות בולטות שנוסדו על ידי יישום, אשר מציגות את הדרך בה אקדמיה וחדשנות יכולים להוביל לשינויים מרחיקי לכת.

מובילאיי (Mobileye)

מובילאיי היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום מערכות הסיוע לנהגים (ADAS) והנהיגה האוטונומית. החברה הוקמה בשנת 1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' יוג'ין סה, והפכה לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום זיהוי תמונה וניווט מבוסס בינה מלאכותית. הפתרונות של מובילאיי מסייעים למערכות בטיחות מתקדמות ברכבים, כמו בלימה אוטומטית בעת חירום, תיקון נתיב ותרמיות נוספים שיכולים למנוע תאונות. החברה מוכרת כיום ברחבי העולם, ומוצריה מותקנים במיליוני רכבים. בשנת 2017 נרכשה מובילאיי על ידי אינטל ב-15.3 מיליארד דולר. נכון לשנת 2024, החברה מעסיקה למעלה מ-1,500 עובדים.

בריפקם (BriefCam)

בריפקם, שהוקמה בשנת 2007 על ידי פרופ' מיכאל פרידמן, מפתחת טכנולוגיות אנליזה וידאו מבוססות בינה מלאכותית עבור אכיפת חוק, אבטחה, ובתי עסק. החברה מציעה פתרונות המאפשרים ללקוחות לנתח ולזהות אובייקטים בווידאו בזמן אמת ובמהירות גבוהה, מה שמאפשר להם לקבל החלטות מיידיות ולקבל תמונה ברורה יותר של מה שמתרחש. המערכת מאפשרת לזהות אירועים חשובים, לאתר דפוסים ולהגיב בזמן אמת. בריפקם משמשת כיום בין השאר את המשטרה, חברות אבטחה, ולקוחות עסקיים ברחבי העולם. החברה מעסיקה כ-150 עובדים, והכנסותיה בשנת 2023 הגיעו ל-30 מיליון דולר.

קולפלנט (CollPlant)

קולפלנט, שהוקמה בשנת 2004 על ידי פרופ' עודד שוֹשֶיוב, מתמקדת בייצור קולגן רקום מבוסס צמחים, אשר יש לו פוטנציאל מהפכני בתחום הרפואה. קולפלנט פיתחה טכנולוגיה ייחודית להפקת קולגן ממקור צמחי, המאפשרת שימוש בקולגן לטיפולים רפואיים כמו תיקון רקמות ושחזורם, כולל בתחום השתלים הרפואיים. החברות שמספקות את מוצרי קולפלנט תומכות כיום בשוק הרפואה, ומסייעות בשיפור תהליכים רפואיים מבלי להסתמך על מקורות בעלי חיים. לקולפלנט יש פוטנציאל כלכלי עצום, והכנסותיה בשנת 2023 מוערכות ב-20 מיליון דולר. נכון להיום החברה מעסיקה כ-100 עובדים.

אקסליבריס (Ex Libris)

אקסליבריס הוקמה בשנת 1982 על ידי פרופ' אריאל צ'ייני ומספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול מידע אקדמי וספריות. המערכות שפיתחה אקסליבריס מאפשרות לספריות אקדמיות ולמוסדות להשכלה גבוהה לנהל את המשאבים האקדמיים שלהם בצורה חכמה ומתקדמת, באמצעות פלטפורמות לניהול ספרים דיגיטליים ומאגרי מידע אקדמיים. החברה הובילה את המהפכה הדיגיטלית בתחום הספריות האקדמיות, ומספקת שירותים למוסדות אקדמיים וארגונים ברחבי העולם. נכון לשנת 2024, החברה מעסיקה למעלה מ-1,000 עובדים, והכנסותיה השנתיות מוערכות בכ-200 מיליון דולר.

