פתיחת התפריט הראשי

יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים

אוניברסיטה בישראל

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ, היא חברת מסחור ידע של האוניברסיטה העברית בירושלים. יישום היא האחראית הבלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. החברה נחשבת כיום לאחת המובילות בעולם בתחומה.[1]

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ
Yissum.jpg
שנת הקמה 1964
חברת אם האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי גבעת רם, ירושלים, ישראל
ענפי תעשייה היי טק
הכנסות 51 מיליון דולר (2007)
אנשי מפתח מנכ"ל: ירון דניאלי
www.yissum.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

פעילותעריכה

לעיתים במהלך עבודות מחקר של חוקרים באוניברסיטה, הם ממציאים טכנולוגיות אשר להם אפליקציות בתחומים שונים. יישום היא הזרוע של האוניברסיטה אשר מזהה טכנולוגיות אלו ומביאה אותם אל החברות המסחריות. יישום מלווה את התהליך החל משלב המחקר דרך רישום הפטנט ועד פיתוח עסקי על מנת למסחר את הפטנטים.

עד היום רשמה יישום למעלה מ-8,400 פטנטים על למעלה מ-2,300 המצאות בכל תחומי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. כשליש מהפטנטים מוסחרו, ומוצרים המבוססים עליהם נמכרים בלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה.

לאורך שנות קיומה הקימה יישום כ- 80 חברות פורטפוליו, המבוססות על המצאות חוקרי האוניברסיטה העברית. ביניהן מובילאיי, בריפקם, אקסליבריס, קולפלנט וביוקנסל.

ליישום הסכמי שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות דוגמת אינטל, נוברטיס, רוש, ג'ונסון אנד ג'ונסון, טבע, מרק, גוגל, אדובה מונסנטו, סינג'נטה, וילמורין, ועוד רבים נוספים.

סיפורי ההצלחה הבולטים של יישום הם תרופה בשם אקסלון הנמכרת על ידי נוברטיס, תרופה בשם דוקסיל לטיפול בסוגים שונים של סרטן, זרעי עגבניות ופלפלים ועוד.

היסטוריהעריכה

"יישום" הוקמה בשנת 1964.

בשנת 1994 חתמה על הסכם רישוי עם חברת התרופות השווייצרית "הופמן לה רוש", שהוביל לסכסוך משפטי שהסתיים בפשרה, בה נחתם הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח.[2]

בשנת 2004 הקימה "יישום" אגף לקידום ומסחור פרויקטים בתחום הלוחמה בטרור.[3]

בדצמבר 2005 מונתה נאווה סברסקי-סופר, לתפקיד מנכ"לית "יישום".[4]

בשנת 2007 ההכנסות "יישום" הסתכמו ב-51 מיליון דולר. מתוכם ההכנסות מתמלוגים הסתכמו ב-36 מיליון דולר וההכנסות משירותי מחקר שמעמידים מדעני האוניברסיטה העברית עבור חברות תעשיות הגיעו ל-10 מיליון דולר. ב-2007, שלושה מוצרים היו אחראים למרבית הכנסותיה מתמלוגים: Exelon, תרופה לטיפול באלצהיימר ובשיטיון שמשווקת על ידי נוברטיס; Doxil, תרופה לטיפול בסרטן השחלות שמשווקת על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, והמכירות של עגבניות מזן שרי ועגבניות בעלות חיי מדף ארוכים של הזרע סידס, זרעים גדרה ועוד חמש חברות זרעים.[5]

בשנת 2014, החלה "יישום" במסחור טכנולוגיה, המבוססת על מחקרו של פרופסור אמיר עמדי, שמסייע לעיוורים לראות צבעים.[6]

החל מיוני 2017, מנכ"ל החברה הוא ירון דניאלי.[7]

בשנת 2018 רכשה מ"יישום" חברת "ביותרקס" מארצות הברית את זכויות הפיתוח של תרופה חדישה שפותחה על ידי חוקרים באוניברסיטה העברית לטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה, אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר.[8]

במאי 2018 נרכשה חברת "בריפקאם" (BriefCam) של "יישום" על ידי חברת קנון היפנית. בריפקאם הוקמה ב-2007 על ידי פרופסור שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתחום הראייה הממוחשבת. הטכנולוגיה של בריפקאם הופכת קובצי וידאו של מצלמות אבטחה למידע שימושי בזמן אמת, ומקצרת באופן דרמטי את הזמן שלוקח לעבור, להבין, ולנצל אלפי שעות של וידאו.[9] פלג גם הקים בשנת 2000, יחד עם "יישום", את חברת יומנאייז טכנולוגיות (HumanEyes), העוסקת בפיתוח תוכנה המאפשרת צילום תלת ממדי סטריאוסקופי במצלמה דיגיטלית רגילה והדפסתו במדפסות דיגיטליות סטנדרטיות.[10]

