ירוחם לוריא
ירוחם לוריא (19 בספטמבר 1914 – 2 בדצמבר 1977) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.
 | |
| ירוחם לוריא, 1943 | |
| לידה |
19 בספטמבר 1914 נווה צדק, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1977 (בגיל 63) |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
| בן או בת זוג |
תקוה וינשטוק |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
נולד בנווה צדק נצר לאר"י הקדוש (מצד אביו) ונכד לאהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק, (מצד אמו). למד בבית ספר "כל ישראל חברים" ("אליאנס") בנווה צדק, ואחר כך (1930-31) במכינה האוניברסיטאית של האוניברסיטה הצרפתית בביירות (לבנון) וב-1932 סיים את לימודי ב"קולג' דה פרר" (קולג' האחים) ביפו.
מילא תפקידי מנהלה שונים בקונסוליה הבולגרית, בבנק אפותיקאי כללי, במנהל המזון של שלטונות המנדט הבריטי ובצנזורה על העיתונות (תחילה תחת שלטונות המנדט ועם קום המדינה בצנזורה הצבאית).
במקביל עסק בעריכה ובתרגום במקומות שונים (עיתון "הצופה", הוצאת הספרים "מ. ניומן", "קול ישראל" ועוד). בשנת 1952 מונה כמזכיר הספרותי בהוצאת "דביר" ומשנת 1958 היה מזכיר המערכת בהוצאת "עם עובד". היה נשוי לעיתונאית תקוה וינשטוק לבית הכהן, נינת מיכל הכהן.
הנצחה
עריכההוצאת עם עובד העניקה מספר פרסים לסופרים ומשוררים על שמו.
ארכיונו האישי נמצא בארכיון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.
ספריו
עריכההחל לפרסם את שיריו ב-1934 בכתבי העת "גזית" ו"גליונות". בהמשך פרסם שלושה ספרי שירה:
תרגומיו
עריכהתרגם ספרים מאנגלית ומצרפתית. בין הספרים שתרגם:
- "גן החרוזים לילד" מאת רוברט לואיס סטיבנסון (1945).
- "התתרים השחורים" מאת ויליאם סארויאן (1947).
- "הנסיכה דה קליו" (הנסיכה מִקְלֵב) מאת מאדאם דה לה פאייט (1975)
- "הירושה" ו"טואן", שני קובצי סיפורים מאת גי דה מופסן (1977, 1979).
לקריאה נוספת
עריכה- תקוה וינשטוק לוריא, ירוחם לוריא: משורר, מתרגם ועורך, תל אביב : ספרי עיתון 77, 2013.
- משה-גיורא אלימלך, מקרא בשירי ירוחם לוריא, ב-"מאזנים" תמוז תשל"ו (יולי 1976), ע' 103-107.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ירוחם לוריא, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שושנה שפירא, ירוחם לוריא, באתר פרויקט בן-יהודה
- בני ציפר, המי פעמונים, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
- ירוחם לוריא, דף שער בספרייה הלאומית
- ירוחם לוריא, בלקסיקון הספרות העברית החדשה