פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

יצחק בן ימיני ( 18981951) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בראשית תקופת מדינת ישראל.

יצחק בן ימיני נולד בשנת 1898 ביקטרינבורג שבהרי אורל ברוסיה. קיבל חינוך יהודי ועברי, למד בגימנסיה בעיר הולדתו ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטאות סנקט פטרבורג וטומסק. בשנת 1918 הוסמך למשפטים. היה פעיל בתנועת צעירי ציון. בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה הגיע בשנת 1921 לעיר ולדיווסטוק שבהמזרח הרחוק בה עסק בעריכת דין.

בשנת 1922 עלה יצחק בן ימיני לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, עבד כפועל בפרדסים והיה חבר בהסתדרות הפועלים החקלאיים. ב- 1923 התכונן לבחינות לעורכי דין זרים. ב-1924 עבר את הבחינות בהצלחה והחל לעסוק בעריכת דין בתל אביב. באותה שנה הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית והיה ממייסדי ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר). היה פעיל בבית"ר ולאחר מכן בהסתדרות העובדים הלאומית. כמו כן היה פעיל בעיריית תל אביב.

בשנת 1929 יצא בן ימיני להשתלם במשפטים באוניברסיטת לונדון. בשנת 1931 היה בן ימיני ציר הצה"ר בקונגרס הציוני ה-17 בבזל.

בשנת 1933 קיבל יצחק בימיני את התואר "בריסטר" (תוארו של עורך דין שמוסמך להופיע בבתי המשפט באנגליה, להבדיל מ"סוליסיטור" שהוא עורך דין המוסמך לעסוק בכל פעילות משפטית אחרת)ונתקבל כחבר באיגוד עורכי הדין הבריטי (ה-Bar).

באותה שנה חזר בן ימיני לארץ ישראל והחל לעסוק בעריכת דין. בשנת 1934 נענה בן ימיני לבקשתו של זאב ז'בוטינסקי להשתתף בהגנה על צבי רוזנבלט במשפט רצח ארלוזורוב, לצידו של הוראס סמואל הסניגור הראשי של הנאשמים. הנאשם השני במשפט היה אברהם סטבסקי אותו יצג, לצידו של הוראס סמואל, עורך הדין יוסף קייזרמן. שבתי טבת בספרו "רצח ארלוזורוב" כתב כי בן ימיני הפך למעשה למזכירו האישי של סמואל.[1]

בפסק דינו שניתן ב 8 ביוני 1934 זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע, ברוב דעות, את סטבסקי וגזר עליו עונש מוות. בערעור בבית המשפט העליון מנדטורי זוכה גם סטבסקי.

בשנות המאבק על הקמת מדינת ישראל היה בן ימיני פעיל באצ"ל. לאחר הקמת המדינה היה בן ימיני במרכז תנועת החרות.

יצחק בן ימיני נפטר בשנת 1951.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: שוקן, 1982, עמ' 198.