יצחק דלויה (המאה ה-16)
רבי יצחק דלויה (?–1590) היה רב ספרדי ממגורשי ספרד, מקובל, אב בית דין וראש קהילת המגורשים במרקש.
חייו
עריכהנולד בספרד בכפר בשם לויה (בצרפתית: Loja), ובעקבות גירוש יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) הגיע לעיר מרקש, בירתה של השושלת הסעדית, בערך בשנת 1496 יחד עם גולים נוספים שנענו להזמנת הסולטאן. בעקבות זאת נקראה המשפחה דלויה ('שמהעיר לויה').
היהודים הראשונים מגורשי ספרד שהגיעו למרקש היו שונים מהיהודים המקומיים בלבושם ובמנהגיהם. כאשר ביקשו להתפלל בבית הכנסת של המקומיים, על שם ר' מרדכי בן עטר במלאח הקדום של מרקש, המקומיים לא קיבלו אותם בטענה שסגנון תפילתם שונה. לאחר חיכוכים רבים בין שני המחנות קמו המגורשים, שבראשם עמד רבי יצחק דלויה, ובנו בית כנסת לעצמם.
בית הכנסת "צלאת אל עזמה" ("בית כנסת המתבדלים") נמצא בתוך בית חצרים גדול, שבקומתו השנייה היו חדרי כתות ללימוד תורה לילדים. בבית הכנסת מתקיימים כיום תפילות בימי החול ובשבתות. בבית החצרים מתגוררת משפחה מוסלמית השומרת על המקום.
על פי המסורת בקרב יהודי מרקש, רבי יצחק דלויה נפגש עם רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך, ודבר הפגישה אף נכתב על קברו של הרב דלויה. בפגישתם נחלקו על כמה סוגיות ובהן החומרא של אכילת בשר חלק. רבי יצחק לא הסכים עם חומרא זו, וכך נותר המנהג בקהילה זו עד לימינו.
הלכה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת ביניהם הייתה באשר לפסקו של השולחן ערוך שלא לומר חצי קדיש אחרי קריאה בספר תורה במנחה של שבת. מנהגו של רבי יצחק דלויה, שהשתמר עד היום, הוא לומר חצי קדיש זה[1].
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ממכתב משנת התשכ"ג שכתב הדיין רבי חיים שושנה ממראכש, נמצא כי אכן התנהל דיון זה במראכש, והסתיים בהודאה מצד מרן השולחן ערוך. וכן נהג רבי משה זריהן אב"ד מראכש במאה ה20, וראש הישיבה רבי יעקב דהאן. וכ"כ בספר "זוכר ברית אבות".