המחלוקת עם חברת מובילאייעריכה

בתחילת המאה ה-21 נאבקו פרופסור אמנון שעשוע והאוניברסיטה העברית, על הקניין הרוחני של חברת מובילאיי שהקים שעשוע ב-1999 . הבוררות בין הצדדים הוטלה על פרופ' אלכסנדר לובוצקי. במהלך הבוררות הובהר כי מובילאיי אינה מנצלת במישרין את תוצאות מחקריו המדעיים של שעשוע, אלא מתבססת על ידע כללי יותר שרכש במשך השנים, כחבר הסגל האקדמי של האוניברסיטה. הידע של מובילאיי, נטען, סופק לה לא רק על ידי שעשוע, אלא גם על ידי עובדים ויועצים אחרים המועסקים בחברה. באותה העת החזיק שעשוע 18% ממניות מובילאיי. כדי להגיע לפשרה בדרכי נועם, הציע נשיא האוניברסיטה להחיל באופן רטרואקטיבי על מובילאיי את "המסלול הירוק", הקובע כי חבר סגל יכול לבקש מ"יישום" להקים בעצמו חברת הזנק בלי מעורבות של "יישום", ובתמורה תקבל "יישום" 7.5% ממניות החברה בזמן הקמתה. הפעלת המסלול הירוק לגבי מובילאיי באופן רטרואקטיבי משמעותה העברת 2.7% ממניות מובילאי לבעלות "יישום". פרופ' לובוצקי הסתמך על הצעה זו, אך הסביר כי האוניברסיטה אינה זכאית לקבל 7.5% מכלל הידע שצברה מובילאיי, וכי סביר יותר שתזכה רק ב-7.5% מהחלק היחסי שהובא לחברה על ידי שעשוע. לפיכך הציע כפשרה כי שעשוע ידאג להעברת 1.354% ממניות החברה לבעלות יישום (כלומר 7.5% מתוך חלקו של שעשוע שהיווה אז כ-18% ממניות מובילאיי). הצדדים הגיעו להסכמה באפריל 2004, על פי הצעת לובוצקי[11].

בשנים שלאחר הנפקתה של מובילאיי בנאסד"ק, האוניברסיטה העברית מימשה את המניות, תמורת כ-40 מיליון דולר. במרץ 2017, לאחר מכירת מובילאיי לאינטל התגלעו ויכוחים לגבי ההסכם מהעבר אך בסוף הצדדים הגיעו לעמק השווה[12].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עודד חרמוני, התמלוגים של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן ממכירת פטנטים - 100 מיליון דולר בשנה, באתר הארץ, 8 ביוני 2004
  2. ^ נועם שרביט וגלי וינרב , ‏סכסוך בין רוש ליישום הוביל להסכם בעשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2009
  3. ^ צורי דאר, יישום הקימה אגף לקידום ומסחור פרוייקטים בתחום הלוחמה בטרור, באתר הארץ, 22 באפריל 2004
    עודד חרמוני, חוקרים באקדמיה הישראלית מפתחים אמצעים ללוחמה בטרור, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  4. ^ יורם גביזון, נאוה סופר פורשת, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2004
  5. ^ יורם גביזון, הכנסות יישום - שממסחרת את הקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית - צמחו ב-28% ב-2007, באתר הארץ, 8 באפריל 2004
  6. ^ רותי לוי, הטכנולוגיה הישראלית שעוזרת לעיוורים לראות, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2014
  7. ^ גלי וינרב, ‏"ב-10 שנים העברנו לאוניברסיטה העברית יותר מ-800 מיליון ש'", באתר גלובס, 17 באוקטובר 2017
  8. ^ עידו אפרתי, חוקרים ישראלים פיתחו תרופה חדשנית לטיפול בלוקמיה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018
  9. ^ אלירן רובין, אקזיט לאוניברסיטה העברית: בריפקאם נרכשה על ידי ענקית הצילום קנון, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2018
  10. ^ צורי דאר, HumanEyes גייסה כ-5 מיליון דולר מ-BRM קפיטל, דוקור אינטרנשיונל, בני לנדא ומשקיעים פרטיים, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2002
  11. ^ התרגיל שעשה מייסד מובילאיי לאוניברסיטה העברית – ימים לפני עסקת המיליארדים עם אינטל, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2017
  12. ^ עסקת מובילאיי: כך פיספסה האוניברסיטה העברית אקזיט של 15 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2017