יעקב שריד

יעקב שריד
	יעקב שריד, 1959, תצלום מאת פריץ שלזינגר
לידה	9 בינואר 1903; רפליבקה, אוקראינה
פטירה	16 בדצמבר 1976 (בגיל 73)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
	1967–1970; (כ־3 שנים)
תחת שר החינוך	זלמן ארן, ויגאל אלון
	→ חנוך רינות אלעד פלד ←

יעקב שריד (שניידר) (י' בטבת תרס"ג, 9 בינואר 1903 – כ"ד בכסלו תשל"ז, 16 בדצמבר 1976) היה מחנך ישראלי, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות בין השנים 1967–1970.

ביוגרפיה עריכה

שריד נולד בשם יעקב שניידר בעיירה רפלובקה (ברוסית: Рафаловка) (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה). הוא למד ב"חדר" ואחר כך בבית המדרש למורים העברי של "תרבות" בווילנה. עבר כמורה במקומות שונים בווהלין ובמקביל היה פעיל ציבור בהסתדרות המורים העבריים בפולין. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ועבד כמורה ומנהל בית ספר ברחובות (כיום קרוי על שמו בית הספר "שריד" בעיר זו).

לאחר שנודע לו שכל בני משפחתו נספו בשואה שינה את שם משפחתו לשריד. מאוחר יותר התברר לו שלא כל בני משפחתו נספו ועדיין נשארו בני משפחה עם השם שניידר.

לאחר הקמת מדינת ישראל היה למנהל "המרכז לחינוך" של זרם העובדים ועסק בקליטת ילדי העולים לבתי ספר של זרם העובדים. בשנת תשי"ג עבר לעבוד במשרד החינוך, ובראשית שנת הלימודים תשט"ו התמנה לאחראי על מספר תחומים במשרד ובהם החינוך היסודי, כוח האדם בהוראה והקשרים עם הסתדרות המורים, בדרגת משנה. בפברואר 1967 מונה על ידי השר זלמן ארן למנכ"ל משרד החינוך, לאחר התפטרותו של חנוך רינות .^[1] הוא כיהן בתפקידו עד ספטמבר 1970, אז פרש לגמלאות והוחלף באלעד פלד.^[2]

משפחתו עריכה

שריד היה נשוי לדובה (דובל) לבית גרובר (התאבדה ב-1961 בעקבות מחלת הדיכאון בהיותה בת 58, לאחר שנטלה כמות גדולה של כדורים)^[3] אחותם של יוסף גדיש (ראש עיריית עכו) וסוניה רֶפֶּטוּר (אשתו של ברל רפטור), שאותה הכיר בבית המדרש למורים בווילנה.^[4]

בנו היה יוסי שריד ונכדו הוא עוה"ד והסופר ישי שריד. בתו, הדסה אבטליון (נפטרה ב-2012), הייתה מחנכת. שתי בנותיה של אבטליון עוסקות גם הן בחינוך: ליאת באומינגר היא פסיכולוגית חינוכית, ודלית דננברג (אשתו של הקרדיולוג פרופ' חיים דננברג) היא מחנכת בירושלים. בתו של יוסי שריד, נעה שריד הראל, היא מנהלת בית ספר יסודי בתל אביב.