יצחק אשכנזי (רב)
הרב יצחק אשכנזי (1859–1915) היה שד"ר ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה, ממייסדי בית החולים משגב לדך.
 | |
| הרב יצחק אשכנזי בשנת 1909 לערך | |
| לידה |
1859 ה'תרי"ט ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1915 (בגיל 56 בערך) ה'תרע"ה אלכסנדריה, מצרים |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | ירושלים ומצרים |
| תקופת הפעילות |
? – 31 באוגוסט 1915 |
| תחומי עיסוק | דיינות |
| אב |
אברהם אשכנזי |
| תפקידים נוספים | שד"ר |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בירושלים בשנת 1859 (ה'תרי"ט) לשרה ולראשון לציון הרב אברהם אשכנזי. בצעירותו נישא לרבקה, ויחד נולדו להם חמישה ילדים.
במשך תקופה שימש כמורה לתלמוד בישיבת תפארת ירושלים, ונחשב לדרשן מפורסם בעיר. נמנה עם מייסדי בית החולים משגב לדך, ורכש בעצמו את הקרקע עליה הוקם המבנה. כן יצא לחו"ל כשד"ר בשליחות עבור בית החולים מספר פעמים, וביקר בין היתר באלג'יריה, בהרי הקווקז ובכותאיסי שבגאורגיה. לאחר שחזר ממסעותיו, נבחר לשמש כיו"ר ההנהלה של בית החולים.
בשנת 1900 (ה'תר"ס) שימש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים, וחבר בית הדין של העדה בעיר. במשך חייו נמנע לשמש בתפקידים רבניים, ולאחר פטירת הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר הוצעה לו משרתו אך סירב.
בחלק מתקופות שהותו של הרב בן ציון אברהם קואינקה בחו"ל, הופקדה מלאכת עריכת כתב העת התורני המאסף בידיו.
במלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר עם משפחתו באלכסנדריה שבמצרים בעקבות היותו אזרח צרפת.
הלך לעולמו באלכסנדריה ב-31 באוגוסט 1915 (כ"א באלול ה'תרע"ה), ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.
בנו שלמה נישא לשמחה, בתו של הרב משה מלכא, והיה איש ציבור וחבר ועד שכונת אהל משה.
חיבוריו
עריכהחיבוריו בשו"ת ובפוסקים נשארו בכתבי יד. חלק מתשובותיו הודפסו בספר "מעשי איש", וב"המאסף" בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה, שנה א'.
לקריאה נוספת
עריכה- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ' (123 - 124)
קישורים חיצוניים
עריכה- הרה"ג יצחק אשכנזי ז"ל, החרות, 12 באוקטובר 1915