ינה מולנאר
ינה מולנאר, (במקור עד 1903 מילר-Müller[1], בהונגרית: Molnár Jenő; סובוטיצה, 20 במרץ 1880 – בודפשט, 28 במרץ 1933) היה סופר, משורר, עיתונאי, עורך עיתון יהודי-הונגרי.
_Hungarian_writer_-_One_hundred_Hungarians_book_-_Volume_VII,_1915_(5).jpg) | |
| לידה |
20 במרץ 1880 סובוטיצה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1933 (בגיל 53) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Müller Jenő |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
קורות חיים
עריכהינה מולנאר נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר יאקאב מילר ובטי גולדארבייטר. וילמוש מילר היה אחיו. הוא סיים את בית הספר התיכון שלו בעיר סגד. הוא המשיך את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בודפשט, שם סיים את לימודיו בשנת 1900. בשנת 1901 עבר את בחינת עריכת הדין באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה ולשכת עורכי הדין בסגד רשם אותו בפנקס המועמדים לקבלה ללשכה כעורך דין. במקביל ללימודיו, עבד ככתב עיתונים משנת 1897, כשעבד עבור עיתון הערב מדיאיר אוישאג בבודפשט במשך שנה. בשנת 1898–1899 היה עמית שכיר של "יומן סגד" (Szegedi Napló). מילר שינה אז את שם משפחתו למולנאר.
בשנת 1894 כתב עבור כתב העת ההיתולי בורשסם ינקו, והפך בו לעובד קבוע. שירו הראשון התפרסם ב-1898. הוא כתב כמה שירים ליריים, פטריוטיים, מזדמנים והומוריסטיים במשך כמה זמן לשבועונים ויומונים בבודפשט. הוא דקלם שירה וקרא פרוזה מספר פעמים באירועים חגיגיים. במשך תקופה ארוכה היה כתב של כתב העת "שוויון" (Egyenlőség) והיה מעורב באופן פעיל בעיתונות היהודית. ההומורסקות שלו הופיעו ללא הרף בעיתונים גרמניים. אחת ההצגות שלו הוצגה בתיאטרון רזידנץ (Residenz-Theater) בווינה.
חייו הפרטיים
עריכהב-6 באפריל 1918 נשא לאישה את קלרה, בתם של אדן שנפלד וגיזלה ילינק, בטרזווארוש, בודפשט.[2]
כתביו
עריכה- לילות מאוהבים. סגד, 1902. (שירים)
- שירי קסרקטין (שירים, בודפשט, 1906)
- ספר השירה (בודפשט, 1913)
- מוצ'ה בחזית (סאטירות, 1916, בודפשט)
- מעשי הגבורה האחרונים של זייפנשטיינר (בודפשט, 1916)
- תפילה בשנת 1916 (בודפשט, 1916)
- למען הדוגמה (הומור וסאטירות, בודפשט, 1917)
- סיפורה של חנות קטנה (רומן, בודפשט, 1918)
- מה שרק שניים יודעים (סיפורים קצרים, בודפשט, 1918)
- הסיפורים השלישי ואחרים (סיפורים קצרים, בודפשט, 1918)
- שלטון הטרור בן 133 הימים (בגרמנית: Die 133-tägige Schreckensherrschaft in Ungarn)
לקריאה נוספת
עריכה- אגנש קניירש (עורכת ראשית), ינה מולנאר, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1900, 1967–1969 (ברומנית) מסת"ב 9630525003
- יוז'ף סיניאי:חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עמ' 612. גישה מקוונת
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, איגוד הספרנים והארכיונים ההונגרים, 1939–2002.
- אלבום זיכרון של בלהה לואיזה. בודפשט, ועדת הזיכרון של בלהה לואיזה, 1927
- לקסיקון ההומור. מיקלוש קפושי. בודפשט, הוצאת טרסולי, 2001.
- לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי. בנדק מרסל. בודפשט, 1963–1965.
- לקסיקון המשחק ההונגרי. אד. אלאדר שופפלין. בודפשט, איגוד השחקנים הלאומי והמכון לפנסיה, 1929.
- לקסיקון הדרמה. אנטל נמט. בודפשט, 1930.
- יוזף פלטינוס: חטאי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית בודפשט, 1938–1939
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. בודפשט, מועדון הספרים ההונגרי.
- לקסיקון חדש של הספרות ההונגרית. עורך ראשי. פטר לאסלו. בודפשט, 1994.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ינה מולנאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 33455/1903. Forrás: MNL-OL 30801. mikrofilm 319. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 33. oldal 20. sor
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 333/1918. folyószáma alatt".