פתיחת התפריט הראשי

יעקב אורנשטיין (אדריכל)

אדריכל ומהנדס
אין תמונה חופשית

יעקב אורנשטיין (Jacques Ornstein‏; 18 בדצמבר 18851953) היה אדריכל ומהנדס ביישוב, מראשוני האדריכלים בסגנון הבינלאומי בתל אביב.

קורות חייועריכה

ז'אק (יעקב) אורנשטיין נולד בווינה שבאוסטריה לאיגנץ וברטה לבית גנס, במשפחה בת תשעה ילדים. הוא סיים לימודי הנדסה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה ב-1908 ועבד כמהנדס בניין עבור הרכבת הקיסרית בווינה ובאינסברוק. נישא למרגרטה (מרגלית) לבית אופנהיימר, ילידת 1888, ממשפחה וינאית יהודית אמידה. לבני הזוג נולדו התאומות יהודית ושושנה (סוזי; 1911 - 1998) והבן דוד (1918 - 2007). בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרי, שירת כקצין ומהנדס וזכה בעיטור צלב הברזל הקיסרי. האם, מרגלית, עברה עם בנותיה לבית הוריה בווינה, שם הייתה בבעלותם חנות אופטיקה מפוארת.

אורנשטיין שימש כמאמן בקבוצת הכח וינה ופגש את בנימין זאב הרצל במהלך אימון. השניים שוחחו והתרשמו הדדית זה מזה. עקב כך עלה יעקב לבדו לארץ ישראל ביוני 1920 ולאחר שמצא משרה שכנע את האם להצטרף אליו. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1921 והתיישבה ברחוב אחד העם 42 בתל אביב. מרגלית אורנשטיין פתחה את הסטודיו הראשון למחול מודרני בארץ ישראל ב-1922 בבית המשפחה.

בסביבות שנת 1933 הגיע האדריכל שלמה ליאסקובסקי (?1903 - 2001) לביקור בארץ ישראל. אורנשטיין הציע לו לפתוח משרד אדריכלים בשותפות וליאסקובסקי עלה לארץ. בתקופה זו תכננו השניים בעיקר מבנים מסחריים ומבנים מעורבים. לאחר חמש שנים פורקה השותפות בעקבות החלטתו של ליאסקובסקי להגר לארגנטינה.

פרויקטים בולטיםעריכה

 
קולנוע גן רינה הכניסה מבן יהודה 1945
 
מלון אלנבי וביתו של ישעיהו ירחע, 1936
  • בית ישעיהו ירחע (מלון אלנבי), סמטת בית השואבה 4, 1926: אגף אחד בבית שימש כמלון אלנבי. ישעיהו ירחע נולד באוקראינה והגיע לארצות הברית בגיל 20. עבד כמהנדס בעיריית ניו-יורק ועלה לארץ ישראל בתחילת שנות ה-20 עם הון של כמאה אלף דולר. נמנה עם ארבעת המייסדים של רעננה.
  • התיאטרון הארץ ישראלי, שדרות רוטשילד 80, 1927: הוקם כאולם חסר-גג בן 270 מקומות ישיבה. תוכנן בשנת 1927. בעשור הראשון שימש האולם בעיקר את שחקני תיאטרון הבימה, חסרי האולם. בשנת 1938 הפך האולם לבית קולנוע "שדרות" שפעל ברציפות עד אמצע שנות השבעים. לפני הריסתו צולמה במקום סצנה בסרט "אסקימו לימון". המבנה נהרס בתחילת שנות השמונים ובמקומו נבנה בית בנק מסד.
  • בית קטינסקי, רח' נחלת בנימין 41, 1928. תוכנן במקור כמבנה מגורים בן קומה אחת בסגנון האקלקטי על ידי האדריכל דב פבריקנט. בעליו של המבנה, ברוך קטינסקי, היה מבוני שכונת נחלת בנימין וחבר הנהלה. אורנשטיין תכנן ההסבה של הקומה הראשונה למסחר, הוספת הקומה השנייה וכן הוספת מרפסות וארקרים מעוגלים בחזית הראשית. המבנה המקורי נהרס ושוחזר בראשית שנות ה-90. בשנת 2015 החל שיפוץ המבנה, שבמהלכו נוספה לו קומה. בתחילת 2017 הסתיים השיפוץ.
  • קולנוע גן-רינה, מגרש בין הרחובות שלום עליכם, בן יהודה והירקון, 1929: קולנוע-קיץ (ללא גג) שהכיל 1500 עד 1600 מקומות ישיבה. נקרא על שם בתו של המהנדס ישעיהו ירחע. נפתח במאי 1929 לקהל בהצגת "נשפי פורים" של תיאטרון המטאטא. במשך 32 שנות קיומו הוקרנו בו כ-800 סרטים. במוצאי שבת, 14 בנובמבר 1960, התקיימה בגן "הצגת הקולנוע האחרונה". בשנת 1959 קנה את המגרש הקבלן אריה פילץ. כיום שוכן במקום מגדל ישרוטל.
  • בית קרינסקי ("בית הרופאים"), רחוב ביאליק 8, 1929: בית דו קומתי ששלוש שנים אחר כך נוספה לו קומה שלישית. שימש מאוחר יותר כמלון "צייכנר-קמפלר".
  • בית הורביץ, פינת הרחובות רמח"ל 6 ויהודה הלוי 61, 1932: התוכנית המקורית כללה בית מגורים בן שתי קומות. בינואר 1932 הוגשה תוכנית הבניין. בסוף אותה שנה אושרה בקשת הבעלים, מרים-הינדה ואהרון הורביץ, להוספת קומה שלישית. במרץ 1934 אושרה לזוג הורביץ בניית אגף חדש בעל קומה אחת לבית, שחזיתו פונה לרחוב יהודה הלוי. בהמשך נוספו לאגף עוד שתי קומות. באחת הדירות התגורר דוד צבי פנקס. כיום משמש הבית את מלון הבוטיק לילי & בלום.
  • בית רקנאטי, פינת רחוב מזא"ה 79 ודרך בגין 35, 1934: תוכנן בידי אורנשטיין עם שותפו האדריכל שלמה ליאסקובסקי בסגנון הבינלאומי ונבנה בשנת 1935. הבית משלב מסחר בקומת הקרקע ומגורים בשתי הקומות העליונות. באותן השנים שכן הבית בפאתי העיר.
  • בית פולישוק, פינת הרחובות נחלת בנימין 1 ואלנבי 62, 1937: מבנה משרדים ומסחר בקרן שתוכנן בידי אורנשטיין עם שותפו שלמה ליאסקובסקי בסגנון הבינלאומי.

יעקב אורנשטיין נפטר בתל אביב. רעייתו, מרגלית, נפטרה ב-1972.

קישורים חיצונייםעריכה