ירגזי סצ'ואני

מין של ציפור שיר

ירגזי סצ'ואני (שם מדעי: Poecile weigoldicus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים.

קריאת טבלת מיוןירגזי סצ'ואני
ירגזי סצ'ואני
ירגזי סצ'ואני
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: פויסילה
מין: ירגזי סצ'ואני
שם מדעי
Poecile weigoldicus
קליינשמידט וויגולד, 1921
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

 
ירגזי הרים, אליו הירגזי הסצ'ואני היה משויך בעבר

הירגזי הסצ'ואני הוא עוף קטן באורך 11–12 ס"מ ומשקל 8–15 גרם.[2] ראשו שחור עם כיפה שחורה גדולה, לחיים לבנות, וכתם קטן ושחור על הגרון. הבטן בצבע בז' בהיר עם מותניים כהות, והגב, הכנפיים, והזנב אפורים־חומים.[3] הירגזי הסצ'ואני מאוד דומה לירגזי שחור-סינר ולירגזי הרים, אם כי שונה מהם בצורת ובגוון הכיפה והכתם על הגרון; אצל ירגזי שחור-סינר הכיפה שחורה מבריקה עם מעין "ציצה" קטנה והכתם גדול מאוד, אצל הירגזי הסצ'ואני הכיפה שחורה עם גוון חום כהה (ללא ציצה) והכתם קטן יותר. הזנב רבוע. המקור שחור וקצר וכף הרגל אפורה כהה.[4] הירגזי משמיע קריאה רמה ומאונפפת הנשמעת כ–"צי", וקריאה חלושה יותר הנשמעת כ–"פסיט", המופיעות לעיתים כ–"פסיט־צי". בדומה למינים אחרים בסוג, הירגזי הסצ'ואני משמיע קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די!".[5]

התנהגות עריכה

הירגזים הסצ'ואניים חיים בקבוצות קטנות.[5] הירגזי ניזון מפרוקי רגליים (בעיקר זחלים ופגיות) וזרעים,[2] ונצפה אוכל עגילי פרחים.[5] במהלך הקיץ מזון צמחי מהווה כ–50% מתזונת העוף הבוגר, ובחורף עד כ–75%. הגוזלים אוכלים יותר זחלים ופגיות מהבוגרים. במהלך החורף, הירגזים חיים בלהקות מעורבות עם סיטיים, טפסי עצים ומלכילונים. הקן נבנה על ידי הנקבה מקליפת עץ, עשב, סיבים צמחיים, פרווה, נוצות, ולעיתים רחוקות טחב. הקן מוקם בחלל בעץ בגובה של עד 3 מטרים (לרוב פחות ממטר). הנקבה מטילה 5–9 ביצים ודוגרת עליהן 13–15 ימים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים. הגוזלים פורחים בגיל 17–20 ימים, אם כי הפרחון נשאר תלוי בהורים לעוד 12–15 ימים.[2]

תפוצה ובית גידול עריכה

הירגזי הסצ'ואני חי ביערות הרריים (במיוחד יערות אורן),[3] בחורשים, פארקים, גינות ושטחים עירוניים במרכז סין (צ'ינגהאי, טיבט, יונאן וסצ'ואן), בגבהים בין 2,200–4,310 מטרים מעל פני הים.[4] טווח התפוצה (כ–1,170,000 קמ"ר) של מין זה גדול, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי סצ'ואני מסווג כמין ללא חשש.[6]

טקסונומיה עריכה

המין נכלל בעבר בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים, אך מחקר משנת 2005 מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[8] ITIS‏,[9] ו-IOC (אנ').[10]‏ תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[11] הירגזי הסצ'ואני קרוב במיוחד לירגזי ההרים ולירגזי הפרסי, ונחשב בעבר לתת־מין של ירגזי הרים.[4][12][8] לא תוארו תת־מינים של ירגזי סצ'ואני.[9][10] השם המדעי ניתן לירגזי הסצ'ואני על שם מקס הוגו ויגולד (1886-1973), זואולוג גרמני.

לפי טריץ' ואחרים (2017), העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile) הוא:[12]

פויסילה


ירגזי לבן-גבה (Poecile superciliosus)



ירגזי החרמון (Poecile lugubris)






ירגזי חלוד-חזה (Poecile davidi)





ירגזי שחור-סינר (Poecile hypermelaenus)



ירגזי ביצות (Poecile palustris)





ירגזי סצ'ואני (Poecile weigoldicus)




ירגזי פרסי (Poecile hyrcanus)



ירגזי הרים (Poecile montanus)









ירגזי סיבירי (Poecile cinctus)




ירגזי ערמוני-גב (Poecile rufescens)



ירגזי הדסון (Poecile hudsonicus)






ירגזי מקסיקני (Poecile sclateri)




ירגזי קרוליינה (Poecile carolinensis)




ירגזי שחור-כיפה (Poecile atricapillus)



ירגזי גמבל (Poecile gambeli)








קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ירגזי סצ'ואני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ירגזי סצ'ואני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 Andrew Gosler, Peter Clement, Ernest Garcia, Sichuan Tit (Poecile weigoldicus), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.sictit1.01
  3. ^ 1 2 Sichuan Tit - eBird, ebird.org
  4. ^ 1 2 3 Sichuan Tit ID & Photos, Shanghai Birding 上海观鸟, ‏2020-09-05 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ 1 2 3 Norman Arlott, Ber van Perlo, Jorge R. Rodriguez Mata, Gustavo Carrizo, The Complete Birds of the World: Every Species Illustrated, Princeton University Press, 2021-09-07, ISBN 978-0-691-19392-2. (באנגלית)
  6. ^ ירגזי סצ'ואני, באתר Birdlife
  7. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  8. ^ 1 2 ירגזי סצ'ואני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  9. ^ 1 2 ITIS - Report: Poecile weigoldicus, www.itis.gov
  10. ^ 1 2 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  12. ^ 1 2 Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014