ביוקנסל (Biocancell)

ביוקנסל, שהוקמה בשנת 2006 על ידי פרופ' אפרים קמחי, מתמקדת בפיתוח תרופות בתחום האונקולוגיה. החברה פיתחה תרופות מבוססות נוגדנים חד-שכבתיים המיועדות לטיפול בסרטן. ביוקנסל מתמקדת בטיפול בסרטן משדרים, כשהמטרה שלה היא לחדש את תחום האימונותרפיה ולעזור לחולים שנמצאים בשלב מתקדם של המחלה. החברה פועלת על מנת לשפר את איכות חייהם של חולי סרטן ולהציע פתרונות טיפוליים חדשים שיכולים להילחם במחלות קריטיות. נכון לשנת 2024, החברה מעסיקה כ-40 עובדים. הכנסותיה מוערכות במיליוני דולרים בשנה, כשהחברה מממנת את פעילותה בעיקר באמצעות משקיעים פרטיים ושיתופי פעולה עם חברות תרופות גדולות.

ביו-בטר (BioBetter)

ביו-בטר הוקמה בשנת 2015 על ידי פרופ' עודד שוֹשֶיוב וממוקדת בייצור גורמי גדילה (Growth Factors) למוצרי בשר מופק בתרבית. החברה עושה שימוש בצמחים, ובעיקר בטבק, כדי לייצר חלבונים המיועדים לצורכי תעשיית הבשר המפוקח. ביו-בטר מציעה פתרון חדשני ומספקת מקור חלופי לחלבונים לצורכי תעשיית הבשר המפוקח, ובכך מפחיתה את השפעתם של תהליכי גידול בעלי חיים על הסביבה. החברה גייסה סכום ניכר בשוק ההון ופועלת על פי מודל עסקי שנועד להפחית את עלויות הייצור ולהפוך את תעשיית הבשר המפוקח לזמינה ונגישה יותר. נכון לשנת 2024, החברה מעסיקה כ-50 עובדים, והכנסותיה בשנה נעות בין 10 ל-15 מיליון דולר.

בליבר מיטס (Believer Meats)

בליבר מיטס, שהוקמה בשנת 2020, היא חברת סטארט-אפ המובילה בתחום הבשר המופק בתרבית, ומטרתה להנגיש בשר איכותי ובר קיימא באמצעות טכנולוגיות ביוטכנולוגיות מתקדמות. החברה פיתחה שיטה חדשנית לגידול תאי בשר במעבדה, תהליך שמפחית את השפעתם של בעלי חיים על הסביבה, תוך שמירה על ערכים תזונתיים ובטיחותיים של הבשר. בליבר מיטס נוסדה על ידי פרופ' יוסף מנצור והיא חלק מהמגמה הגלובלית של חיפוש פתרונות ברי קיימא לתעשיית המזון, במיוחד לאור אתגרים סביבתיים וצרכים הולכים וגדלים לבשר איכותי ונטול פגיעה בבעלי חיים.

החברה מתמקדת בייצור בשר בתרבית לשוק הצרכנים, ומביאה פתרון חדשני לאתגרי האוכלוסייה העולמית הגדלה, בשילוב עם הפחתת הפגיעות לסביבה, כמו ירידה בפליטות גזי חממה ושימוש פחות במשאבים טבעיים. בליבר מיטס נועדה לתת מענה לפערי השוק ולביקושים הגוברים לבשר איכותי, ובכך היא משמשת כחלופה בת קיימא לבשר מן החי.

נכון לשנת 2024, החברה גייסה סכומים משמעותיים ממספר משקיעים אסטרטגיים, ומעורבת בשיתוף פעולה עם חברות שונות בתעשיית המזון והביוטכנולוגיה. בליבר מיטס משקיעה רבות במחקר ובפיתוח טכנולוגי על מנת לשפר את תהליך הייצור, והחברה מונה כיום עשרות עובדים. החברה נמצאת בתהליך של הרחבת יכולות הייצור שלה ומכוונת למעבר למסחור רחב יותר בשנים הקרובות.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים
• אבי בליזובסקי, פרסים למיישמים המצטיינים של חברת יישום של האוניברסיטה העברית 2011, באתר הידען
• המיליונרים של האוניברסיטה העברית: פרופ' ויינשטוק-רוזין ופרופ' ברנהולץ, באתר גלובס, 28 בפברואר 2005
• יישום, חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, דף שער בספרייה הלאומית